נניח שהיו מחלקים את האנשים לכאלו שאוגרים מכל הבא ליד וכאלו שאינם אוגרים. עכשיו תתחילו לקרוא את הכתבה שוב.....

עשו בלגן מהתכנון הנקי שאופייני לטולה אמיר

אבל יש שתי בעיות- המטבח לא מספק צרכים . אולי מתוך חסכון התכנון יצא כך אבל זו טעות. בהמון בתים מטבח הוא לב הבית. פה יהיה קשה. עדיף היה לשים שם את פינת העבודה,שהיא הבעיה השניה. הבלאגן בה כרגע בשליטה אבל ברור שיהיה יותר מבולגן ועם ספריית הוינטז' המפרידה זה אף יותר מבולגן. עדיפה מחיצה אטומה . אף אחד לא יוצא נשכר ממצב כזה- מי שעובד דעתו מוסחת מהבלאגן ומהאנשים מסביב ומי שמסביב מפריע לו רעש המחשב או הצורך להיות בשקט כי שם לומדים או הבלאגן.

אהבתי מאד. אשמח לדעת מאין הפופים היפים?

כאילו מדובר בבית מלפני 50 שנה שלא היה כסף לשפץ אותו. לא כל מה שישן יפה. גם השילוב של הרצפה המכוערת הזו עם רצפה המודרנית ועם רצפת העץ בצבע משעמם לא עובד בכלל, יש גם הרגשה שלא היתה כמות מספקת של קרמיקה מודרנית. ריהוט כמו של איקאה, הכל עמוס בעיניים, ההתעקשות רק על אמנות ישראלית זו סתם פלצנות בעיני- אמנות זו אמנות והעיקר בהתאמה לממקום, מה זה משמה מאיפה היא באה. וכמובן הרגליים הרזות של הטרנד המכוער אלה-שנות ה60, מתי ייגמר כבר הטרנד הזה- כאן הוא השתלט בכל הבית. והעיקר עמוס, עמוס ועמוס מדי, זה המוטיב המרכזי... וכמבן איך בלי התגובות המשבחות בכמויות שיוצרות הרגשה של תגובות מוזמנות, שמתי לב שככל שהעיצוב פחות יפה כך יש יותר תגובות כאלה.

מאיפה המיטות של הבנות? מאוד יפות ונראות פרקטיות. אשמח לדעת

יפיפה.
ש.ק.

שמכיל את חייהם והעדפותיהם של דייריו. וכנראה שזה מה שמתאים להם.
מבחינת תכנון יצרו כאן מטבח ללא חלון (דלת זה לא בדיוק זה) וחדר רחצה ראשי שמתוכנן גרוע במיוחד.
לגבי העיצוב - אהבתי את עיצוב החצר ואת צבע ארונות המטבח. כל השאר לוקח את האקלקטיות הרחק למחוזות הגיבוב ויוצר עומס גירויים כבד. שילוב חפצים אסופיים זה דבר מבורך מהיבטים רבים אבל שם המשחק הוא מינון. כאן אין כזה, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת.

כן אמנות לא אמנות, יפה או לא. מחניק או עץ שיצמח גבוה מדי,
העניין הוא שלא הבנתי למה בכלל הגיע לפרסום,
ואני לא מחפשת וואו מפריט מסוים, אבל כאן לא מצאתי כלום.
סיבוב באיקאה מלהיב אותי יותר.

מחיצת עץ מול כיריים מאד לא בטיחותי! רק זכוכית או מתכת.