כמה ירוק הוא גוש דן? יותר ממה שאפשר לחשוב, פחות ממה שצריך

ט''ו בגוגל: בעזרת ''סטריט ויו'' של מנוע החיפוש, חוקרים מיפו את שיעור העצים בערים בעולם. את ת''א הם הציבו במקום טוב באמצע, רק שאז התברר שהם לא ממש מדייקים

אלינה ארביטמן, זווית

|

09.02.17 | 21:15

בגוש דן יש כיסוי עצים של 17.5%, בהשוואה לסינגפור המובילה עם 29.3% (צילום: דנה קופל)
בגוש דן יש כיסוי עצים של 17.5%, בהשוואה לסינגפור המובילה עם 29.3% (צילום: דנה קופל)
 

גם השנה, ייצאו בט״ו בשבט המוני בית ישראל ליערות ולחורשות כדי לנטוע שתילים רכים, שיהפכו ברבות השנים לעצים גדולים ומצלים. אחרי החגיגות יחזרו רוב הנוטעים לעיר, שם יש עצים אחרים, עם סיפור שונה.

 

בחודשים האחרונים עמדו עשרה עצי פיקוס במרכז הדרמה של הנמכת כיכר דיזנגוף בתל אביב. לאחר מאבק ארוך וניסיון להציל אותם, לא גובשה הסכמה בין הרשויות על העתקתם לכיכר החדשה - והם נכרתו. גם בכיכר המדינה, שבה הוגשה באחרונה תוכנית לבניית מגדלים ללא סקר עצים כמתחייב בחוק, נמצאים כמאה עצים ותיקים (ובהם 30 שקמים) בסכנת כריתה. תושבי האזור, החברה להגנת הטבע ותנועת "מגמה ירוקה" מתנגדים לתוכנית, בטענה שהיא תפגע קשות באיכות חייהם של התושבים ובאיכות השטחים הפתוחים שמהם יכול הציבור ליהנות כיום.

 

לנוח בצל עצים - זכות בסיסית. שדרות רוטשילד בת''א (צילום: דור נבו)
    לנוח בצל עצים - זכות בסיסית. שדרות רוטשילד בת''א(צילום: דור נבו)

     

    כעת, מיזם חדש שנקרא Treepedia שם את העצים במרכז, וממחיש בצורה גרפית כיצד הערים מתייחסות לעצים שלהן. במיזם, שמאחוריו עומדים חוקרים מהמכון הטכנלוגי במסצ'וסטס (MIT), השתמשו בטכנולוגיה חדשנית כדי למפות את שיעור הכיסוי של העצים בערים שונות בעולם – בהן גם תל אביב. אך כשמתבוננים במפה, רואים שלא מדובר בתל אביב, אלא בגוש דן כולו.

     

    המיזם של MIT מתבסס על צילומי רחובות של גוגל (מתוך senseable.mit.edu)
      המיזם של MIT מתבסס על צילומי רחובות של גוגל(מתוך senseable.mit.edu)

       

      עצים זה קריטי

       

      ״לעצים בעיר יש תפקיד חיוני בהעלאת איכות החיים של התושבים, במיוחד במדינת ישראל שבה הצל הוא קריטי", אומרת גליה חנוך רועה, אדריכלית נוף ומנהלת קהילת תל אביב-יפו של החברה להגנת הטבע. "העץ תורם ליכולת לשוטט בעיר ברגל ולהפיכת המרחבים הציבוריים למזמינים ומוצלחים. הוא תורם לניקוי האוויר ולאספקת החמצן ומהווה עוגן חשוב לטבע העירוני, וזימונו לתוך העיר. בנוסף, מחקרים הוכיחו שאזורים עם עצים ותיקים מעידים על מדדי בריאות גבוהים ומדדי ירידה בפשע, כמו גם על העלאת ערכי הנדל"ן בקרבתם״.

       

      אחת הדרכים המקובלות למדידת מצב העצים במרחב העירוני היא בחינת שטח הכיסוי של צמרות העצים (Tree Canopy Cover) מתוך כלל השטח האווירי של העיר. בעזרת ניתוח תצלומי לוויין, אפשר לחשב זאת, כדי "לראות את נפח העצים בעיר ותרומתם לאיכות החיים, כי לא מספר העצים קובע אלא יכולת הכיסוי שלהם, גודלם ונפחם ותרומתם לצל ולאיכות האוויר", אומרת חנוך-רועה. "זה מדד שכל עיר שמכבדת את עצמה צריכה לבדוק ולהציב יעדים לשיפורו״.

      הבעיה היא שהמדד אינו מדויק. לא תמיד הוא מייצג נאמנה את הצמחייה, כפי שתופסים אותה הולכי הרגל ברחוב. הוא לא מתחשב במבנה האנכי של העצים, עלול להחמיץ קירות ירוקים או שיחים שנמצאים מתחת לעצים, והוא כן לוקח בחשבון עצים שמרוחקים מהרחוב או מוסתרים על ידי בניינים – ולכן משפיעים במידה פחותה על חוויית ההליכה ברחוב.

       

      שכונה עתירת עצים בחולון. חשיבותם במדינה חמה כמו ישראל - קריטית (צילום: טל ניסים)
        שכונה עתירת עצים בחולון. חשיבותם במדינה חמה כמו ישראל - קריטית(צילום: טל ניסים)

        צוות החוקרים ניסה לשפר את המדד, ופיתח מודל משלים להערכת כיסוי העצים והצומח ברחובות הערים. החוקרים השתמשו בתמונות רחוב פנורמיות של כמה ערים שממופות במאגרGoogle Street View, ובעזרתן בנו לכל עיר מדד חדש תחת השם Green View Index, מדד שבוחן את הכיסוי הצמחי ברחובות העיר כפי שהוא נתפס בעיני הולכי הרגל. את התמונות ממפות גוגל הם ניתחו בעזרת אלגוריתם, שקבע באופן אוטומטי את שיעור הצמחייה בכל מקטע רחוב, באמצעות שקלול זוויות צילום שונות שלו.

         

        תל אביב לפני פריז? טוב, המדד לא מדויק

         

        התוצאה מופיעה באתר האינטראקטיבי Treepedia, שמציג מפות של 16 ערים. בכל אחת מהן רואים את שיעור הכיסוי הצמחי הכללי שלה, תוך השוואה לערים אחרות, לראות אילו אזורים בעיר ירוקים יותר (ופחות ירוקים), ולהתקרב עד קטע רחוב ספציפי. החוקרים מבטיחים שבעתיד משתמשים יוכלו להוסיף בעצמם מידע על עצים, ולעדכן את המפה.

         

        מבין הערים שנסקרו, סינגפור מובילה עם 29.3% כיסוי צמחי, ואחריה ונקובר הקנדית עם 25.9%. בתל אביב רבתי (תל אביב-יפו, רמת גן, גבעתיים, בת ים, חולון, רמת השרון, בני ברק, קרית אונו, אזור והרצליה) תועד כיסוי של 17.5%– מקום טוב באמצע הרשימה. במקומות האחרונים נמצאות פריז ולונדון, עם 8.8 ו-12%, בהתאמה. כיצד בערים כאלה, עם פארקים ענקיים, יש פחות עצים מאשר בגוש דן? זה כמובן לא מדויק: המדד כולל רק רחובות (שתועדו ב- Google Street View) אך לא מתחשב כלל בחורשות או בפארקים עירוניים, מפני שאלה אינם מתועדים על ידי מיפוי הרחובות של גוגל. ומכאן שהנתון אינו מדויק, אלא רק מספק תמונת מצב מסוימת ולא כוללת.

         

        כריתת עצים בפלורנטין. תופעה נרחבת בתל אביב ובחיפה, שפוגעת בסביבה ובאדם (צילום: לי יפה)
          כריתת עצים בפלורנטין. תופעה נרחבת בתל אביב ובחיפה, שפוגעת בסביבה ובאדם(צילום: לי יפה)

           

          קארלו ראטי, ראש צוות החוקרים ב-MIT, אמר שמטרת הפרויקט היא לפתח שיח השוואתי שבמסגרתו ערים יוכלו ללמוד זו מזו. הוא הביע תקווה, כי המחקר והאתר ישמשו מתכננים עירוניים - ובעיקר תושבים, שיבינו מה מצבם וידרשו מהרשויות לשתול יותר עצים בשכונה.

           

          מי יודע, אולי על בסיס הנתונים שנאספים בפרויקט, בט"ו בשבט הבא ייצאו תלמידי בתי הספר בישראל דווקא לרחובות העיר כדי לנטוע בהם עצים - שמספקים צל, מייצרים חמצן, מקררים את הסביבה ומועילים גם לבריאות.

           

          • הכתבה הוכנה בסיוע זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

           ----------------------------------------------------------------------

           

          למה צריך צל בעיר? תחשבו רגע על כיכר הבימה. לחצו על התצלום ותראו

           

          הנה מקום בלי עצים. איך זה מרגיש? לחצו על התצלום ותראו (צילום: אסי גרינשטיין )
          הנה מקום בלי עצים. איך זה מרגיש? לחצו על התצלום ותראו (צילום: אסי גרינשטיין )

           

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד