מעצבת האופנה סיגל דקל הגישה הבוקר בקשה להקפאת הליכים לבית המשפט המחוזי בתל אביב. דקל נקלעה לחובות בסך 6.3 מיליון שקל לבנקים ולספקים שונים. הבקשה שהוגשה היא לתקופה של 90 יום, במהלכם לא יוכלו נושיה של דקל לדרוש את חובם. במסגרת תהליך ההבראה שצפויה לעבור דקל, היא תסגור עד חמישה סניפים מתוך 13 חנויות המותג הנושאות את שמה, אך יחד עם זאת, תמשיך לעצב ולייצר את קולקציית הקיץ הבאה. כמו כן, יעזוב את העסק בעלה של דקל, שי שניר, אשר שימש כמנכ"ל החברה. 

 

עוד בערוץ האופנה

 

השמועות על הקשיים הכלכליים אליהם נקלע המותג סיגל דקל הגיעו לאוזני Xnet כבר לפני מספר חודשים, אך בבדיקה שערכנו מול המעצבת, היא הכחישה את השמועות ואמרה כי הכול בעסק בסדר, וכי מדובר כנראה בלשונות רעות שרוצות לחבל בעסקיה.

 

דקל, 45, בוגרת המחלקה לאופנה בשנקר, סיימה את לימודיה בשנת 1999 ובמהרה הקימה את בית האופנה הנושא את שמה. הצמיחה של המותג היתה מטאורית, ובשיאה אף פתחה דקל חנות בשכונת סוהו בניו יורק, שנסגרה לאחר תקופה קצרה. בשלוש השנים האחרונות נעלמה דקל מהעין הציבורית ובחרה להשיק את הקולקציות שלה הרחק מעיני התקשורת, ובמקביל להרחיב את האחיזה שלה ברשתות החברתיות. לפני כחודש שברה דקל שתיקה וחזרה לפעול מול התקשורת באמצעות משרד יחסי ציבור, ואף השיקה את קולקציית סתיו-חורף 2013-14 בעיצובה בפרזנטציה מתוקשרת לעיתונאים.

 

 

תמשיך לעצב ולייצר את קולקציית הקיץ הבאה. קולקציית החורף של סיגל דקל (צילום: עידו לביא)
תמשיך לעצב ולייצר את קולקציית הקיץ הבאה. קולקציית החורף של סיגל דקל (צילום: עידו לביא)

 

 

לדברי דקל, הקשיים אליהם נקלעה נולדו מתוך רצון להתפתח ולהתרחב לרשת סניפים רחבה יותר, כאשר הגדילה הובילה לתהליכי ייצור נוספים, שלא עמדו במבחן המציאות. "אני מרגישה שהעסק גדל מעבר לפרופורציות שלו", סיפרה דקל ל-Xnet לפני שעה קלה. "מעצב לא יכול לגדול מעבר לפרופורציות שלו כי הוא המעצב, לכן מה שגדל זה השיווק והקמת החנויות".

 

מה למדת מהמקרה הזה?

"ראשית, לא לערבב משפחה ועסקים. שנית, שתהליך צמיחה של בית עסק חייב להיות עקב בצד אגודל. אלא אם כן אם יש לך גב פיננסי גדול מהבית, ואתה יודע שהוא יגבה אותך בתהליכי צמיחה וגדילה, שלפעמים לא מצליחים".

 

בכתב הבקשה שהוגש לבית המשפט, ציינה דקל מספר סיבות לקשיים בהם נתקלה, חלקן קשורות לתחרות בין הרשתות וההתעקשות לייצר מוצר כחול-לבן ולא במזרח אסיה, כנהוג במותגים רבים אחרים. "המוצרים הנמכרים ברשת מיוצרים כיום בישראל ובירדן, וכתוצאה מכך, עלויות הייצור גבוהות ביחס למתחרים רבים בתחום האופנה, שמייצרים בגדים בחו"ל במקומות בהם עלויות הייצור נמוכות בצורה משמעותית".

 

מכורח הנסיבות שציינה דקל, השינוי שתעבור הרשת יבוא לידי ביטוי גם באופי העיצובי של הפריטים. דקל תחזיר לעיצוביה את האופי הבוטיקאי, מהלך שניתן לחזות בו כבר בקולקציה הנוכחית עם חזרה לאלמנטים שליוו אותה בקולקציות הראשונות, כמו הלוק הנזירי, הקווים המחויטים והעיצוב הסגפני. מוקדם עדיין לדעת כיצד יתקבל הסגנון הישן-חדש של דקל בעיני הלקוחות שלה, נשים בגילאי 30 ומעלה, אך היא צפויה להחזיר אליה מעריצות מפעם ולהביא אל מפתנה גל חדש של לקוחות, שלא נחשפו לעבודתה הראשונית של המעצבת לפני 13 שנה.

 

המקרה של דקל אינו יוצא דופן במציאות האופנתית הנוכחית בישראל, אלא מאותת לתעשייה כולה. דקל אינה מעצבת מתחילה, אלא בית אופנה מבוסס עם קהל לקוחות גדול ונאמן. הקשיים אליהם נקלע המותג, גם אם מתוך ניהול לא מדויק של העסק, הם תמרורי אזהרה למעצבים קטנים יותר. אם מותגים מוערכים ומצליחים מתקשים להחזיק עסק בישראל, מה יגידו פרחי אופנה טריים שזה עתה יוצאים לדרך חדשה?