אדריכלות

    עוד שינוי בתוכנית הבנייה בכיכר המדינה: המנהרה שתוכננה תבוטל

    החברה להגנת הטבע, בגיבוי נמרץ של תושבי השכונה, מחתימים היום בכיכר נגד שינויי התנועה ונגד עקירת עצי השקמה הוותיקים. גם השטח הציבורי שהובטח - בסכנה

    דקל גודוביץ פורסם: 13.01.17 10:19
    הדמיה של תוכניות הבנייה בכיכר המדינה. לעובדות המוגמרות, שאושרו בתב"ע, כבר איש לא יכול להתנגד - בכיכר ייבנו שלושה מגדלי מגורים של 40 קומות ו-450 יח''ד. אלא שעכשיו מדובר גם על מבנה ציבור ענק, שייבנה על חשבון השטח הפתוח (הדמיה: 3DVISION הדמיות ממוחשבות)
    הדמיה של תוכניות הבנייה בכיכר המדינה. לעובדות המוגמרות, שאושרו בתב"ע, כבר איש לא יכול להתנגד - בכיכר ייבנו שלושה מגדלי מגורים של 40 קומות ו-450 יח''ד. אלא שעכשיו מדובר גם על מבנה ציבור ענק, שייבנה על חשבון השטח הפתוח (הדמיה: 3DVISION הדמיות ממוחשבות)
    היום ב-11:30 יחברו תושבי השכונה ואנשי החברה להגנת הטבע, ויחתימו מתנגדים לתוכנית לביטול המנהרה שהייתה אמורה לעבור מתחת לכיכר, ולפגיעה בעצי השקמים הוותיקים (צילום: אוראל כהן, כלכליסט)
    הכיכר היא היום אחד השטחים הפתוחים והירוקים הבודדים בצפון תל אביב. עצי השקמה הוותיקים מציעים בה צל ועל גזעיהם טפסו דורות של ילדים (צילום: יריב כץ)
    ההדמיות היפות מבטיחות שטח ירוק נאה וציבורי בכיכר, אבל התוכנית החדשה מאפשרת לעירייה לבנות על חשבונו מבנה ציבור, שגובהו יכול להגיע לעשר קומות. עצי השקמה הוותיקים מתוכננים לעבור העתקה כפולה, בתקווה שישרדו אותה (הדמיה: 3DVISION הדמיות ממוחשבות)

    בימים אלה העירייה הורסת ומיישרת את כיכר דיזנגוף על מעבריה וכבישיה התת-קרקעיים, והנה מתעורר דיון גם על שאלת התנועה סביב כיכר המדינה בצפון תל אביב: תוכניות הבנייה שלה כללו כביש שהיה אמור לעבור תחתיה ולחבר בין חלקיו של רחוב ז'בוטינסקי. אך תוכנית 2500ב' החדשה, שמופקדת בימים אלה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מבטלת את המנהרה ומשאירה את סידורי התנועה המעגליים כפי שהם.

     

     

    אלא שדווקא רעיון זה, שנראה כל כך הגיוני ומחזיר את התנועה לפני הרחוב, מבטל את הצורך ברמפות ובמעקות שמבתרים את הרחוב (ראו למשל בחניון התרבות ליד הבימה) - דווקא הוא מעורר התנגדויות של תושבים, שכנים וירוקים. לעובדות המוגמרות, שאושרו בתב"ע, כבר איש לא יכול להתנגד - בכיכר ייבנו שלושה מגדלי מגורים של 40 קומות ו-450 יחידות דיור. יש גם אפשרות למבנה ציבור ענק, שגובהו יכול להגיע לעשר קומות ו-40 מטרים - על חשבון השטחים הפתוחים בכיכר.

     

    אבל חמתם של התושבים השכנים מרובע 4 ושל החברה להגנת הטבע בוערת דווקא בגלל התיקון החדש, שמבטל את המנהרה שתוכננה. הם התאגדו ומתנגדים נמרצות לתכנית, ואם תעברו הבוקר (שישי) בשעת צהריים בכיכר, תוכלו להשתתף בהפנינג תוסס שבמהלכו יאספו חתימות להתנגדויות שיוגשו.


    2500A_B חלקי בינוי _tn
    תשריט בינוי לתב''ע 2500א'. המנהרה נראית עוברת משמאל לימין לאורך רחוב ז'בוטינסקי ומתחת לכיכר. שימו לב לשטח הירוק, שאינו באמת ירוק אלא יקומו בו מבני ציבור גבוהים

     


    IMG_4144
    הזמנה להפגנה ולחתימה על התנגדויות

     

    "אנחנו רואים שלא בדקו את היבטי תחבורה וההשלכות על כל הרובע והכיכר בעקבות ביטול המנהרה", אומר שרון קרפול, מנציגי הרובע שחוששים מעומסי תנועה בלתי נסבלים סביב הכיכר, ומעדיפים להעבירם מתחתיה. עיון בפרוטוקול מהדיונים על התוכנית באפריל 2015, מגלה שגם טופז פלד, המפקחת על התעבורה במחוזות תל אביב והמרכז מטעם משרד התחבורה השתוממה על ביטול המנהרה, ותהתה: "אם היתה סיבה מהותית בעבר לחיבור זה (באמצעות המנהרה. ד''ג) - מהו השינוי המהותי שמייתר זאת כיום ובעתיד?". בתשובה ענה לה יוסי סיון ממשרד יסקי-מור-סיון, כי המנהרה לא מתאימה למפלסי החניה, וחותכת אותם אופקית ואנכית.

     

    בהמשך הוצג דו''ח של יועץ תנועה (נתן תומר), שבדק שוב את היקפי התנועה בכיכר היום, ובעתיד עם תוספות הבנייה המוצעית, והגיע למסקנה שאין צורך במנהרה. אולם המתנגדים טוענים שלא הוצג להם הדו''ח ולא יכלו לבדק את נכונותו.

     

    החברה להגנת הטבע מוסיפה להתנגדויות גם את נושא מרתפי החניה העצומים במקום: כ-700 חניות למגדל המגורים, וכ-900 חניות לציבור. לטענת עידן עמית, מתכנן סביבתי בחברה להגנת הטבע, מדובר בתקן חניה ישן, שהגדיר שני מקומות חניה לדירה, בעוד היום התקן קוצץ בכחצי. הפחתה כזו של מקומות החניה תחזק לטענתו את התחבורה הציבורית, ובראשה את הקו הסגול של הרכבת הקלה, המתוכנן במרחק של כ-500 מטרים מהכיכר,  ברחוב אבן גבירול.

     

    כדאי לזכור שמדובר בתוכנית שמקודמת כבר שנים, ומקומות החניה אושרו בעת שהתקן הקודם היה תקף. התוכנית החדשה לא משנה בה דבר, כך שההתנגדות לנושא זה אינה רלוונטית. מה שכן רלוונטי הוא ההתנגדות להעתקת העצים הוותיקים בכיכר:


    IMG_4143
    אחד מעצי פיקוס השקמה הזקנים, שיועתקו ויועתקו שוב, בתקווה שישרדו את כל ההעתקות הללו. הצילום באדיבות קהילה בונה רובע 4

     

    מדובר בהעתקתם של כ-30 עצי פיקוס ופיקוס השקמה בעלי ערך היסטורי, שנטועים במקום מזה עשרות שנים והם בעלי צמרת ענקית. לפי התוכנית החדשה, בזמן הבנייה העצים יועתקו לשטח הציבורי שבכיכר, ויוחזרו לאחר מכן למקומם הקודם. בחברה להגנת הטבע טוענים שהעצים לא ישרדו מעבר כפול שכזה, ומה עוד שלא נערך סקר עצים ולא התקבל אישורו של פקיד היערות להעתקה. אלא שהסקר כבר בתהליך, במטרה להשלימו במקביל להגשת ההתנגדויות, כדי לא לעכב עוד את התוכנית, שמתעכבת כבר עשרות שנים. ולגבי העצים המועתקים - תמא, המשרד שאחראי על תכנון ועיצוב המרחב הפתוח בכיכר וסביבה, טוען שניסיון העבר מראה שעצים שיישתלו באדמה שעומקה כארבעה מטרים ישרדו.

     

    אלא שנדמה שמה שמפריע יותר מכל לאנשי רובע 4 והחברה להגנת הטבע, הוא חוסר שיתוף הציבור בתוכניות. למרות שהביעו את דעתם על התכנון בשלוש פגישות, כשהאחרונה שבהן היתה לפני חודשיים - עדיין התחושה בקרב אנשי הרובע היא כי הם אינם שותפים בשטח הפתוח הגדול שבשכונתם.

     

    "אנחנו רוצים לדעת שנוכל ללכת לכיכר בנוחות, שתהיה נגישה לכולם", מסביר קרפול. "רצינו מדשאה אחת גדולה, ולא פינות קטנות כמו שתוכננו. נראה לנו שהם מקשיבים לנו, אבל לא ראינו עוד את התכנון הסופי". גם עמית מהחברה להגנת הטבע חושש "שכמו שראינו במגדלים אחרים, כמו אקירוב או אנדרומדה, גם כאן השטח הפתוח יהיה מגודר ומוגבה, וימנע נוכחות של הציבור הרחב, לטובת דיירי המגדלים".

     

    וכך, למרות שהתכנון אמור להיות זמין ונגיש, אנו מפרסמים כאן לראשונה את התוכנית החדשה, כולל הדמיות שהציבור, ובכללו החברה להגנת הטבע וחברי רובע 4, לא ראה עדיין (התנצלותנו על האיכות).


    מצב מוצע_tn


    תשריט מצב חדש
    תשריט הבינוי החדש בתב''ע 2500 ב'. בשטח הציבורי ייבנו מבני ציבור בגובה של  עד 10 קומות ו- 40 מטרים

    הדמיות מצב חדש
    הדמיות מצב מוצע בתכנית 2500 ב'. המבנה הציבורי שבהדמיה אינו משקף את הפוטנציאל שיש לעשר קומות. מבנה כזה יכול לחסום לחלוטין את הנוף מכיוון ז'בוטינסקי

     

    איך העירייה מבטיחה שהציבור לא יסתובב לתושבי המגדלים בין הרגליים? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

     

    האם השטח הציבורי ליד המגדלים הוא באמת ציבורי? לחצו לכתבה המלאה (הדמיה: סטודיו בונסאי)

     

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אני קודם כל אדם, ואחר כך אדריכל.
    אני בוגר בהצטיינות של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, עבדתי עם אבי (ישראל), והיום יש לי ולאשתי (יעלה) משרד אדריכלות ועיצוב העוסק במגוון תחומים- מעיצוב פנים לדירות מסחר ומשרדים, דרך בנייני מגורים, מבנים לשימור, ועד מלונות ותכניות בניין עיר. כנסו לאתר האינטרנט של משרדינו ונשמח להכיר:
    http://www.goodovitch.com/

    לכל אחד יש מקצוע, אבל יש שני מקצועות שבהם כולם מקצוענים: אדריכלות ופוליטיקה. ואני מנסה לעצב דעה בבלוקים ובבלוגים. החיבור בין הבלוק והבלוג הוא חלק מהפוליטיקה של האדריכלות. כי אדריכלות היא לא סטיילינג או קורס ערב, אלא מקצוע רציני, והמעשה הפוליטי המשמעותי ביותר במרחב. בעיקר לאדם הקטן שבמרחב. זה שנשכח בין מחלפים ומגדלים, ונדרס תחת גלגלי הצדק והבירוקרטיה.

    בין בלוג לבלוק אני כל הזמן בוחן, מחפש, לומד ומלמד, כותב על אדריכלות (ברשת ידיעות אחרונות), יוצר ואוצר אמנות (הביאנלה לאמנות אינטרנטית ישראלית), שחקן ופרפורמר (הופעתי בפסטיבל עכו), ומדריך סיורים (בעיקר במכון ויצמן). איש רנסנס בעולם אינטרנטי. טוב, אולי קצת נסחפתי...

    חפשו אותי גם בפייסבוק- "דקל גודוביץ".