האם עיריית תל אביב-יפו הפגינה חוסר אחריות כלפי נכסיה, כאשר לא הפקיעה את מרכזיית "בזק" בלב העיר ובכך איפשרה לו להפוך – ללא כל מגבלות – לפרויקט מגורים ותחנת משטרה גדולה?
העסקה, שסוקרה בהרחבה בערוץ האדריכלות של Xnet בחודשים האחרונים, כוללת את העברתה של תחנת המשטרה מרחוב דיזנגוף בצפון הישן של תל אביב למיקום חדש בפינת הרחובות לינקולן ויהודה הלוי. היזם שרכש את התחנה הישנה ויקים במקומה מלון בוטיק, ישראל לוי, הוא אותו יזם שישכיר למשטרה את השטח החלופי. מעל התחנה, שתכלול קומתיים ומרתפים גדולים, יהיה פרויקט מגורים עם קומה של בריכות ג'קוזי שייעודו מעורפל - בית מלון, או פרויקט מגורים רגיל, או מגורי סטודנטים כפי שטוען היזם – אף כי לא ידוע על אוניברסיטה או מכללה שמעורבת בכך. היזם סירב לענות על כך.
תושבים בשכונה פועלים למניעת המהלך, בטענה ששטחי הציבור של מרכזיית "בזק" מיועדים להם ונגזלו לטובת פרויקט שאינו משרת אותם; תחנת המשטרה מצטרפת לריכוז תחנות משטרה קרובות, בעוד שמרכז וצפון העיר יישארו ללא תחנת משטרה בעקבות המהלך.
ועד הפעולה של התושבים– ועד תושבי שכונת קריית ספר, "ירוק במקום בטון" - מנהל מאבק במטרה לשלול את השימוש החורג במבנה לטובת תחנת משטרה ומלון בוטיק. לטענת התושבים, המהלך סותר את הייעוד של המגרש שהיה בבעלות חברה ממשלתית, וככזה מוגדר זה שנים כמבנה בעל ייעוד ציבורי ("שטח חום") ולא מבנה שאפשר להסב לשימוש פרטי.
הקבלן ישראל לוי, שרכש את הנכס, הורשה מצד העירייה לשנות את הייעוד ללא דרישה לעריכת תוכנית חדשה למגרש, במסגרת בקשה להיתר (שימוש חורג), במהלך שהתושבים לא יכלו להתנגד לו.
מתברר כי על פי סעיף 12.1 של תוכנית 2604 (בנייני ציבור בתחום תוכנית G), מדובר בשטח חום והעירייה מחויבת להפקיע לטובתה את המרכזייה של "בזק" לפני שהיא מועברת לשימוש חדש – מאחר שזהו שטח ציבורי. לא רק שהעירייה לא עשתה זאת, אלא שהנושא אף לא עלה מעולם לדיון במליאת הוועדה לתכנון ובנייה בתל אביב.
באזור זה יש מחסור ניכר בגני ילדים, במעונות יום ובמרפאות. אגף נכסי העירייה, בניהולו של אלי לוי, מודע למחסור זה. אך למרות הצורך והמודעות לבעיה - העירייה מאפשרת ליזם שימוש פרטי במבנה. ראש האגף אלי לוי, בתגובתו לתושבים, אומר כי לא תהיה תועלת כלכלית או ציבורית בהפקעת המבנה לטובת העירייה: "מדובר בבניין בבעלות פרטית, שפיצוי בגין הפקעתו לרבות התאמתו ושיפוצו נאמדים בשווי רב, והתועלת שתצמח מכך שהבעלות בבניין תופקע לטובת העירייה אינה מצדיקה את העלויות".
לטענת העירייה, תחנת המשטרה שתתמקם בשתי הקומות הראשונות שמתחת למלון - חיבור מוזר כשלעצמו - היא שימוש ציבורי, בהיותה שירות מינהל וחירום עירוני, ולכן מסירת המבנה לשימוש זה מותרת על פי חוק ומותנית באישורים נקודתיים בלבד. אלא שמתברר כי מליאת הוועדה לתכנון ובנייה מעולם לא דנה בכך, כפי שלא דנה במטרד שייגרם לכל תושבי השכונה עקב הפעלתה של תחנת משטרה גדולה – וללא אישור האגף לאיכות הסביבה בעירייה.
לא תמיד הפגינה העירייה חוסר אחריות כלפי הנכס. הרוכש הראשון של המבנה מ"בזק" היה איש הנדל"ן הרצל חבס, שעשה זאת ב-2007 כדי להפוך את המרכזייה לבית דיור מוגן - שימוש שתואם במדויק את כוונות התוכנית למבני ציבור. העירייה הקשתה עליו: היא הודיעה כי תפקיע מחבס את המבנה, והייתה מוכנה לשאת במשמעויות הכלכליות שכרוכות בשימור בעלותה על השטחים למטרות ציבוריות.
המשנה ליועץ המשפטי לעירייה, עו"ד הראלה אוזן אברהם, טענה בעבר כי תחנת המשטרה אינה נכללת בשימושים המותרים למבנה והקשתה על היזם להוציא לפועל את התוכנית. החודש, במכתב לתושבים, היא הגיבה לטובתו של היזם - והטילה ספק בצורך בדיון חוזר. לאחר התנגדות התושבים, פירטה אוזן-אברהם את מדיניות העירייה בנוגע לסעיף המחייב את הפקעת המבנה, וסיכמה: "ביצוע הפקעות מסור לשיקול דעתה של העירייה והיא אינה מחויבת לבצעה". ההצהרה הזו מנוגדת להוראות התוכנית המקורית. במכתב הבהרה שהוכן למתנגדים חשפה אוזן אברהם, אולי בשוגג, כי סוגיית ההפקעה מעולם לא עלתה לדיון בסיבוב הנוכחי, שבו היזם הוא ישראל לוי.
ישיבה מכריעה
מחר (יום שני) עשויה ליפול ההכרעה בנוגע לעתיד הבניין, בדיון של מליאת מועצת העיר שיעסוק בפרויקט נוסף וגדול ממנו – מתחם "חברות הביטוח" בלב העיר, בין הרחובות אחד העם-בצלאל יפה-שדרות רוטשילד-יבנה. ייתכן שהיועץ המשפטי יבקש למנוע הצבעה על הפרויקט של ישראל לוי ברחוב לינקולן, ולהצביע על אי-הצבעה. במקרה כזה מתכוונים המתנגדים לפנות לערכאות משפטיות.
