נועה תשבי: "אמרתי לרוס בלי להתבלבל, בישירות, 'אני רוצה ילדים'"

בסוף זה קרה גם לה. יום אחד, לפני כשנה וחצי, הלכה נועה תשבי בשכונתה הפוטוגנית בווסט הוליווד עם טולי, הכלבה שלה, והבינה: היא מאוהבת בבחור שהיא יוצאת איתו, רוס סינקל. זאת אומרת, רגע, היא אמרה לעצמה, תירגעי תכף ומיד, את לא מתאהבת לפני שאת בודקת טוב־טוב מי עומד מולך. ואז היא אספה את הלב ההולם שלה לשיחת "פנינו לאן". ככה זה: בעולם של תשבי גם איבוד שליטה מוכרח להיות מתוכנן היטב מראש.

"כשהתחלתי להיקשר אל רוס הדבר הראשון שחשבתי עליו זה איזה אבא הוא יהיה. אני זוכרת שהלכתי לטייל עם הכלבה שלי, וחשבתי, אם אני לוקחת אותו ברצינות, איזה סוג אבא הוא יהיה? והתשובה הראשונה שעלתה לי לראש: אבא מדהים".

ולאן התובנה הובילה אותך?

"אז ידעתי שאני מוכנה להיות במערכת יחסים רצינית איתו. היה לי ברור שאני לא לחוצה על מערכת יחסים, ומצד שני, גם לא נכנסת למערכת יחסים אם היא לא תוביל להיריון, אחרת אין טעם. לא מעניין אותי, לא חייבת חבר. אם זה לא גבר שיכול להיות אבא של הילדים שלי, אז אני מחפשת משהו אחד והוא מחפש משהו אחר, והכל בסדר. לא ניסיתי לכופף מישהו לא מתאים רק בגלל שבא לי עליו, כמו שהמון בחורות עושות, משתדלות להכניס עיגול לתוך ריבוע".

איך ידעת שהוא יהיה אבא מדהים?

"לא ראיתי אותו בשלב ההוא עם ילדים אף פעם. יש לו רק אחות אחת קטנה ואין לו אחיינים, והוא לא פגש את האחיינים שלי בשלב ההוא, אבל הבטן יודעת דברים כאלה".

"זאת הייתה שיחה מאוד פתוחה", היא משחזרת, "אמרתי לו בלי להתבלבל, בישירות, 'אני רוצה ילדים, אתה תגיד לי מה אתה רוצה, ואם אנחנו לא רוצים את אותם הדברים, אין שום בעיה אבל זה לא ימשיך'".

הבטן שלך מעידה שתשובתו הייתה חיובית.

"כן, הוא אמר מיד: 'ברור שאני רוצה', וזאת הייתה אחת מפריצות הדרך של הזוגיות שלנו. גברים אמריקאים דרומיים, מסתבר, מתחתנים מוקדם יותר. רוב החברים שלו כבר עם ילדים. הוא רק רצה למצוא את הבחורה הנכונה, ומיד שיתף פעולה".

היו עוד נושאים שהעלית לדיון?

"אמרתי גם, 'שנהיה מסונכרנים, אני רוצה שהילדים שלי יגדלו יהודים, כולל ברית מילה. לא יהיה אצלי עץ אשוח בבית. הם לא יגדלו חצי־חצי'. הוא אמר: 'אין שום בעיה', ואז צחק והוסיף, 'אני רואה איך חינכת יפה את הכלבה שלך, מבחינתי תעשי מה שאת רוצה'".

הוא כנראה מאוד מאוהב בך.

"יכול להיות, והוא גם היה מוכן ורצה את כל זה. ואני רוצה להגיד משהו: המון פעמים נשים מפחדות לעשות את השיחה הזאת. הן נכנסות למערכות יחסים ומשחקות אותה כאילו הנושא של ילדים לא חשוב והן לא רוצות, ומה פתאום, אני נורא איזי וזורמת".

ואחרי כמה שנים מגלות שהבחור לא בעניין.

"נכון, זו טעות אקוטית וזה לא אותנטי. בעיניי, להיות בתוך העוצמה שלנו זה להגיד את האמת, להתעניין במה בן הזוג מעוניין. אם הבנאדם מהצד השני לא מעוניין בכל הדבר הזה, אפשר להיפרד כחברים טובים באהבה ובשמחה, במקום לא להעלות בכלל את הנושא ואחרי ארבע שנים להתבאס. לא מלמדים נשים לציין באופן ברור ונהיר מה חשוב להן. מלמדים אותנו להיות יפות, ושאנחנו צריכות להיות חמודות ולא לאיים, לא להפחיד, אבל יש משהו כל כך עוצמתי בלהגיד, באופן רך ופגיע, מה את רוצה, מה חשוב לך".

"יש לי חברות שנכנסות למערכות יחסים ורק מתנחמדות לבן זוג. הן מרגישות כזאת הצלה שיש להן איזה מישהו לקחת לארוחת שישי, שחס וחלילה רק לא להגיד משהו שינענע את הסירה".

וזה מוציא אותך מדעתך.

"ברור. אני רוצה שכל בחורה שתקרא את הריאיון הזה ונמצאת במערכת יחסים שהיא לא יודעת לאן היא הולכת, תשב מול החבר שלה היום בערב ותגיד לו, לא בהתקפה ולא באיום, 'אנחנו צריכים לדבר, תסביר לי איפה אתה נמצא, מה חשוב לך, ואני אגיד לך מה חשוב לי, וככה נדע אם אנחנו הולכים לאותו כיוון'. זאת השיחה שאני עשיתי".

איך בישרת לו שאת בהיריון?

"אחרי שבועיים, כשראיתי בבדיקה הביתית שני פסים, הוא בדיוק היה בטלפון ועשה משהו בסלון. שאלתי, 'מאמי, אתה עסוק?' והוא ענה: 'כן'. אמרתי, 'תקרא לי כשאתה מתפנה? אתה יודע מה, אני באה רגע'. ואז שמתי את הבדיקה על השולחן. הוא היה מבסוט מאוד".

התחלתם לעצב לילד חדר? חשבתם על שמות?

"שם לילד כבר יש לנו! שיחקנו אותה דווקא עם השם, אבל אני צריכה לראות אותו כדי לראות אם זה באמת השם שלו. אפילו לאחיות שלי ולאמא שלי עוד לא סיפרתי".

תוכניות מיוחדות ללידה?

"כולן אומרות, 'תתכנני, אבל אל תיצמדי לתוכניות כי הלידה תלך רק כמו שהיא צריכה ללכת'. זה מה שאני עושה. אחותי מירה ילדה בבית, ולכן ברור שגם אני רוצה ללדת כמה שיותר טבעי, אבל בבית חולים".

את שמחה שיש לך בן?

"מאוד. היינו מבסוטים לאללה, אבל הייתי שמחה אם זו הייתה בת. כל החברות שלי תמיד נורא רצו בת, לי זה לא משנה בכלל. אגב, בר (רפאלי) אמרה לי מיד: 'כל כך מתאים לך שיהיה לך בן!'''

את הולכת לגדל ילד אמריקאי. איך את עם זה?

"הוא יהיה גם ישראלי וגם אמריקאי. רוס טייל כל כך הרבה בארץ שהוא כבר אמר שבגיל 18 הוא לא הולך לקולג', הוא יתגייס לצה"ל. אמרתי לו שאני מקווה שעד שהוא יגיע לצבא, לא נצטרך צבא".

הצחקת.

"בדיוק. מותר לחלום".

מה לא עבד בנישואים הקודמים שלך?

"אני לא רוצה להיכנס למסקנה הספציפית כי היא כרוכה בחשיפה של דברים שקשורים לבעלי לשעבר. רק אגיד שבעיניי, מערכת יחסים היא הצלחה גם אם לא הגענו ביחד לגיל 80. בשמונה השנים שהייתי עם אנדרו קיבלתי שיעורים מדהימים, ולא הייתי יכולה להיות בזוגיות של היום ואמא בלעדיהם".

למשל?

"לא לפתח מערכת יחסים תלותית. חיפשתי מישהו עם עמוד שדרה חזק שהאושר שלו לא תלוי בי". והיא מצאה את זה אצל רוס. "היה בו מיד משהו מאוד שקט ומתמיד. הוא נסע וחזר, והיה מאוד לא לחוץ. רוס הוא גבר אמריקאי דרומי מניו אורלינס. זה זן אחר".

נשמע טוב, מה זה אומר?

"גבר דרומי הוא ג'נטלמן מהדור הישן. אני לא נוגעת בדלתות, הוא פותח לי כל דלת לפני שאני נכנסת אליה, ואני לא מרימה מזוודה. יש בו משהו רגוע, והוא אנטיתזה ללחץ שלי. לי יש נטייה להיות פעלתנית ואסרטיבית. אני רצה כל הזמן, והוא הפוך".

איך הוא הצליח להשיג אותך?

"בשקט ובסבלנות שלו. הוא רדף בדיוק במידה שצריך, לא היה אובססיבי ולא אדיש, לא בהיסטריה של 'אני חולה עלייך, אני חייב מהר', אבל כן תמיד היה שם, תמיד עם אימיילים וטלפונים, ומתקשר וקובעים. הוא נתן לי את הזמן שלי, כי אני בכלל לא הייתי בקטע".

"יצאתי עם מלא בחורים לדייטים. כל מי שאמר, 'יש לי מישהו להכיר לך, אפשר?' אמרתי: 'ברור, בשמחה'. הגעתי לדייטים האלה בלי היצמדות לתוצאה, ולכן היה נורא כיף. הוא היה עוד אחד מהבחורים האלה שאני יוצאת איתם לדייטים לא מחייבים. ואגב, סליחה על הפרטים, אבל זה בלי סקס, רק ארוחת ערב".

"בפעם הראשונה שהוא פגש חברים שלי, גידי רף ובן הזוג שלו, אמרתי להם, 'אני אביא אליכם את הבחור שאני יוצאת איתו עכשיו, נא לא להיקשר אליו'. אבל גידי התקשר אחר כך ואמר, 'וואוו, הוא מהמם'".

מתי התאהבת?

"התחלנו לבלות יותר זמן ביחד, ופתאום שמתי לב שכשהוא לא נמצא בלוס אנג'לס, בא לי לדבר איתו, אני חושבת עליו והוא חסר לי. שמתי לב שכשאנחנו מדברים, פתאום עוברות חמש שעות ולא שמנו לב שעבר הזמן. יש לנו אותו חוש הומור, אנחנו צוחקים המון ביחד, הוא סקרן ומעשיר אותי בתחומים שלא ידעתי עליהם כלום ושום דבר, כמו בורסה".

בריאיון אחרי גירושייך אמרת שאת רוצה להפסיק להיות זו שהמושכות בידיים שלה.

"לא זכרתי שאמרתי את זה! ותראי מה אמרתי על רוס, שהוא מרים את המזוודות ועושה הכל. איזה קטע, זה מה שזימנתי לעצמי. בחוויה הקודמת שלי באמת הייתי זו שעשתה הכל, ועכשיו לא".

בחודש האחרון היא הייתה כאן כדי להצטלם ל"החיים על פי נועה תשבי", תוכנית אירוח בערוץ החיים הטובים שאמורה לעלות באוקטובר (ערוצים 37 בהוט ו־31 ביס). "כשהגיעה ההצעה הזו היא התיישבה עליי בול", היא מחייכת, "אלה בדיוק הדברים שבא לי להתעסק בהם, דברים נעימים. זה זמן להוריד הילוך, לעשות יוגה, להיות בשלווה, לפנק את עצמי, לעשות פחות, לנשום יותר".

על מה תדברי בתוכנית?

"החיים הטובים זה לא רק הדברים שנראים מבחוץ אלא גם מבפנים. נדבר על טיולים למלדיביים שמעולם לא עשיתי או על מכוניות מטורפות, וגם אביא את האחיות שלי: מירה תדבר על היוגה, מיכל היא מדריכת ריצת צ'י, איריס הומאופתית וטום מעצבת אופנה".

"גיא, אח שלי, הוא מאייר, והוא יצייר אותנו בשביל הפאן. קתרין אייזמן מלוס אנג'לס, חברה טובה שלי שעובדת כמפיקת לייף סטייל בערוץ E וכתבה ספרים, תעשה איתי בכל תוכנית שיחת סקייפ ותספר על הטרנדים בלוס אנג'לס".

יש לך כבר תוכניות לאחר הלידה? חלומות חדשים?

"עכשיו אני בתוך הקסם הזה, הילד. רק אלוהים והיקום יודעים מה אני עוד אעשה. כרגע אני עושה בנאדם. זה הפוקוס. זמן התכנסות. כל החיים שלי הייתי בחשיבה קדימה, גו־גו־גו, ועכשיו אני עוצרת ומעבדת דברים. כל פעם שעולה לי בראש רעיון לפרויקט, אני נעצרת וזה לא פשוט לי".

היריון הוא יופי של מעצור.

"כן, אבל כמו שאת רואה, גם בעצירה אני מצלמת עונה שלמה של תוכנית חדשה, ויש עוד שני פרויקטים שאני עובדת עליהם בלוס אנג'לס באופן אקטיבי".

מה יהיה?

(צוחקת) "מתישהו אני אתחיל להאציל סמכויות".

• את הראיון המלא עם נועה תשבי תמצאו בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים