הגענו לתקופה הזו בשנה, שבה אנו נשטפים בפרסומות שהן ספק ברכות "שנה טובה", ספק טיפוח תדמיתו של המוצר. הו, תרבות הצריכה שהשתלטה על חיינו! אלא ששיטוט בארכיון של "ידיעות אחרונות" מלמד שתרבות צריכה הייתה בישראל גם פעם. אלה רק המוצרים שהתחלפו.
אם כי יש הבדלים. בעבר, התמימות הישראלית התבטאה בשפה פרסומית פשוטה: זו היתה ממלכתם של המאיירים, צילומים כמעט ולא היו, ולא תמיד היו האמצעים הצבעוניים להדפסות צבע, כך שהמפרסמים נשענו בעיקר על שפה וניסוח (קופי-רייטינג) ועל טיפוגרפיה חזקה, בעלת גופנים ייחודיים, שיהפכו בעצמם לדימויים, לאייקונים שימשכו את תשומת לב הקוראים.
לקראת ראש השנה, בחרתי להציג מקבץ נוסטלגי קטן של ברכות שהתפרסמו בעמודי ״ידיעות אחרונות״ בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה. בעמודים ייעודים שהוקצו למטרה זו, בירכו המפעלים הציוניים ומותגי השעה את עם ישראל ואיחלו לו ברכות לשנה הקרבה. שנה טובה, קוראיי.