בשבועות האחרונים מגיעה עמית בר-פלד מדי יום למטבח מרווח, הממוקם סמוך לפריז ושאחראי על אספקת קינוחים לחמש הקונדיטוריות שמחזיק השף הנודע סיריל ליניאק בבירת צרפת. ליניאק הוא אחד האישים הבולטים בקולינריה הצרפתית: לצד רשת הקונדיטוריות המצליחה שלו, הנושאת את שמו, הוא חולש גם על ארבע מסעדות, שאחת מהן זכתה בכוכב מישלן; הפרסום שלו הגיע גם באמצעות תוכניות בישול בטלוויזיה, שבהן הוא מופיע זה יותר מעשור, ובזכות ספרי הבישול שכתב, ושנמכרו במיליוני עותקים. מי שלא מתעניין בקולינריה, בוודאי נתקל בשמו במדורי הרכילות, שבהם הוא כיכב בעקבות מערכת יחסים שהייתה לו עם השחקנית הצרפתייה סופי מרסו.
>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות
עוד בערוץ אנשים:
- אמיר דנציגר יודע בע"פ מילים של אלפי שירים ופוחד לחצות כביש
בר-פלד עוברת סטאז' במטבח שלו ונהנית מכל רגע. "נחשפים כאן לסוגים רבים של קינוחים, לומדים סדר ומשמעת ומגיעים לרמת טכניקה גבוהה מאוד", היא מספרת. "היחס הבין-אישי בצרפת בכלל, ואצל ליניאק בפרט, הוא מדהים. למרות הלחץ והצורך בסדר מופתי, אין מצב שלא מתחילים את היום עם 'בונז'ור' ושתי נשיקות על הלחי. בהתחלה קצת צחקתי על התיאטרליות של הטקס הזה, שכל כך אופיינית לצרפתים, אבל היום אני כבר מבינה כמה זה חשוב לבניית קשר אנושי נכון".
מתחילים עם פנקייק
איך הגיעה ישראלית בת 23 מגבעתיים למגורים ברובע ה-11 בפריז ולהתמחוּת אצל הקונדיטורים הידועים ביותר בצרפת? בר-פלד מספרת שהכל התחיל בשנת שירות שעשתה לפני הצבא.
"העברתי שנה במסגרת גרעין של הצופים בשם 'אנ"ת' - אמנות נותנת תמורה – שמאמין שמסרים וערכים עוברים לחניכים טוב יותר דרך אמנות. השירות שלי היה בפנימייה הצבאית מבואות ים במכמורת, שם הייתי חונכת אישית של תלמידים. מעבר לעזרה בלימודים, הצענו להם חוגי העשרה: היו שם חוגים לריקוד ולציור, ואני העברתי חוג תיאטרון, כי השתתפתי בקורסים למשחק בתיכון. משום מה, לא הייתה לחוג הזה היענות גדולה, אז חשבתי על רעיונות אחרים. ראיתי שיש בפנימייה מטבח גדול ויפה ושאלתי את המנהל אם זה בסדר שאשתמש בו. המנהל הסכים, אבל אמר שמכיוון שארוחות הערב הן בדרך כלל חלביות - שלא נכין בשר. החלטתי ללכת על כיוון של קינוחים".
בר-פלד תלתה שלטים בפנימייה והזמינה את התלמידים להצטרף לחוג שהקימה. הפעם ההיענות הייתה גדולה. "זה היה אחד מחוגי ההעשרה שהכי הצליחו באותה שנה", היא מתגאה. "בכל שיעור למדנו להכין קינוח אחר: התחלנו מקינוחים פשוטים יחסית כמו פנקייק והגענו לדברים יותר מורכבים כמו עוגת שכבות. היה ממש מקסים לראות את הילדים מתחברים לזה".
אחרי הגיוס הגיעה לגלי צה"ל, שם שובצה כעורכת חדשות בדיגיטל אבל המשיכה לעסוק במזון במקביל לעבודה השוטפת: היא יזמה, ערכה והגישה את "מנת קרב" - סדרת רשת בת שלושה פרקים ששאבה השראה מתוכניות בישול טלוויזיוניות אבל צולמה במטבחים בבסיסים ואירחה טבחים צבאיים. "בפרויקט הזה למדתי שאני יכולה להפיק כל מה שאני רוצה בחיים שלי", היא אומרת. "למדתי באמצעותו איך לרתום אנשים ולגרום לדברים לקרות גם כשאין אמצעים".
חברייך לא שאלו אותך למה את צריכה את העבודה הנוספת הזו?
"תמיד היו אנשים ששאלו 'למה את עושה את זה?' גם על שנת השירות שאלו. אני חושבת שצריך לחלום וליזום, אחרת החיים יהיו אפורים ומשעממים. חלומות הם דבר בריא. אני אוהבת לחלום ואוהבת שזה מצליח".
צפו ב"מנת קרב":
בין המוסים לבצקים
בתקופת הצבא החליטה סופית שהיא מעוניינת להיות קונדיטורית. בהתחלה הקימה עסק קטן להכנת עוגות בהזמנה, ועם השחרור החלה סטאז' בקונדיטוריה של מסעדת דלאל שבנווה צדק. לאחר מכן הגיעה למסקנה שהיא רוצה ללמוד את התחום בפריז - "המקום שבו הומצא הקרואסון, המקום שבו אנשים חיים את זה ברמה הכי גבוהה שיש".
כשהגיעה לעיר האורות, לקחה מורה פרטית לצרפתית וכיתתה רגליה בין בתי ספר לקונדיטוריה. "הלכתי לראות את בית הספר הידוע Cordon Bleu והרגשתי שהוא מאוד קלאסי ושאני רוצה משהו יותר חדש. כך הגעתי ל- Bellouet Conseil, שבו מלמדים גם באנגלית וגם בצרפתית. היו לי הלימודים הכי מעשירים שיכולתי לבקש. זה בית ספר סופר-מקצועי, שבו לומדים יחד אנשים מכל העולם עם רקע בתחום ומגיעים תוך 12 שבועות לרמה מאוד גבוהה. בכל שבוע מתמקצעים בתחום קינוחים אחר, כמו עוגות חתונה, קינוחי שוקולד, סוכריות, פיסול בסוכר, פחזניות. בסוף הלימודים מקבלים תעודה, ואחר כך יוצאים לחודשיים של סטאז' ללא שכר באחת הקונדיטוריות".
על השף שאצלו היא עוברת עכשיו את הסטאז' יש לה רק מילים טובות, אבל הקשר ביניהם לא הדוק. "סיריל ליניאק הוא איש מאוד-מאוד נחמד, אבל בגלל העיסוקים הרבים שלו אין לו זמן לחנוך אותנו באופן אישי; הוא רק מגיע לביקורים מדי פעם. השף שחונך אותנו הוא השותף שלו שאחראי על תחום הקינוחים – בנואה קוברנד. עד עכשיו השתתפתי בשני צוותים, במחלקת המוסים ובמחלקת הבצקים, שבה מכינים את הבסיס של מרבית העוגות".
אומרים שהמטבח הישראלי חם עכשיו בפריז. זה נכון?
"לגמרי. כשסיפרתי לסיריל שאני מישראל, הוא מאוד התרגש וסיפר שעבר בארץ השתלמות של אוכל ישראלי, ושהוא מאוד התלהב גם מהאוכל וגם מהארץ. הוא גם אמר לי שישמח מאוד אם אפתח בארץ עסק שיהיו בו הטאץ' שלו והשפעה מהלימודים אצלו. אני יכולה להעיד ממקור ראשון שמסעדת בלגן של אסף גרניט בפריז זוכה להצלחה גם בקרב המקומיים: גם האוכל וגם הרעש שובה אנשים ומעניין אותם. אחרי שאכלתי שם, אני מבינה למה המסעדה הזו כל כך מצליחה, ומורידה בפניו את הכובע. גם המזנון של אייל שני זוכה כאן להצלחה, ויש שם תורים ארוכים כל יום".
לה אין כוונה להשתקע בפריז. "כרגע אני כבר מתחילה לפזול לעבר סטאז'ים במדינות אחרות. אני חושבת שניו יורק תהיה התחנה הבאה. בעתיד אני רוצה לפתוח מקום משלי בארץ, עם קפה טוב וקינוחים אישיים בניחוח צרפתי לצד עוגות המבוססות על בצק סוכר בסגנון אמריקאי. הייתי גם רוצה להעסיק ילדים שזקוקים לתמיכה. אני רוצה שהעסק שלי יהיה חברתי. אני מאמינה שבעזרת מזון אדם יכול להביע את עצמו, ליצור, להתפתח וללמוד".
ומהו הקינוח שאת הכי אוהבת להכין?
"כרגע, עוגות אישיות, אבל צריך לאהוב להכין הכל. למורה שלי בבית הספר היה משפט שהוא תמיד אמר על עשיית קינוחים: 'אתם לא שונאים את זה, אתם פשוט לא מצליחים להכין את זה. ברגע שתצליחו להכין את זה, תאהבו את זה'".
_______________________________________________________
גם הן גרות בפריז ועוסקות בקולינריה. הקליקו על התמונה:
