גילוי לב: ניצן לברטובסקי גונבת את ההצגה לגל גדות

אינסטינקטים זה דבר שימושי. בטח לשחקנים. הרי אחת התשבחות הנדיבות על שחקנים גורסת משהו כמו "יש לו אינטסטיקטים מצוינים".

ובכן, האינסטינקט הראשוני של ניצן לברטובסקי, 23, כמעט עלה לה בתפקיד הנשי הראשי ב"קטמנדו" (רביעי, 22:30, ערוץ 2), הסדרה בה היא מככבת בימים אלה, לצד קאסט שהמשותף לחבריו הוא שכולם הרבה יותר מנוסים ומוכרים ממנה - מיכאל מושונוב, גל גדות, לירון לבו, קרן ברגר ונועה וולמן.

"הייתי בכלל אמורה להתחיל ללמוד משחק. האודישנים ל'קטמנדו' היו ממש בסמוך לאודישנים של בית הספר (בית הספר למשחק ניסן נתיב - ל"א), ודובר על שלושה חודשי צילום בנפאל, אז לא היה סיכוי שהייתי מצליחה לשלב ביניהם.

יום אחרי שהתקבלתי לבית הספר התקשרתי לסוכנת שלי, רינת איתן, ואמרתי לה שתגיד ל'קטמנדו' תודה, אבל לא תודה. בהתחלה היא שמחה ואמרה לי 'מעולה', אבל יום אחרי זה היא התקשרה אליי ואמרה לי, 'ניצן, בואי נשקול את זה שוב'. רק אז הבנתי שמדובר בחתיכת הזדמנות והלכתי על התפקיד".

כל זה - נחיתתה כאלמונית בקאסט של כוכבים במה שיתברר כגניבת הצגה מושלמת - קרה כשלברטובסקי עוד עבדה כמלצרית, מיד אחרי שסימנה וי יפה ואדום על כל הסעיפים האחרים בחייה של בת 20 וקצת ישראלית: שירות צבאי "סופר כיפי" וטיול של חצי שנה בארצות הברית ומרכז אמריקה.

"אחרי הצבא הייתי בתקופת לבטים של מה לעשות עם החיים שלי: כן ללכת ללמוד משחק, לא ללכת ללמוד משחק. לא היה לי ניסיון, רקע או זיקה לזה. זה היה ממש תלוש.

"באותה תקופה מלצרתי. ערב אחד ניגשתי לקחת הזמנה משולחן ופתאום האשה שמלצרתי - המלהקת רותי גזית ארגוב - שאלה אותי מה אני עושה בחיים ואם אני מעוניינת לשחק. וזה היה ממש כזה, כן, כאילו וואו, מאיפה נפלת לי?

"היא תיווכה אותי לסוכנת שלי וככה התחילו לשלוח אותי לאודישנים. אבל לא הלכתי להרבה אודישנים חוץ מ'קטמנדו', הוא היה אחד הראשונים שלי".

"זה היה מלחיץ. חזרתי למלצר, במקום אחר. כל החברות שלי כבר התחילו ללמוד, אף אחד במסעדה בה עבדתי לא ידע שהצטלמתי לסדרה. זאת היתה מסעדה יוקרתית כזאת, והמלצרים הוותיקים לא התעניינו במלצרים החדשים, אז פשוט זרמתי ואף אחד לא ידע על זה.

"למזלי, התקבלתי גם בפעם השנייה ל'ניסן נתיב', שזאת היתה הקלה. אז עכשיו אני בערך לומדת, אוכלת, הולכת לשירותים והולכת לישון. ככה נראים החיים שלי".

"לא. לא מזהים אותי ברחוב, אין הצעות. בינתיים אני פשוט מחכה ומקווה שיהיה משהו. למזלי, אני נמצאת כל כך עמוק בלימודים ולא שמה לב. אחרת בטח הייתי יושבת ליד הטלפון ומחכה, וזה אולי היה מלחיץ אותי. אני יודעת שזה אמור להטריד אותי, אבל כרגע זה לא".

"זה מאוד מפחיד אותי. יש לי תמימות בנושא עולם המבוגרים. אני עוד לא מפחדת מזה בצורה קונקרטית כי אני מרגישה שיהיה בסדר, אבל אני בטוחה שיהיו תקופות פחות טובות ואין לי מושג מה אעשה בהן. אני מקווה שיהיה בסדר, שלא אהיה ענייה שמקבצת נדבות ברחוב".

לברטובסקי נראית כמו מלכת הכיתה. שפתיים חושניות, שיער הורס, חיוך מפיל. בקרוב מאוד היא תנחת על המסך הגדול עם תפקיד קטן בסרט "בלתי נמנע" של יונתן גורפינקל, שהולך בול עם הלוק הזה.

העלילה מתרכזת בחייה של תיכוניסטית הרצליינית שמתחברת עם הבחורים הלא נכונים ("אני משחקת את הבחורה הכי מקובלת בשכבה, הביץ' שקצת מתעללת. זה תפקיד קטן, אבל אני מאוד אהבתי אותו"). אבל בחיים האמיתיים היא מרגישה את הפער בין מה שהיא משדרת למה שהיא מרגישה.

"אני לא חושבת שהאופי תואם את המראה שלי. הרבה אנשים מופתעים ממה שהם מגלים כשהם מכירים אותי. הרבה פעמים אמרו לי שכשפגשו בי בפעם הראשונה חשבו שאני בטח צפונית, ובטח סנובית, ואחרי שהכירו אותי הם גילו שאני לא כזאת".

"אבל אני הכי לא. אני הכי ביישנית. אם מישהו ממש מוצא חן בעיניי אני בדרך כלל לא יודעת מה להגיד לידו. או שאני שקטה ולא מדברת, או שאני אומרת דברים ואחר כך אני כזה, 'למה אמרתי את זה?'.

"אני זוכרת שיצאתי עם איזה בחור שמצא חן בעיניי ודיברנו בטלפון והרגשתי צורך עז לדבר על כל מה שנקרה בדרכי. לא רציתי שיהיה שקט וכל כך הובכתי, פשוט דיברתי על כל כך הרבה דברים לא קשורים".

"היו לי פדיחות בתחום. יום אחד ישבנו כמה חבר'ה סביב מדורה והיה שם מישהו שממש מצא חן בעיניי. דיברנו על מאיר אריאל ואני אמרתי 'כן, הוא גר פה באזור, לא?' פתאום כולם נהיו בשקט, עד שמישהו אמר: 'אה, ניצן, מאיר אריאל מת'. ואני כזה: 'לא, לא, אני יודעת שהוא מת'. ולא הפסקתי לחזור על המשפט הזה: 'אני יודעת שהוא מת, ברור שמאיר אריאל מת'. וואו, זה היה כל כך מביך".

נו, זה בסוף הניב פרי? יש לך חבר?

"עד לפני כמה זמן היה לי חבר מהלימודים, אבל זה נגמר. אני עדיין לומדת איתו, אבל האמת שזה יצא טוב, כי הפרידה היתה טובה".

למרות שהיא עדיין חיה עם אמא ואבא, לא מפספסת ארוחת שישי אחת משפחתית או את המפגש עם הסבתא בשבת, מבעד לעננת הילדה המתוקה הזאת, שהיתה מדריכה בצופים, יש שחקנית רצינית ושאפתנית שרוצה לקרוע את המעטפת המתוקה בה היא נמצאת ולפרוץ החוצה.

זה קורה כמעט לתוך סוף הראיון שלנו, כשלברטובסקי מהרהרת: "הלוואי והייתי מקבלת תפקידים מגוונים, לא רק של הבחורה היפה והצפונית, של רוצחת. הלוואי והייתי נראית כמו רוצחת".

כמה רחוק היית מוכנה ללכת בשביל תפקיד?

"יש תפקידי חלומות. נניח התפקיד של נטלי פורטמן ב'ברבור שחור'. הייתי מוכנה להשיל מהמשקל והייתי עושה עירום בטוב טעם. עירום מלא זה קשה.

"תראי, יש סרטים שבהם העירום נעשה רק כדי למשוך קהל וזה גורם לי לרצות להקיא כשאני רואה דברים כאלה, אבל כשיש עירום הכרחי ואמנותי אני לא רואה את זה כמשהו פסול.

"אם כי אני חייבת להודות שאהיה נבוכה כשאעשה את זה, כי כל אדם שיעבור ברחוב יסתכל עליי ויהיה כזה, אהא, ראיתי אותך עירומה, אהבתי את נקודת החן בשד השמאלי".

וזה משהו שמפחיד אותך? התהילה? פפראצי סביבך סטייל בר רפאלי?

"אני לא יכולה להגיד שזה מושך אותי. יש בזה אפילו משהו מאוד מרתיע ולא נוח. לא ספציפית מה שקורה לבר רפאלי, אבל כל פרסום בסדר גודל כזה הוא לא מציאותי, הוא לא... יש בזה משהו קצת עיוור. אבל כן - אני מקווה להגיע לרמת התהילה הזאת, כי אז זה אומר שעשיתי את זה. שהצלחתי".

** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס"

"אני הכי ביישנית". לברטובסקי (צילום: אלכס ליפקין)

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס:

• נשואים פלוס: המילון הנוסטלגי למשפחת באנדי
• צפו: לי המר בדרך לכבוש את עולם הדוגמנות
• חזית חמה: מדריך הסרטים והבילויים לקיץ