"אליקים אדריכלים" זכו בתחרות של משרד הביטחון, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים לתכנון קמפוס המכללות הצבאיות בעין כרם. המשרד גבר על ארבעה מתמודדים נוספים שהעפילו לגמר התחרות: קימל-אשכולות (שזכו אשתקד בתכנון המגדלים כחלק מפינוי בסיס הקריה בתל אביב), סקורקא, ישר-אדריכלים וקולקר-קולקר-אפשטיין (מתכנני עיר הבה"דים בנגב).
לפני כארבעה חודשים הכריז אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון על תחרות אדריכלים פתוחה, לתכנון קמפוס מכללות הפיקוד והמטה (פו"ם) של צה"ל שיחליף את הבסיס הנוכחי בגלילות, שזוכה לביקוש נדל"ני גבוה בגלל מיקומו המרכזי. על חורבותיו אמורה לקום שכונת מגורים עם אזורי תעסוקה ומסחר.
הקמפוס העתידי בעין כרם יאכלס את ההכשרה הכלל-זרועית והבין-שירותית של קצינים בכירים בצבא. תחת פיקודו של האלוף תמיר היימן, מפקד המכללות הצבאיות (שעמד בראש ועדת השיפוט של התחרות), המכללות הצבאיות אמונות על מוסדות ההדרכה לקצינים, בהם המכללה לביטחון פנים (מב״ל), המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה (פו״ם), המכללה לפיקוד טקטי והפנימיות הצבאיות.
הבסיס ישתרע על פני כ-50 דונם, עם כ-28 אלף מטר רבוע בנויים, על גבעה מיוערת סמוך ל"כפר השוודי" באזור עין כרם. האדריכלים התבקשו לתכנן מוסד אקדמי לצבא וביטחון לאומי, בקונספט מודרני, ייצוגי וממלכתי, מבלי לנקר עיניים. אלא שהפגיעה בנוף הירוק של עין כרם, מתוך עצם ההחלטה למקם את המכללות דווקא שם, היא כשלעצמה ניקור סביבתי.
חיפוי אבן וקירות זכוכית גדולים לנוף
צוות השופטים התרשם מההצעה שזכתה, שלפיה כל אחד ממבני המכללה מורכב מזוג נפחים שחולקים חלל מרכזי הפתוח לשמיים. המבנים מחופים באבן, באופן שנאמן לחוק בבירה, בשילוב חלונות-ויטרינה גדולים הפונים לנוף. רוב השטח הבנוי (כ-18 אלף מ"ר) מיועד לקורסים השונים, בהם קורס תתי-אלופים, קורס אג"ם וקורס נגדים, ושם ייבנו בין היתר אודיטוריום עם 550 מושבים, אודיטוריום קטן עם 200 מושבים, ספרייה, חדרי עיון ועבודה אינטראקטיבית, חדרי דיונים ובית כנסת.
שטחי המגורים (כ-2,500 מ"ר) יאכלסו כ-270 מיטות בחלוקה הבאה: 200 חניכי המכללה לפיקוד טקטי (ארבעה חניכים בחדר), 40 חניכי קורסים והסגל הקבוע (זוג בחדר), חדרים ל-18 אנשי המינהלה (בחדרים צפופים של שישה בחדר), וחדרי לינה אישיים לשבעה בכירים. חדרי כביסה ומועדון יעמדו לרשות החניכים והסגל. המטבח יכין ארוחות לאלף סועדים, כשחדר האוכל יוכל להכיל 850 סועדים בעת ובעונה אחת. שירותים נוספים לרשותם של לובשי המדים: מספרה, מרפאה, מועדון, מתקני ספורט, חדר כושר, אולם ספורט רב-תכליתי ומסלול ריצה. יום אחד מתוכננת שם תחנה של הרכבת הקלה, אך מכיוון שבמציאות כולם יבואו עם רכב פרטי – לפחות בשנים הקרובות – הוקצו כ-500 מקומות חניה.
"התחרות הייתה קשה מבחינת האתר, שיושב על מדרון הגבעה מעל כפר עין-כרם", סיפר לערוץ האדריכלות של Xnet אלי אליקים, שותף במשרד הזוכה. "המגרש די מסובך כי הוא 'נקניקי', והפרוגרמה הייתה מורכבת למדי. באנו לאתר בכפפות של משי, בדחילו וברחימו, וההחלטה שלנו הייתה לפרק את המסה עד כמה שניתן ולהביא את התכנון ליחידות שיושבות בצורה רכה על הטופוגרפיה והנוף. אני מאמין שבמידה לא מעטה הצלחנו".
את השימושים, שחולקו ממילא למסגרות ברורות במסמכי התחרות, הכניסו האדריכלים לסכמה פשוטה של רצף מבננים שמלווים רחוב בבסיס. הרחוב הזה מוקם בהמשכו של רחוב הנרייטה סולד בעין כרם, כדי להמשיך את הרצף גם כשחוצים את שער הבסיס. מבנה השער אינו מסיבי, אלא יושב כמו מרפסת אל הנוף, כדי שלא לחסום את המבט על המעטפת הירוקה של פאתי ירושלים.
הרחוב ממשיך עם הטופוגרפיה: מצדו האחד יש מדרון, שבו מוקמו מבני ההדרכה; בצד הגבוה יותר מוקמו המבנים עם השימושים המשותפים. "תפסנו ככל הניתן את הפונקציות בשטח מצומצם", אומר אליקים, "כדי לייצר סביבה יותר חיה ותוססת לפעילות בתוך המחנה. השימושים מלווים את הרחוב ויוצרים אינטנסיביות לאורכו. הרחוב מגיע בשיאו למבני המשאבים עם האודיטוריום והספרייה, שיושב על הנוף של עין כרם וההרים של מבשרת ציון".
עין כרם מיועדת להיכנס לרשימת אתרי המורשת של אונסקו, והפרויקט פוגע בנוף.
"אני יכול להבין את הביקורת. זו גבעה ירוקה יפהפייה שיושבת על הכפר, ועכשיו אומרים לתושבים שזה כבר לא יהיה ירוק - זה יהיה מחנה. אבל האזור הזה הוא שטח חום, שמיועד לשטחי ציבור, וזה לא ישתנה".
איך טיפלתם בפגיעה הזו בנוף?
"הסיפור הוא לרכך את המפגש עם הנוף. לגשת לנוף עם שוליים רכים שיושבים עם הטופוגרפיה, ולא בשוליים גסים שמתחרים בו. צריך לקחת בחשבון שהתכסית היא לא כל כך קטנה, משום שאנחנו בונים בנייה נמוכה של שלוש קומות, כדי שלא נזדקר מעל הנוף. משם נבעה התפישה, שאנחנו מפוררים את המסות. כל מערך החניונים יהיה תת-קרקעי אך לא חפור, ככזה שיושב במסגרת הטופוגרפיה בהבדלי המפלסים, כדי להגיע לתכסיות כמה שיותר קטנות ולצמצם את הפגיעה בנוף.
"בנוסף, עבדנו עם אדריכלית הנוף רות מעוז, ותכננו גגות ירוקים ברוב המבנים. התייחסנו ל'חזית חמישית' (גג ירוק, ה"ש), כי יש אזור גבוה יותר שצופה בנו, אז שיקבל את זה בצורה רכה יותר. תהיה צמחייה מקומית עם צבעים וטקסטורה מוכרת, שזה עוד ניסיון להתחבר לגבעה הירוקה", מתאר אליקים, שהתראיין בעודו נופש בפרובאנס בדרום צרפת. "אני רואה את הבנייה בכפרים פה, ומאמין שאפשר לעשות את זה טוב. פשוט צריך לעשות את זה עם הרבה רגישות".
החלופות שלא זכו
"סקורקא אדריכלים", שהעפיל לגמר אך הפסיד, הציע חלוקה של המסה לנפחים שונים, בסכמה שמורכבת מחמישה מבני-אצבעות המרחפים בקצותיהם מול הנוף, כשאותם מלווה בניצב מבנה הסגל, המאפשר מוטת שליטה במתרחש בקמפוס. ההיאחזות וההנחה העדינה של המבננים בקרקע מתייחסות לטראסות ההיסטוריות, כשמתחתיהם קרקע משותפת המשתרעת מצפון לדרום. כדי למזער את הפגיעה באיכות הקרקע המשותפת והפתוחה, תנועת כלי הרכב הוגבלה לדופן הבסיס בלבד.
עופר קולקר, שותף בקולקר-קולקר-אפשטיין, אמר ל-Xnet, עם היוודע תוצאות התחרות, כי "ניסינו לעשות בניין שיתאים היטב לסביבתו. זו סביבה רגישה. שאפנו לתכנן בניין ירוק מכל בחינה, שפוגע מעט ככל האפשר בסביבה הטבעית ומכניס אותה אל הבניין. הטרסות והבוסתנים ומה שיישאר מהחורש היו עתידים להיכנס לתוך הבניין, ותכננו גגות ירוקים כך שהגג הוא עוד שטח מגונן ומפותח שממנו יכולים אנשים לצאת ולהיכנס לבינוי. בהיכרותנו עם האקלים הירושלמי, יצרנו חלל מרכזי מקורה שסביבו מתארגן הבינוי. את הבינוי חילקנו לבניינים קטנים כדי שאפשר יהיה להקים את הפרויקט בשלבים, לפי הצורך. ניסינו גם להשתמש בחיפוי האבן הירושלמית באינטרפרטציה מודרנית, תוך ששילבנו אלמנטים פריקים של הצללה באבן".
-----------------
וכך ייראה בסיס הקריה אחרי הפינוי. לחצו על ההדמיה
