אני מפרגנת ללוסי אושר, אבל בשביל האושר היא צריכה קודם שלווה, היא צריכה קודם לטפל בעצמה, ולהתחזק מבחינה אישית ונפשית.
לנהל זוגיות טריה, כשהיא אחרי משבר כזה, זה עד סממן למשבר, וחלילה שהיא לא תיפול שוב.
רוב המצקצקים כמוני, עושים זאת מתוך דאגה

עכשיו מעניין כמה זמן ייקח עד הודעת הביטול

זה לא פרק הזמן הקצר.
מה שמפריע לאנשים (מגיבים) זו המסגרת.
במסגרת מסוימת יכול להיות להם מצוין ביחד. אבל מה יקרה ברגע שיצאו ממנה לחיים האמתיים?
אילו המתינו עוד קצת לראות איך הם מסתדרים מחוץ לבית חולים, היו פחות תגובות מרושעות.
אבל תכלס, מי אנחנו בכלל שנשפוט ונכנס להם לחיים?
שכל אחד יעשה מה שטוב לו וייקח סיכונים! חיים רק פעם אחת, ואין מה להפסיד.

ידוע ומפורסם שזה לא נכון להחליט החלטות דרמטיות בחיים בשעת משבר. כמובן שיש כאלה שזה עשוי להצליח להם, אמן שכך יהיה גם במקרה שלה. אבל זו הסיבה להרמת הגבות, לא משך הזמן הקצר.

רק זה חסר לנו.... כל מי שרוצה גבר ולא מוצאת, רואה דוגמא...

ואחר כך מתפלאים כשגברים ישראלים אומרים שהנשים פה מחפשות רק כסף. איך את בכלל מספרת על זה, זה קצת מפדח!

בלי קשר, ללוסי ולבן זוגה החדש... שיהיה בהצלחה ובמזל טוב. ממש לא משנה כמה זמן יוצאים לפני החתונה, מה שחשוב זה אם רוצים ומתאימים או לא.

את התחתנת לאחר שחיית כחודש חיים"נורמלים" גרתם יחד, יצאתם למסעדה, ניהלתם חיים!
היא רק מאושפזת במיטה וכנראה שגם הוא, אין להם שום חוויות או ניסיון מעבר לכותלי המחלקה, זה מיועד מראש לכישלון
במיוחד איתה "נפלתי מהחלון" כן בטח...

כואב להן הלב.....

קפצה או נפלה ואיך?
למה במסגרת כל הראיונות אתה אי אפשר לקבל תשובה לשאלה פשוטה זו?

והיא לפחות במצב נפשי ממש לא יציב (גם אם לא היה פה ניסיון התאבדות).
אז מצטערת, אני לא מאמינה שזה אחראי והגיוני להכריז על נישואים אחרי שבועיים.
הם בהחלט "מוזמנים" לצאת יחד מבית החולים ולחיות יחד ולבדוק אם זה באמת מתאים.
את לפחות חיית עם הבחור כמה שבועות, במהלך חיים רגילים.
לא באקווריום של בית חולים, שזה משהו אחר לגמרי.
בקיצור, פשוט אין מה להשוות.

הכותבת לא ירדה לעומק הבעיה. לכן הכתבה אינה לענין

והסיטואציה מייצרת המון פאנצ'ליינים מצחיקים, אז קשה להתאפק. אבל לא לקחת אותנו ברצינות כי יש לנו אייקיו ממוצע של לפת.

אין בכלל דמיון בין שני המקרים.
אבל העיקר להכניס שוב את הסיפור שלה..

צריך ראות איך אדם מתנהג בחיי היומיום לפני שמכניסים אותו הביתה, איך האינטרקציה במצבים שונים ובוודאי כשיש ילדים.

מה שלא הבמת בין השורות זה שהיא התלהבה מהאכפתיות שלו..
וחוצמזה לא העיקר להתארס. שתהיה בריאה קודם שתדאג לעצמה ואחכ לזוגיות שלה

מצד אחד אני מאחלת לה הרבה בריאות ואושר מהצד השני אני לא מבינה איך היא יכולה לעשות את זה לבת שלה, שמספיק גדולה כדי להבין, להביא גבר זר הביתה פתאום מבלי לתת לה מספיק זמן להכיר אותו ולראות באם הם "משדרים" על אותו גל כמו שאומרים.
בתור גרושה לתאומים בנים אני מדברת מניסיון. לא עושים דבר כזה לילד.

באמת נמאסו עלי התגובות המתנשאות של נשים בעשור השישי והשביעי שלהן שחושבות שהיום מערכות יחסים מתנהלות כמו לפני 70 שנה.
היום כבר אין כבוד, אין נאמנות ואין אינטימיות אמיתית.
גברים כבר לא ג'נטלמנים ונשים כבר לא עדינות.
אנחנו חיים בעולם אחר.