אדריכלות

    האדריכל ויני מאס כבש את העולם, ורוצה שכולו יהיה מעמד-ביניים

    מייסד המשרד ההולנדי MVRDV, ששותף למהפך שעבר על רוטרדם, בראיון ל-Xnet: "הפחתת העושר תגדיל את היציבות העולמית ותגביר דרמטית את איכות התכנון''

    מנור בראון

    |

    03.06.17 | 21:24

    הפרויקט המתוקשר הנוכחי של משרד האדריכלים MVRDV, מייסודו של מאס: הגשר הישן שהפך לפארק מוגבה בסיאול (צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)
    הפרויקט המתוקשר הנוכחי של משרד האדריכלים MVRDV, מייסודו של מאס: הגשר הישן שהפך לפארק מוגבה בסיאול (צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)
    לאורך כקילומטר צועדים התיירים בתוך המגוון הירוק של דרום קוריאה: 24 אלף עצים וצמחים מ-228 זנים ותתי-זנים (צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)
    אחד הפרויקטים המתוקשרים של המשרד, לפני כשש שנים, היה ה''צימר'' התלוי בבריטניה. לחצו על התצלום לראות עוד ממנו
    הפרויקטים של המשרד נוטים להיות ססגוניים בצבעם ובולטים בצורתם. השוק המקורה של רוטרדם, נמל הבית של המשרד, הפך תוך כשנתיים לנקודת ציון משמעותית בעיר (צילום: © Ossip van Duivenbode, MVRDV)
    ''זה לא רק בניין אלא חלל עירוני'', מסביר מאס, ואומר שרוטרדם ''נותנת לעצמה חופש והזדמנות להמציא את עצמה מחדש בשני העשורים האחרונים'' (צילום: ©Daria Scagliola/Stijn Brakkee , MVRDV)
    באמסטרדם הסב המשרד בניין ישן לחנות דגל של ''שאנל'', תוך החלפת הלבנים המסורתיות בלבני בדולח מתוצרת עצמית (צילום: © Daria Scagliola & Stijn Brakkee, MVRDV)
    מאס מגלה, כי הפרויקט בכלל לא נעשה בשיתוף ''שאנל''. רק לנוכח התוצאה המוצלחת, החליט בית האופנה לעבור אליו. בדרך נעשה מחקר שניסה להתחקות אחר האלמנטים שמותגי-על אוהבים לקבל בחנויות שלהם (צילום: © Daria Scagliola & Stijn Brakkee, MVRDV)
    מוזיאון הרוק ברוסקילדה, דנמרק, מצופה באריחים משוננים ומוזהבים. ''בדור שלי יש קבוצה של משרדים שדומים בסגנונם האדריכלי'' (צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)
    שני פרויקטים מפורסמים של דיור בר השגה, מבית היוצר של המשרד, באמסטרדם ובמדריד. (משמאל - לחצו על התצלום לסיפורו המלא) (צילום מימין: Ronald, cc, צילום משמאל: Alexander Stübner, cc)
    המשרד עוסק גם במרחב הציבורי, וברוטרדם בעיקר. כך נראה מיצב המדרגות הענקי שהזמין את תושבי העיר לעלות ולרדת למרומי בניין, שבדרך כלל עולים אליו רק במעלית מבפנים (צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)
    ויני מאס, בשבוע שעבר באוניברסיטת דלפט. מלמד סטודנטים באוניברסיטה ציבורית, בניגוד לרוב האדריכלים הכוכבים (צילום: מנור בראון)
    עדיין בעבודה: מוזיאון הקומיקס של סין, בתכנון MVRDV. הבועות מייצגות את בועות הקומיקס. לחצו על ההדמיה כדי להכיר את הפרויקט (באדיבות MVRDV)

    ויני מאס (58), מייסד ושותף במשרד האדריכלים ההולנדי MVRDV, מתפנה לראיון באיחור קל. הוא גנב עוד כמה דקות עם קבוצת הסטודנטים שהוא מנחה באוניברסיטת דלפט (הכותב הוא אחד מהם), כדי לשרטט להם על פיסת נייר תיקונים שעליהם להכניס במבנה שזה עתה הציגו לפניו. זר שהיה מתבונן בדיאלוג שמתנהל בין התלמידים לבין הפרופסור על התיקונים הללו היה מתרשם ממורה נעים ונגיש, לא בדיוק תואם לדימוי הכוחני והמרתיע שמיוחס לאדריכלים בליגת-העל העולמית.

     

    קצת מפתיע, כשנזכרים שמאס היה רק לא מזמן מועמד בולט בבורסת ההימורים לזכייה בפרס פריצקר היוקרתי. רק 48 שעות לפני הראיון, הוא התכבד לחנוך בסיאול פרויקט מתוקשר נוסף מבית היוצר של המשרד שלו, במעמד ראש העירייה של בירת דרום קוריאה.זהו Sky Garden, שבו הסבו ויאדוקט (גשר תחבורתי) שיצא מכלל שימוש לטיילת ופארק עירוני להולכי רגל.

     

    250 אלף מבקרים בסוף שבוע אחד. sky garden בסיאול (צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)
      250 אלף מבקרים בסוף שבוע אחד. sky garden בסיאול(צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)

       

      הפארק בסיאול: תוך שנתיים וחצי בלבד

       

      הפארק המוגבה, שגובהו 16 מטרים ואורכו 983 מטרים, עשוי פלדה ובטון ומזכיר אתטיילת High Line במנהטן – סיפור ההצלחה התכנוני שמקומות שונים בעולם שואבים ממנו השראה (רק לאחרונה לונדון דווקא ביטלה את ההעתק שלה, בגלל המחיר). הפארק החדש בסיאול יהיה פעיל ביום ובלילה, והוא לא רק מסלול הליכה רגוע בין תשעה ביתנים (פביליונים) ובהם בתי קפה ומסעדות, אלא בית-גידול של כ-24 אלף צמחים מ-228 זנים ותתי-זנים שמייצגים את המגוון שצומח בדרום קוריאה.

       

      מבט על הפארק המוגבה, שנעשה בהשראת היי-ליין במנהטן (צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)
        מבט על הפארק המוגבה, שנעשה בהשראת היי-ליין במנהטן(צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)

        במקום גשר שפוצע את העיר - פארק מוגבה שמחבר את התושבים והתיירים אליה (צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)
          במקום גשר שפוצע את העיר - פארק מוגבה שמחבר את התושבים והתיירים אליה(צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)

          ''ערך הנכסים באזור כבר קפץ ב-200%'', גאה מאס לומר על ההשפעה של הפרויקט הטרי בסיאול (צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)
            ''ערך הנכסים באזור כבר קפץ ב-200%'', גאה מאס לומר על ההשפעה של הפרויקט הטרי בסיאול(צילום: ©Ossip van Duivenbode, MVRDV)

             

            פרויקט כזה אינו פשוט לביצוע, ודורש שיתוף פעולה מצד העירייה, ארגונים מקומיים ואדריכלי נוף, ובפרט שפוטנציאל ההשפעה שלו ארוך-טווח על רבבות אנשים ועסקים המתגוררים ופועלים בסביבתו. אלא שהפרויקט התבצע מהר מאוד, מגלה מאס בראיון ל-Xnet, "שנתיים וחצי בלבד מתחילת התכנון ועד סיום הבנייה".

             

            כיצד צפוי הפרויקט להשפיע על עתידם של התושבים ובעלי העסקים?

             

            "אני חושב שהשינוי כבר ניכר. ערך הנכסים באזור כבר קפץ בכ-200%, נכון להיום, וזאת ההשפעה המיידית והגדולה ביותר. מלבד זאת, הפרויקט כבר מושך תושבים ותיירים, ובסוף השבוע האחרון ביקרו ב'סקיי גארדן' כ-250 אלף איש".

             

            לייצר אייקונים

             

            למרות העובדה שהמשרד פועל גם בזירת תכנון הערים, זו ההתמחות ביצירת אייקונים אדריכליים שהפכה את משרד MVRDV למזוהה כל כך בקרב אנשי המקצוע וחובבי האדריכלות. המבנים של המשרד מתאפיינים בצורניות פרובוקטיבית, בשילוב צבעוניות ובחירת חומרים חריגה, שנראית מוקצנת יותר ויותר במרוצת השנים.

             

            Market Hall ברוטרדם. אחד הפרויקטים הפוטוגניים ביותר באירופה בשנים האחרונות (צילום: © Ossip van Duivenbode, MVRDV)
              Market Hall ברוטרדם. אחד הפרויקטים הפוטוגניים ביותר באירופה בשנים האחרונות(צילום: © Ossip van Duivenbode, MVRDV)

              ''הרבה אדריכלים חולקים רצון לחדש'' (צילום: © Ossip van Duivenbode, MVRDV)
                ''הרבה אדריכלים חולקים רצון לחדש''(צילום: © Ossip van Duivenbode, MVRDV)

                 

                בין הפרויקטים המוכרים של המשרד בשנים האחרונות: "מרקט-הול" (2014), השוק המקורה שהפך מאז פתיחתו לסמל המסחרי החדש של רוטרדם; מוזיאון הרוק ברוסקילדה, דנמרק (2016), המצופה כולו באריחים משוננים ומוזהבים; והשנה היה זה "בית הקריסטל" עטור הפרסים, שבו שופץ מבנה ישן במרכז אמסטרדם כדי לאכלס בו חנות דגל של בית האופנה "שאנל". גולת הכותרת בפרויקט הזה הייתה החלפת הלבנים האדומות המסורתיות של חזית הבניין בלבני זכוכית שקופות, שאותן יצר המשרד. היה גם פרויקט זכור לשמצה, שספג ביקורת ציבורית נרחבת כבר עם פרסום ההדמיות: שני גורדי שחקים בסיאול המחוברים ביניהם ב"ענן קוביות" המזכיר את מגדלי התאומים ברגע האסון.

                 

                היית מגדיר את עבודות המשרד כחלק מאסכולה מסוימת?

                 

                "לאחר כ-20 שנים בתחום, אני יכול לומר שבדור שלי קיימת קבוצה או אסכולה - בהולנד ודנמרק, למשל - של משרדים שדומים בסגנונם האדריכלי, בגישתם ובאופן יצירת הדיאגרמות. גם באוניברסיטאות רואים התעניינות רחבה של סטודנטים ועיסוק משמעותי במחקר השוואתי. שש מחשבה כוללת, שלפיה אדריכלות צריכה להיות ברורה ובעלת אג'נדה משותפת. אופן העיסוק באדריכלות ירוקה, למשל, נמצא כבר מעבר לשלב המחלוקת. נושאים נוספים שמעסיקים אדריכלים הם עירוניות, היחסים בין תכנון במודל Bottom-Up (מלמטה למעלה) ו-Top-Down (מלמעלה למטה), יצירת ציפוף ותמיכה בסוג חדש של חקלאות עירונית.

                 

                "הרבה אדריכלים חולקים את הרצון לחדש ולהמציא. לרבים מהם יש הרצון להשתייך לקבוצה, ובמקביל להישאר ייחודיים. הפעם האחרונה שדבר כזה התאפשר היה ב-CIAM (הקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית בשנים 1928-1959, מ"ב), ואני חושב שזה היה נהדר. הדור הנוכחי ניחן במידה רבה של קוהרנטיות, אך במקביל הוא מקיים מגוון – שגם הוא נחוץ לפרקטיקה".

                 

                פרויקט בשנגחאי; 40% מפרויקטי המשרד נמצאים כיום באסיה:

                A post shared by MVRDV (@mvrdv) on

                 

                הפרויקטים המפורסמים שלכם בשנים האחרונות בולטים מאוד בצורה ובחומר, עד שהם עלולים להיראות כמנותקים לחלוטין מבסיס מחקרי. גם בפרויקטים האלה מעורב מחקר מקדים?

                 

                "אם ניקח לדוגמה את המרקט-הול ברוטרדם, הרי שזה לא רק בניין אלא גם חלל עירוני. הוא נבנה על סמך קשר עקיף ולא מילולי בין מחקר שעשינו, תחת הכותרת ”העיר המחוררת”, לבניין בפועל. דוגמה נוספת היא בית הקריסטל באמסטרדם: בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, הוא לא נעשה בשיתוף 'שאנל'. הבניין הוא בבעלות פרטית, ובעל הבניין יזם את השיפוץ כדי לאכלס בו מותג יוקרה. יחד עם היזם, המשרד התחיל במחקר שניסה להתחקות אחר האלמנטים שמותגי-על אוהבים בחנויות שלהם, וגילינו שלמותגים הגדולים חשובות חנויות עם חלונות גדולים ושקיפות, שטח מסחר וחזית גדולה. כמו כן, בכל חנות דרוש רכיב ייחודי שמשלב את ערכי המותג עם העיר שבה נמצאת החנות. סניף של 'פראדה' בפריז ובניו יורק לא ייראה אותו דבר, כי בכל אחד מהם מוטמעים אלמנטים מקומיים.

                 

                מכינים את לבני הזכוכית, שהחליפו את הלבנים האדומות בחזית הבניין באמסטרדם (צילום: © MVRDV)
                  מכינים את לבני הזכוכית, שהחליפו את הלבנים האדומות בחזית הבניין באמסטרדם(צילום: © MVRDV)

                   

                  "בתהליך הבנייה יישמנו את תוצאות המחקר והפכנו את המבנה לאב-טיפוס שמשלב את שלושת העקרונות האלו. רק לאחר גיבוש התוכנית החליטו במותג למקם את החנות במבנה, למרות העובדה שהעדיפו במקור מיקום אחר באותו רחוב".

                   

                  עם הפנים למזרח

                   

                  הפארק החדש בסיאול אינו הפרויקט הראשון של המשרד ההולנדי באסיה; רחוק מזה: MVRDV הוא חלק ממגמה גוברת בשנים האחרונות, של משרדי אדריכלים אירופאיים ידועים שמפנים את מבטם לאסיה ולמדינות מתפתחות באזורים נוספים בעולם, שבהן הם יכולים לשגשג. תנופת הבנייה במדינות האלה העלתה את נפח המעורבות של משרדים מערביים באסיה, ולא מעט משרדים פתחו שלוחות וחברות-בת כדי לנגוס נתחים בשוק הענק הזה.

                   

                  הדמיית פרויקט מתוכנן בטאיוואן:

                  A post shared by MVRDV (@mvrdv) on

                   

                  כך, למשל, במשרדי MVRDV ברוטרדם יש מחלקה המתמקדת בפרויקטים באסיה, והמשרד מפעיל זה חמש שנים שלוחה בשנגחאי. מחצית מהפרויקטים של המשרד נבנים כעת באירופה, כ-40% באסיה ו-10% בארצות הברית.

                   

                  נפח הבנייה באסיה חסר תקדים ביחס למספר הפרויקטים הנבנים באירופה. נשקפת סכנת פרנסה לאדריכלים אירופים?

                   

                  "באופן כללי, יש יותר צורך בבנייה באסיה מאשר באירופה. הערים האירופאיות הגיעו ליציבות מבחינת בנייה חדשה, אף על פי שגם בהן צריך לחדש ולשפץ מדי פעם את המבנים. המשרד שלנו לעולם לא לוקח פרויקטים כאלה, מכיוון שהדרישות והרצונות שלנו גדולים יותר מאשר שיפוץ וחידוש פשוט, אבל תמיד יש עבודה באירופה. היבשת נמצאת כרגע בצמיחה של כ-1% עד 3% בשנה, ואנחנו מתכננים הרבה פרויקטים באירופה - הרבה בצרפת, בגרמניה, וכמובן פה, בהולנד". 

                  ''באירופה יש מעמד ביניים רחב. הוא דורש ייצור המוני אך אינו מוכן מתפשר על האיכות. אם רמת האיכות נמוכה, לא תיחסך הביקורת ואף תקום מחאה. מדינות אירופה אוהבות 'חמידות' (Cuteness)''

                   

                  מה ההבדל העיקרי בין תכנון פרויקט באירופה ובאסיה?

                   

                  "אני חושב שכדאי לעשות הבחנה בין המדינות השונות באסיה, ולא להתייחס אליהן כמקשה אחת. כמו באירופה, בחלק ממדינות אסיה יש דמוקרטיה חזקה ויציבה, שמאפשרת תהליכים תכנוניים ארוכי טווח ודיונים ציבוריים מעמיקים על אודותיהם, כמו בטאיוואן. הבדל נוסף הוא שבאירופה יש מעמד ביניים רחב יותר מאשר באסיה, והוא דורש ייצור המוני אך אינו מוכן מתפשר על האיכות. אם רמת האיכות נמוכה, לא תיחסך הביקורת ואף תקום מחאה.

                   

                  "אני חושב שמדינות אירופה אוהבות 'חמידות' (Cuteness). באירופה אוהבים ערים קטנות, ויש לזה משמעות חשובה. האימפקט של פיזור האיכויות התכנוניות בין מספר רב של ערים קטנות ברחבי המדינה, מונע את התופעה שניתן לראות במדינות אסיה של ריכוז כלל האיכויות התכנוניות בנקודה אחת - עיר אחת".

                   

                  לנוכח המגמה הזו, איזה עתיד אתה צופה?

                   

                  "אני מקווה שנגיע ליום שבו כל תושבי העולם יוגדרו כמעמד ביניים. שהנכסים, השטחים והעושר שהאנשים מחזיקים יופחת משמעותית. אני חושב שלכיוון הזה אנו צועדים. הפחתת העושר תביא ליציבות עולמית גדולה יותר, פחות מאבקים, פחות מלחמות וכמובן לעלייה דרמטית באיכות התכנון. יש לזה משמעות אדירה, שכבר היום ניתן לראות את אותותיה בענף המזון וענף התיירות המתפתח".

                   

                  למה רוטרדם כל כך מצליחה? 

                   

                  עיר הנמל ההולנדית שבה ממוקמים משרדי MVRDV היא שדה ניסויים מפורסם לאדריכלים מתקופות שונות, מאז שהופצצה במלחמת העולם השנייה. מאס ושני שותפיו הם שותפים פעילים בעשייה העירונית ברוטרדם, ולאחר שהשתתפו בכמה פרויקטים גדולים של תכנון עירוני, הצטרפו השלושה לאחרונה למועצה לפיתוח כלכלי של רוטרדם (EDBR).

                   

                  על סמך הניסיון של רוטרדם, מה הם המרכיבים ליצירת תכנון עירוני נכון?

                   

                  "נדרש מספר רב של מרכיבים שחייבים לעבוד יחד. תשתית נכונה יכולה להית בסיס יציב לתהליך התכנון; תכנון טוב מתקבל במערכות יציבות, שיש בהן פתיחות לקבלת רעיונות חדשים וחדשניים, ולשם כך נדרשת מערכת שיש בה מנהיגות מקומית חזקה, בעלת חוקים והסכמות ציבוריות. יש חשיבות לקבוצות מחקר עצמאיות, וכמובן שגם קצת כסף למימון מעולם לא הזיק.

                   

                  "תכנון עירוני טוב הוא תכנון נגיש, כזה שמתקשר עם הסביבה. שתי דוגמאות שאני אוהב במיוחד הן רוטרדם ואמסטרדם. רוטרדם מתוכננת בצורה מאוד ניסיונית, ומאפשרת חופש לאדריכלים; היא מזמינה אליה את הניסויים. אמסטרדם, לעומתה, פועלת היטב בתיאום שבין הממשל לבין קבוצות תושבים עצמאיות. לא מדובר במקרים יחידים. אני חושב שסיאול, שהיא עיר מפלצתית בת 10 מיליון תושבים, מתמודדת עם אתגר לא פשוט והיא עושה זאת בצורה טובה. כמובן שאת ההשראה לפתרונות היא מוצאת בערים כמו ברצלונה, מנהטן וכמה ערים בהולנד.

                   

                  מה יש ברוטרדם, שהביא לכך ששני משרדי אדריכלות ותכנון ערים חשובים ברמה העולמית - OMA של רם קולהאס ואתם – פועלים במרחק של כמה מאות מטרים זה מזה?

                   

                  "רוטרדם נותנת לעצמה ב-20 השנים האחרונות את החופש וההזדמנות להמציא את עצמה מחדש. זה שיתוף פעולה שמתחיל בראש העירייה וממשיך ממנו אל התושבים, שרוצים ליצור בעיר משהו שונה. ברוטרדם יש מגוון רחב של תושבים, לאו דווקא קבוצת אמנים אוונגרדים אלא גם מיעוטים שמתגוררים בה. העירוב של כל המרכיבים האלו יוצר את האווירה והתנאים הנכונים להתפתחות. רוטרדם היא גם עיר נמל ומסחר חשובה ושבעה, לא מדובר בעיר ענייה, והיא יכולה לממן אקספרימנטים".

                   

                  כוכב שמלמד בזול

                   

                  בעוד שסטודנטים לאדריכלות נדרשים לשלם רבבות דולרים בעבור הזכות ללמוד אצל אדריכל-כוכב באוניברסיטה מפורסמת, ויני מאס בחר ללמד באוניברסיטה הציבורית של דלפט, העיר האוניברסיטאית העתיקה בין רוטרדם לאמסטרדם. שם זוכים הסטודנטים המקומיים לעבוד תחתיו, ללא צורך בתשלום שכר לימוד, בתנאים ועם מעבדות לימוד ופיתוח שהן בגדר חלום רחוק מבעד לקירות בתי הספר לאדריכלות בישראל.

                   

                  לפני כעשר שנים הקים מאס באוניברסיטת דלפט את מכון המחקר The Why Factory, שהוא עומד בראשו. המכון חוקר כיצד ייראו ערי העתיד, באמצעות השערות והצהרות שמיתרגמות למודלים חזותיים. המחקר במכון הוא עיצובי ולא מדעי, אבל תוצריו הם כלים אמיתיים לחדשנות ומספקים תוצאות מרהיבות. הצוותים המשתתפים במחקרים מורכבים מסטודנטים וממנחים מבתי ספר לאדריכלות ברחבי העולם, וזו השנה הראשונה שבה משתתף צוות ישראלי במכון: סטודנטים מ"בצלאל" (ובהם הכותב) בהנחייתן של זוכות פרס רכטר לאדריכל הצעיר, יפעת פינקלמן ודבורה פינטו-פדדה.

                   

                  תוצאות המחקרים האקדמיים משמשות את המשרד שלך?

                   

                  "לפעמים יש חיבורים, אך לרוב, המחקרים שלנו מאוד ניסיוניים - באופן מודע לחלוטין - ללא אפשרות לביצוע מסחרי. אני לא בטוח שהמחקר האקדמי זקוק לפן המסחרי של המשרד שלי כדי שיהיה תקף; עם הזמן המחקר צובר מעמד בפני עצמו. אני גם מנסה ליצור הבחנה ברורה בין העבודה האקדמית-מדעית לעבודה המסחרית - הראשונה ממומנת על ידי הציבור ונעשית במוסד ציבורי – ולכן הדבר ההוגן הוא לייצר דברים אבסטרקטיים וקיצוניים, כדי שלא יוכלו להשתמש בהם בבנייה מסחרית".

                   

                  המשרד שלכם מתכנן בכל רחבי העולם. ישראל נמצאת על המפה שלכם? 

                   

                  "מעולם לא ביקרתי בישראל ולא הוצע לי פרויקט בה, אבל זה מעניין אותי מאוד. לפני כעשר שנים קיבלתי פנייה מכמה מוסדות בינלאומיים, בהם רשות הנמלים של רוטרדם, לתכנן ולפתח את הנמל הימי של עזה. הפרויקט נעצר בשלב מוקדם יחסית, מסיבות שאינן ידועות לי, אבל אני מניח שהן פוליטיות. אם יוצע לי פרויקט שאוכל דרכו לתרום ליציבות באזור, אעשה זאת".

                   

                  בישראל נפגעים ונהרגים כמעט בכל שבוע פועלי בניין, עקב ליקויי בטיחות חמורים וחוסר הקפדה על בטיחות בעבודה מצד מעסיקיהם. בטיחות בעבודה זה נושא שמעסיק אתכם?

                   

                  "נושא הבטיחות בעבודה משתנה ומתפתח כל הזמן, ואנו זקוקים לשינוי ולשכלול. עם זאת, אינני אחראי באופן ישיר לבטיחות העובדים באתרי הפרויקטים שלי, אלא הרגולטור, הרשויות והקבלן. הנושא מאוד מוסדר באירופה, ובמדינות כמו הולנד וגרמניה הקבלן מתחייב כבר בשלב החוזה על סכום כסף מסוים מתוך הפרויקט שיוקדש לבטיחות בעבודה".

                   

                  מאס מאמין, כי הפיקוח על בטיחות בעבודה צריך להיאכף בצורה הדוקה מצד הרשויות. "פעם, במהלך עבודה", הוא נזכר, "ראיתי נהג משאית שהתחיל לנסוע לאחור, לא הסתכל כמו שצריך במראות והרג עובד אחר. בתחקיר התברר שהעובד שנהרג היה לקוי שמיעה, ולא שמע את צפצופי המשאית שנסעה לאחור. לאחר המקרה השתנו חוקי הבטיחות במדינה, ומאז, בכל נסיעת רכב עבודה לאחור, חובה להעמיד מכוון ולא להסתפק רק בצפצופי האזהרה של המשאית".

                   

                  ומה אתה ממליץ לאדריכלים צעירים?

                   

                  "לצעוד עם הזמן, להיות מעורבים ככל הניתן בשיח האדריכלי שמתרחש סביבם, ובאמצעותו לפעול ולהשפיע בצורה חכמה ואינטלקטואלית. בכל בחירה והתחלה של פרויקט, חשוב להציב לעצמך כמה שאלות ולמצוא להן תשובות: מה מטרת המבנה? מה הוא משיג? במה הוא מצטיין? כמובן, לעולם לא להמר על פרויקט אחד בודד, אלא לנסות ולהיות מעורבים בכמה שיותר בניינים. פרויקט אחד יכול לקרוס בקלות".

                   

                   
                  הצג:
                  כל התגובות לכתבה "האדריכל ויני מאס כבש את העולם, ורוצה שכולו יהיה מעמד-ביניים"
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                  ביגדיל121117