סיגל דקל פותחת את דלת ביתה לתקשורת – תרתי משמע. לאחר ארבע שנים בהן בחרה להתנהל ללא משרד יחסי ציבור, סירבה להציג את הקולקציות העונתיות מול עיתונאים ולהתראיין תחת כל בלוג רענן – דקל שוברת שתיקה. במהלך השנים האלו היא הצליחה למנף את חוג לקוחותיה באמצעות הרשתות החברתיות, לצבור 42 אלף עוקבים בפייסבוק ומועדון לקוחות המונה כ-60 אלף נשים. כעת, לאחר תענית הדיבור הממושכת והשינויים הגיאוגרפיים מנווה צדק ההומה לרחוב ללא מוצא ביהוד, היא פותחת לנו את דלת ביתה החדש. האמת, למעט הזמן שעבר והרוגע בו היא מתנהלת, דקל היא אותה מעצבת עם לשון חדה, זיק ממזרי בעיניים ותובנות מעניינות על אופנה ועיצוב.

עוד בערוץ האופנה

  (צילום: איתי סיקולסקי)

לקראת החזרה התקשורתית שלה, דקל מחממת מנועים. בשבוע שעבר קיימה פרזנטציה לעיתונאים, בה הציגה את קולקציית החורף הנוכחית שצולמה על הדוגמנית מרים רות', ובנובמבר הקרוב תשתתף לראשונה בשבוע האופנה גינדי תל אביב. "ביקרתי שם בשנה שעברה ומאוד אהבתי. זה היה מכובד מאוד", היא אומרת על הבחירה להשתתף באירוע, אליו תזמין חלק גדול מהקליינטיות שלה.

הצצה בקולקציה החדשה תזכיר ללקוחותיה הוותיקות את דקל של פעם, עם כתב היד הסגפני והקווים החדים. "עם הגדילה של החנויות הייתי צריכה לפנות למסה יותר גדולה", היא מסבירה. "אבל בשנים האחרונות אני במגמה לחזור אל הדי.אן.איי שליווה אותי בתחילת הדרך. היום כדי להצליח אתה צריך בידול".

  (צילום: איתי סיקולסקי)

לפני כשנה וחצי עקרה דקל משנים רבות של מגורים בשכונת נווה צדק בתל אביב ועברה לגור בבית פרטי ביהוד, ברחוב שקט עם שכנים מקסימים ("מביאים לנו מנגו", היא אומרת בחיוך). תקרת העץ הלבנה של הבית מבהיקה באור ומשרה אווירה נינוחה. את החמימות מייצרים רהיטי העץ הכבדים, הציורים והתמונות שמעטרים את קירות הבית. החלונות שמפרידים בין הגינה לבית מכניסים לא רק את החוץ אל הפנים, אלא גם אור רך ושקט פנימי. "תראה איזה שלווה יש כאן", היא אומרת כשאנו יושבים בחצר לסיגריה. "מרחבים פתוחים. דשא ירוק. ציוץ ציפורים. איפה הייתי יכולה לקבל את השקט הזה במרכז תל אביב?".

  (צילום: איתי סיקולסקי)

הנכס: בית פרטי בן שלושה מפלסים בשטח של 280 מ"ר על 450 מ"ר.

השכונה: יהוד. הדיירים: סיגל דקל, 45, שי שניר, 48, אמה, 11 וחצי, נועה, 9 וחצי, אוסקר, כלבת מלטז בת 15; וקוקו התוכי מזן קוקטייל.

ותק בדירה: שנה וחצי.

"היה חשוב לי להכניס אלמנטים תעשייתיים ולשמור על עיצוב פנימי חם" (צילום: איתי סיקולסקי)
"היה חשוב לי להכניס אלמנטים תעשייתיים ולשמור על עיצוב פנימי חם" (צילום: איתי סיקולסקי)
מי עיצב את הבית? הארכיטקט הצעיר בועז שניר.

איך זה לעבוד עם מעצב נוסף על המרחב האישי והפרטי? "זאת היתה עבודה מאוד נעימה. בועז מגיע ממקום מאוד מודרני, בעוד שאני טיפוס יותר אקלקטי. אני מאמינה שיצירה משותפת זה עניין של כימיה, ולי ולבועז היתה כימיה מצוינת. הוא גם משפחה, בן דוד של בעלי, אז הקשר שלנו קרוב יותר".

כיצד הוגדרו תחומי ההחלטה המשותפת על עיצוב הדירה? "בהחלטה משותפת. היה הרבה סיעור מוחות, חשיבה משותפת וניסיונות שביצענו. אני לא זוכרת כיצד הדברים התהוו, אבל בסופו של דבר הם הסתדרו. למשל, אני רציתי את המטבח קרוב יותר לסלון, איפה שפינת האוכל נמצאת, אבל בועז המליץ לי למקם אותו מרוחק יותר, עם הפנים לחצר. היתה לו מחשבה מעניינת: נניח ויש אורחים, ואת רוצה להגיד לבעלך שירמוז להם בעדינות ללכת, אז תוכלו להסתודד במטבח מבלי שהם ישמעו".

הבית עוצב עם הארכיטקט הצעיר בועז שניר (צילום: איתי סיקולסקי)
הבית עוצב עם הארכיטקט הצעיר בועז שניר (צילום: איתי סיקולסקי)

עוד אושפיזין בסטייל

מה היה חשוב לך במיוחד בעיצוב הבית? "רציתי הרגשה של חלל אחד גדול ותקרות גבוהות. מקום שלא יחנוק אותי. כמו כן, היה חשוב לי להכניס אלמנטים תעשייתיים ולשמור על עיצוב פנימי חם, כמו שילוב של תמונות ישנות בשחור-לבן בשירותים, או תעלת מזגן בצבע נחושת בתקרה של החלל המרכזי. גם כל הרהיטים בבית הם כאלו שאספתי במשך השנים בשווקים בעולם, כמו כורסאות מבלגיה שריפדתי מחדש, או כיסאות מתקופת קום המדינה שמצאתי בשוק הפשפשים. הספה בסלון, שחלקה האחורי הוא ספרייה, זאת אינטרפרטציה שלי לספה דומה שהיתה בבית הוריי. בקומה העליונה יש מכתביית עץ שהיתה שלי כילדה. כל רהיט בבית הוא 'פיס' שמזכיר לי מקום".

מרים רות' בקטלוג הסתיו של סיגל דקל (צילום: עידו לביא)
מרים רות' בקטלוג הסתיו של סיגל דקל (צילום: עידו לביא)

האם יש קשר בין סגנון עיצוב האופנה שלך לסגנון העיצוב של הבית? "אני חושבת שהבית מאוד משקף אותי כאדם. סגנון העיצוב שלי הוא אקלקטי ואני מרגישה שגם הבית. אני אוהבת קווים נקיים, מחויטים, תלת ממדיים, בשילוב נוסטלגיה. את ספת הקטיפה שבסלון אפילו תפרתי אצלי במפעל האישי בחולון".

  (צילום: איתי סיקולסקי)
כיצד את מתלבשת בבית? "שלוך – מכנסיים קצרים, טי שירט, יחפה". מה הפינה האהובה עלייך? "שולחן האוכל. אני גם יושבת המון בחוץ. וכמובן, חדר השינה".

היכן את נוהגת להירגע בבית? "בגינה, עם המרחבים הפתוחים, הירוק והשקט".

  (צילום: איתי סיקולסקי)
היכן את נוהגת לשתות את הקפה שלך בבוקר? "בגינה, לקול ציוץ הציפורים. אני משתדלת להוציא את כולם מהר מהבית בבוקר ויושבת לי בשקט שלי. אני מעדיפה להישאר עוד שעה בעבודה, כדי שתהיה לי שעה של ניקוי ראש בבוקר".

עד כמה הדירה משקפת את אישיותך? "אני מרגישה שעברתי בשנים האחרונות תהליך ארוך עם עצמי. אולי זה עניין של גיל, אבל גם של בחירה ועבודה עצמית. אני הרבה הרבה יותר רגועה מבעבר, והבית משדר את הנינוחות הזאת באופן מאוד הרמוני".

"אני הרבה הרבה יותר רגועה מבעבר, והבית משדר את הנינוחות הזאת באופן מאוד הרמוני" (צילום: איתי סיקולסקי)
"אני הרבה הרבה יותר רגועה מבעבר, והבית משדר את הנינוחות הזאת באופן מאוד הרמוני" (צילום: איתי סיקולסקי)
האם יש לך חדר ארונות? כן. יש מלא דברים שצריך לאחסן. אני משתדלת לנקות מדי עונה, ואז זאת חגיגה מאוד גדולה עבור החברות שלי. היום גם הילדות שלי כבר התחילו להשאיל ממני פריטים. לקטנה יש כף רגל יותר גדולה משלי, ואמה כבר לוקחת ממני בגדים". אמה: "ואת נעלי העקב". על מה את מעדיפה לבזבז יותר: כלי בית ורהיטים או בגדים ואביזרי אופנה? "פשוט אוהבת לבזבז".