מ"תאג"ד" לבמה: חטפה הלם מול
יונה אליאן וקיבלה תפקיד בהצגה

אביב פנקס ("פלאשבק" ועוד סדרות) עושה טבילת אש בתיאטרון. אחרי שבקושי התקבלה לבי"ס למשחק וספגה עלבונות כמלצרית - היא סוף-סוף מחייכת

ירדן אלעזר

|

25.05.17 | 01:47

אביב פנקס. "גם אחרי שראו אותי בטלוויזיה, המשכתי למלצר. הרי השכר שקיבלתי לא הספיק לי לשכר דירה" (צילום: יריב כץ)
אביב פנקס. "גם אחרי שראו אותי בטלוויזיה, המשכתי למלצר. הרי השכר שקיבלתי לא הספיק לי לשכר דירה" (צילום: יריב כץ)

באודישן לא יצאו לה המילים מהפה. הסצנות שהיא הייתה צריכה לקרוא היו מול יונה אליאן, והשחקנית הצעירה, שחודשים אחדים קודם לכן סיימה ללמוד בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, הייתה נרגשת במיוחד. "מצאתי את עצמי לא אומרת שום דבר, כי פתאום קלטתי שאני עומדת ומקריאה טקסט מול יונה אליאן, ונתקפתי הלם", מספרת אביב פנקס. "הרגשתי כמו ילדה קטנה, שהנה, מה שכל כך רציתי, פתאום קורה לי. ואז הבנתי שכל החדר מחכה שאמשיך לדבר".

 

>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

למרות הבלק-אאוט, היא קיבלה את התפקיד, ובימים אלה אפשר לראות אותה בהצגה "הקומה השלישית", שמבוססת על סיפור מאת אשכול נבו ומועלית בבית ליסין. גם בהצגה הראשונה היה לה רגע של הלם. "עמדתי מאחורי הקלעים, ירד חושך על האולם, ואז נשמעה ההקלטה שמבקשת מהקהל לכבות טלפונים, ואני תפסתי את היד לשחקן שעמד לידי ואמרתי לו שאני לא מאמינה שאני שם. אמרתי לעצמי: את חייבת לתפוס את הרגע הזה ולהרגיש אותו טוב. כשעלינו לבמה, הרגשתי שזאת הגשמת חלום".

 

צפו בקדימון להצגה:

 

 

בגיל שמונה, ממש כמו בסרטים

 

אותו חלום, שפנקס מצאה עצמה מגשימה בגיל 25, החל לקנן בה כבר כשהייתה בת שמונה. "הלכתי עם סבתא שלי לראות את 'צלילי המוזיקה' בתיאטרון הצפון", היא מספרת. "זו הייתה הפעם הראשונה שהלכתי לראות הצגה, וישבנו בשורה הראשונה בצד. אני זוכרת את הרגע שעלו לבמה ילדים: ראיתי איך כולם מסתכלים עליהם וצוחקים מהם, ואני תפסתי את סבתא שלי ביד, וכל מה שעבר לי בראש זה למה הם על הבמה, ואני רק יושבת בקהל ומסתכלת. זה היה רגע ממש כמו בסרטים, כשרואים שהחיים של הדמות עומדים להשתנות".

 

ובאמת, החיים שלה השתנו, ומאותו רגע היא החלה להעלות הצגות בקיבוץ עין כרמל שבו גרה, בהשתתפות חבריה הילדים. "הייתי אומרת להם שאם הם ישתתפו, אתן להם סנדוויץ' עם שוקולד. את ההורים הייתי אוספת, מושיבה בחצר ואומרת להם למחוא כפיים בסוף".

 

"התקבלתי לסטודיו על תקן סטנד-ביי, כי לא היו בטוחים לגביי. בטקס הסיום יורם חיבק אותי, ואני שאלתי אותו: 'זוכר שלא קיבלת אותי?' הוא אמר לי שזה לא יכול להיות, ואז הוסיף: 'לפעמים גם אני טועה'"

כשהתבגרה, המשיכה להוביל את חייה באותו כיוון. לאורך השנים השתתפה בחוגי תיאטרון, ובתקופת התיכון הייתה עולה מדי שבוע על רכבת לתל אביב ומשתתפת במכינת נוער שפעלה בבית הספר למשחק של ניסן נתיב. אחרי שירות צבאי כמש"קית ת"ש עברה לתל אביב ולמדה במכינה ליד הסטודיו של יורם לוינשטיין. במקביל, עבדה כמלצרית במסעדה בשדרות רוטשילד. אחרי עשרה חודשים הסתיימה המכינה, והיא ביקשה להתקבל לסטודיו כתלמידה מן המניין. "התקבלתי על תקן סטנד-ביי, כי לא היו בטוחים לגביי. בטקס הסיום יורם ניגש אליי וחיבק אותי, ואני שאלתי אותו מול כולם: 'זוכר שלא קיבלת אותי?' הוא אמר לי שזה לא יכול להיות, ואז הוסיף: 'לפעמים גם אני טועה'".

 

את החשיפה הראשונה שלה מחוץ לכותלי בית הספר קיבלה בסדרת הנוער "נעלמים", ובמהלך שנת הלימודים האחרונה עשתה טבילת אש על המסך של המבוגרים כששיחקה את מש"קית החינוך דנה ב"תאג"ד". "פתאום זה פריים טיים, עם רייטינג גבוה; התחלתי להיות מזוהה יותר ברחוב, ולפעמים זה תפס אותי ברגעים לא נוחים. גם אחרי שכבר ראו אותי בטלוויזיה, המשכתי למלצר, אז אישה אחת שאלה אותי למה אני ממלצרת אם אני שחקנית. זה היה קצת מעליב, כי הייתי סטודנטית והייתי צריכה לפרנס את עצמי. הרי גם כששיחקתי בסדרות, השכר שקיבלתי לא הספיק לי לשכר דירה. מצד שני, יש קסם בפרסום: כשילד תופס אותי ביד ואומר לי שהוא הכין לי מכתב, זה נחמד. לפעמים ההשקעה והמסירות של הילדים יכולות להפוך יום רע לממש טוב".

 

אביב פנקס. "בסוף שבוע אחד למדתי 100 סצנות בעל פה" (צילום: יריב כץ)
    אביב פנקס. "בסוף שבוע אחד למדתי 100 סצנות בעל פה"(צילום: יריב כץ)

     

    לקראת סיום הלימודים קיבלה את התפקיד שבזכותו מרבית הילדים מזהים אותה עכשיו – ניר בר גפן, הדמות הראשית בסדרת הנוער "פלאשבק", שבימים אלה עולה לעונה שנייה בערוץ הילדים של הוט. גם התפקיד הזה, מספרת פנקס, לא בא לה בקלות. "כשהגעתי לאודישנים הראשונים רצו אותי לתפקיד אחר, יותר קטן. התקבלתי, אבל זה נפל בגלל אילוצים. אחרי שבועיים הסוכנת שלי התקשרה אליי: זה היה יום שישי בשש בבוקר, והיא שאלה אם אני יושבת. לא הבנתי למה, ואז היא אמרה שהתפנה התפקיד הראשי, ושאנחנו צריכות להחזיר תשובה תוך שעתיים. אחרי יומיים כבר התחילו הצילומים".

     

    במהלך אותו סוף שבוע הספיקה פנקס להקליט חמישה שירים לסדרה וללמוד את כל הסצנות והטקסטים לצילומי שתי העונות. "הכנתי מחברת שבה כתבתי כל פרק וכל סצנה, והייתי מסתובבת איתה בכל ימי הצילומים. כולם צחקו עליי, אבל הייתי הולכת איתה כמו תלמידה בבית ספר. בסוף שבוע אחד למדתי 100 סצנות בעל פה, אז המחברת עזרה לי להתמצא ולא להתבלבל".

     

    פנקס בהשקת העונה השנייה של "פלשאבק":

     

     

    הלב נפל לתחתונים

     

    עכשיו היא בתיאטרון. "זה היה החלום הכי גדול שלי", היא אומרת, "והפחד הגדול היה שזה לא יתגשם. בתיאטרון יש לי תחושה טובה, אני מרגישה שייכת. כשהודיעו לי שהתקבלתי להצגה, הלב שלי נפל לתחתונים, וככה זה היה בכל חזרה מחדש. כל חזרה אמרתי לעצמי כל הזמן: תספגי, תקשיבי ותהיי אסירת תודה".

     

    בעקבות השתתפותה בהצגה היא גם מרשה לעצמה לחייך בגדול, דבר שלא קרה בעבר. "יש משהו בהצגת תיאטרון, בנוכחות של הקהל ובאחדות של השחקנים שנמצאים על הבמה, שזה מדהים. אני זוכרת שבתור סטודנטית אף פעם לא הייתי מחייכת בסוף ההצגות, אבל עכשיו, כשאני עומדת מול הקהל כשחקנית לכל דבר, והוא מוחא כפיים, אני אומרת לעצמי: תחייכי".

    _____________________________________________________

     

    גם היא השתתפה ב"תאג"ד". הקליקו על התמונה:

     

    "אני מודה לאחי על כך שהוא לא עזר לי". הקליקו על התמונה (צילום: שאול גולן)
    "אני מודה לאחי על כך שהוא לא עזר לי". הקליקו על התמונה (צילום: שאול גולן)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד