רואי מימרן, תלמיד כיתה י' באורט גבעתיים, הוא סטרייט שמתחזק זוגיות של שנה עם חברתו ירדן (16), אבל כששמע שינון מגל, המועמד לכנסת מטעם "הבית היהודי", עומד להגיע לפאנל בחירות בתיכון שבו הוא לומד, ידע שלא יוכל לעמוד מנגד לנוכח ההתקפות של אנשי המפלגה נגד הומוסקסואלים.

 

חשב ועשה. בדיוק כשמגל החל לשאת את דבריו, קם מימרן, הסיר מעליו את הסווטשירט וחשף חולצה עם הכיתוב "אני בן לשני אבות ואני לא מתנצל". כשתמונתו כשהוא מפגין מול מגל התפרסמה ברחבי האינטרנט - תחילה בפייסבוק ולאחר מכן בכל אמצעי התקשורת - שני אבותיו של רואי, יריב מימרן ואפי אליסי, היו גאים, תרתי משמע.

 

וכך, מה שהתחיל ממחאה פרטית של יובל פריימן־רחמים, תלמיד כיתה י"ב בתיכון בליך ברמת גן, שהפגין יומיים קודם לכן עם חולצה דומה מול יו"ר "הבית היהודי" נפתלי בנט, הפך בעזרתו של רואי למחאה המונית של ילדי המשפחות החד־מיניות, והפייסבוק התמלא בתמונות של ילדים וילדות, ואפילו תינוקות, שלבשו חולצות עם כיתובים דומים. שבוע אחר כך כבר נערכה הפגנה המונית בכיכר הסינמטק בתל אביב, כשכל המפגינים הצעירים לבשו בגאווה חולצות לא מתנצלות על המשפחות המיוחדות שלהם.

 

"ביום שישי ראיתי את התמונה של יובל, וכששמעתי שביום ראשון יהיה פאנל בחירות גם אצלנו בתיכון, ידעתי שאני צריך לעשות את זה", מספר רואי. "כבר במוצאי שבת התקשרתי לאבות שלי שיכינו לי חולצה".

 

"ינון מגל שאל אם העובדה שיש לי שני אבות השפיעה על הזהות המינית שלי, אז אמרתי לו שהוא יכול לשאול את החברה שלי

למה להפגין דווקא נגד "הבית היהודי"?

"כי הם פרסמו סרטון שמראה שהם נגד נישואים חד־מינייים, והם יוצאים בהצהרות הומופוביות שטוענות שלהיות הומו זה מחלה, שצריך לשים הומואים במחנות ולא לגייס אותם לצה"ל. בסיסמה שלהם הם כותבים שהם לא מתנצלים. רצינו להגיד להם שגם אנחנו לא מתנצלים על מי שאנחנו".

 

לא חששת להפגין בבית הספר?

"הייתי מאוד ממוקד מטרה - להעלות את המודעות ולהעלים את ההומופוביה. הופתעתי שכל התיכון עמד ומחא כפיים. חברים שלי איתי לאורך כל הדרך".

 

ממתי הם יודעים?

"זה אף פעם לא היה סוד, מגיל קטן אני גאה במשפחה שלי, של שני אבות ואמא. כשהייתי קטן יותר היו הקנטות לא נעימות, אבל ככל שהתבגרנו החברים שלי הבינו יותר וקיבלו את זה. היום הם אוהבים את ההורים שלי הכי הרבה. אומרים שמשפחה לא בוחרים, אבל גם אם הייתי יכול לבחור, זאת המשפחה שהייתי בוחר".

 

איך ינון מגל הגיב?

"הוא שאל אם העובדה שיש לי שני אבות השפיעה על הזהות המינית שלי, אז אמרתי לו שהוא יכול לשאול את החברה שלי את השאלה הזו".

 

איך החברה קיבלה את המשפחה שלך?

"היא ידעה, זה לא משהו שהוסתר. גם המשפחה שלה קיבלה אותי יפה מאוד".

 

פחדים איומים

 

ההורים הגאים של רואי ואחותו הקטנה יאן (8 וחצי), הם אפי אליסי (49) ויריב מימרן (40), שהכירו לפני 22 שנה בפאב בגן העיר בתל אביב. יריב התחיל עם אפי, ו"אחרי דקה הוא כבר שאל יחסינו לאן?", צוחק אפי.

 

יריב: "אמרתי לו 'נעים מאוד, אם אתה מחפש קשר רציני יש על מה לדבר, אבל אם אתה מחפש סטוץ, ניפרד עכשיו כידידים'".

 

אפי: "זה הצחיק אותי מאוד. הייתי כבר בן 27 ואף פעם עוד לא הייתה לי אהבה. כשהכרתי את היפיוף הזה, לא חשבתי על זוגיות כאופציה. פתאום הפשפש הקטן, כולו בן 18, אומר לי 'אם אתה רוצה סטוץ, זה לא אני'. הדהים אותי שבגיל כזה הוא חשב על זוגיות. אני מבוגר ממנו בתשע שנים, אבל הוא המבוגר האחראי בינינו".

 

אפי הוא מעצב גרפי במקצועו. יריב מנהל מוקד בסוכנות ביטוח. לפני שנה הקימו השניים את המגזין האינטרנטי "אפיפו", לאופנה, אמנות, תרבות ולייף סטייל. "הפעם הראשונה שהכנסנו תכנים גאים למגזין הייתה רק לאחרונה, כשכתבתי על המשפחה שלנו", מספר אפי. "עשינו פרויקט שקראנו לו 'הבית היהודי' והעלינו תמונות של המשפחה, מלוות בטקסטים של סמי מיכאל, אילן שיינפלד, אגי משעול ועוד כותבים חשובים כאלה.

 

"אני לא רוצה להפוך את 'אפיפו' ל'הזמן הוורוד', כי אני לא מאלה שמניפים דגלים, אני פשוט חי את חיי ומתייחס אליהם כאל חיים נורמטיביים ורגילים. אנחנו הולכים לקידוש ביום שישי אצל ההורים, עובדים, מגדלים ילדים, משלמים חשבונות. מעבר לזה שאנחנו הומואים - הכל רגיל, ממש משפחה לדוגמה".

 

אפי גדל בשכונת עזרא בדרום תל אביב. יריב גדל בשכונת עמישב בפתח תקווה. בעוד אפי חומק מתחת לרדאר של ההומופובים בשכונה ("לא הייתי כזה הומו כשהייתי קטן, את לא רואה איך אני נראה? ערס!"), יריב סבל מהקנטות והשפלות קשות. "הייתי בארון, חייתי בפחדים איומים, חשבתי שיש לי סוג של מחלה, כי לא ידעתי מה זה. קראו לי במילות גנאי, הייתי בסיוט עד שעברנו למרכז העיר ואז התחלתי את החיים מחדש בקטע החברתי", הוא מספר.

 

מתי סיפרת להורים?

"לאבא שלי לא סיפרתי עד היום".

 

סליחה? הוא לא שם לב שאתה חי עם גבר?

"הוא יודע, אבל לא מדברים על זה. היו שאלות במהלך השנים, אבל הכחשתי. ככל שהיה לי טוב יותר עם עצמי, כך היה לי פחות חשוב להסתיר".

 

הוא לא ראה את הכתבות על רואי?

"לא נוח לי לדבר על זה איתו. אני יודע שהוא יודע, הוא יודע שאני יודע, וזהו. הוא כאילו אומר: 'אל תגידו לי'. מרוקאי, נו".

 

איך הוא מקבל את אפי?

"מעולה, הוא יודע שאנחנו גרים ביחד, וכשהוא בא לפה הוא רואה שיש רק חדר שינה אחד עם מיטה זוגית. הוא לא שואל ואני לא עונה. אם המילה 'הומו' כל כך מפריעה לו, אז יאללה בסדר. אני מכבד את זה".

 

אפי: "אף פעם לא באתי ואמרתי להורים שלי 'אמא, אבא, אני הומו'. זה פשוט זרם. זה לא שחייתי בשקר, פשוט לא דיברנו על זה, עד שעברתי לגור עם יריב והם הבינו".

 

"נסענו לעשות קניות באשדוד ובאחת החנויות ניגש אלינו המוכר, כנראה גם הומו, ואמר לנו 'אל תלכו יד ביד, זה אשדוד פה'"

היה להם קשה?

"אני מאמין שמאחורי הקלעים היו משברים ובכי, אבל הם לא נתנו לי להרגיש את זה. אני מעריך אותם שהם לא הפילו את כל הצער שלהם עלינו, הם שמרו את זה לעצמם".

 

איך השכנים מקבלים אתכם?

"השכנים פה אוהבים אותנו מאוד, אבל אנחנו גרים במרכז תל אביב. במבצע 'צוק איתן' נסענו עם יאן לעשות קניות באשדוד כדי לתמוך בסוחרי הדרום, ובאחת החנויות ניגש אלינו המוכר, כנראה גם הומו, ואמר לנו 'אל תלכו יד ביד, זה אשדוד פה'. יש המון צעירים אבודים בפריפריה שמבוהלים מזה מאוד. כל ילד במרכז שמפגין עם חולצה נותן להם כוח".

 

למה לא התחתנתם?

יריב: "אני לא מאמין בשטות הזאת. אם זה לא מוכר על ידי הרשויות, אז בשביל מה? עשינו חתונה פנימית, שברנו בקבוק, קנינו שתי טבעות, וזה מחזיק יותר מחתונה של רב. אם היו פה נישואים אזרחיים הייתי שמח מאוד להתחתן עם אפי".

 

אפי: "חתונה זה לסטרייטים. מפריע לי שהומואים מנסים לחיות כמו סטרייטים. אתם לא, אז אל תנסו להיות".

 

יש לכם הסכם זוגיות?

"אין חוזה ואין הסכם, הכל בלב".

 

גברים עם עגלה

 

את חני, לסבית מוצהרת וגננת במקצועה, יריב הכיר כשהיה בן 16 וחצי, בבר בתל אביב. "שמעתי אותה מדברת עם חברות בבר שהיא רוצה לעשות ילד, אז ניגשתי, הצגתי את עצמי והצעתי לעשות לה ילד", מספר יריב.

 

מתי החלטתם לעשות לרואי אחות?

"דקה אחרי שחני ילדה את רואי, עוד בחדר הלידה, היא אמרה לי שהיא מוכנה כבר להיריון הבא. חיכינו, כי אפי גם רצה לעשות ילד".

 

הצעתם לה לעשות את הילד השני עם אפי?

אפי: "הצענו, אבל היא לא רצתה. היה חשוב לה שהילדים יהיו אחים ביולוגיים ב־100%".

 

מרכז חייהם של הילדים הוא בבית אמם בגבעתיים, אבל האבות רואים אותם כמעט כל יום, "לא בימים קבועים, מתי שבא להם", מספר יריב. "מעולם לא היה לנו קטע סביב העניין הזה, לקחנו אותם מתי שרצינו, ומעולם לא שמענו לא".

 

בבית אמם יש להם עוד אמא?

"לא. אמנם יש לה עכשיו בת זוג, אבל היא האמא היחידה".

 

העובדה שרואי סטרייט משמחת אתכם?

אפי: "ממש לא, אבל עוד פעם יש לך פה את המרוקאי ואת הליברל. יריב שמח מאוד, לי לא אכפת, שיהיה מה שהוא".

 

יריב: "שיהיה מה שהוא, העיקר שיהיה סטרייט. ברור שאני ממש שמח. אם הייתה לאפי את הילדות שהייתה לי, אולי הוא היה חושב אחרת. לסטרייט יש חיים קלים יותר עדיין, אין מה לעשות".

______________________________________________________

 

 

עוד באנשים: