"כמו עוף צלוי", "אין צל", "אין מספיק עצים", "אף אחד לא חושב על מי שנוסע בתחבורה הציבורית", "אחרי כמה דקות אני רוצה לחזור למזגן" - אלה רק חלק מהתגובות ששמענו מאזרחים מיוזעים, שהמתינו בשבוע שעבר בתחנות אוטובוס ברחבי גוש דן. מצבם של אותם אומללים היה טוב יחסית למה שמחכה להם בחודשיים הקרובים, כשהלחות והחום יגיעו לשיאם ביולי-אוגוסט. מדוע הציבור מוכרח לסבול כשהוא ממתין לאוטובוס? הכל מתחיל בסדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות, כפי שאפשר להתרשם מהתבטאות אקראית של ראש עיריית פתח תקווה: "איכות חיים היא שאנשים יוכלו להיכנס למכונית הפרטית שלהם ולא לעמוד בפקק", אמר לאחרונה איציק ברוורמן בראיון ל"גלובס", וכשהמכונית היא המלך, נוסעי האוטובוס הם כנראה שפחות ועבדים.

ברוורמן לא לבד. בשיטוטינו בערים כמו ראשון לציון, חולון, רחובות, נס ציונה ותל אביב, גילינו שוב שהולכי הרגל ונוסעי האוטובוסים נמצאים בתחתית סדר העדיפויות העירוני. הם נאלצים להמתין בתחנות רעועות וחסרות צל, ללא כל התחשבות באקלים. אין זה משנה אם מדובר בקשיש, אשה הרה או כל אדם אחר - כולם נאלצים להיצלות בשמש עד שיבוא האוטובוס הגואל.

למה זה קורה?

כפי שפרסמנו כאן, משרד התחבורה הפיק מסמך מדיניות מנחה, שמחייב את העיריות לתכנן ולהציב תחנות אוטובוס שעומדות בקריטריונים מסוימים. הקריטריונים שרירותיים למדי ואינם מתגמשים לפי הגיאוגרפיה, מספר המשתמשים והאקלים. ואם לא די בכך, עיריות רבות לא טורחות לספק לתושביהם אפילו את המינימום, ומסתפקות בתחנות עם גג חלקי וספסל אחד בלבד.

זו לא גזרה משמים. במקומות רבים בעולם מציבים סוגים שונים של תחנות אוטובוס שמתאימות לנפח המשתמשים ולאקלים המקומי. בבריסל, למשל, מוצבות תחנות אוטובוס של חברת השילוט jcdecaux, שקיבלה גם את הזיכיון בתל אביב. אלא שבניגוד לתחנות הגרועות כאן, שמקדשות את שלטי הפרסום וממזערות את גוף התחנה למינימום, בגרסה הבלגית משכפלים את המודול לפי הצורך: אם הצומת עמוס והרבה בלגים עומדים בתחנה, משכפלים את התחנה כדי שתהיה גדולה ותכיל אותם.

לא רק עיריות יוזמות תחנות מוצלחות. פעילים עירוניים ואנשי אקדמיה מבצעים אירועי שדרוג ספונטניים לתחנות. קבוצת סטודנטים מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבה ב-UCL בלונדון יצאה למסע שדרוג תחנות במטרה להפוך אותן למקום פחות עוין. קבוצת "קיימנים" ממכלת ספיר בחרה לשדרג תחנת אוטובוס מיושנת והוסיפה לה ריהוט וצבע. מתי לאחרונה אתם הצבתם שמשייה או השתלטתם על תחנת אוטובוס ועיצבתם אותה מחדש? אולי זו הדרך היחידה להביא את השינוי, עד שהרשויות יחליטו שהציבור מספיק חשוב מבחינתן.

  (עיצוב: להב הלוי, מתוך התערוכה)