1. הגאדג'ט המופרך ביותר

איפה? "למות ביום אחר" (2002), או, כפי שהוא ידוע, "ההוא עם האלי ברי והביקיני הכתום", או "סרט הבונד עם הכי הרבה פרסומות סמויות", או "אקורד הסיום הצורם של פירס ברוסנן", או "סרט שבו אדם קוריאני עובר השתלת פנים ונהיה בריטי ג'ינג'י".

מה קורה שם? אוטו שקוף. אלוהים יודע שסרטי בונד רק הלכו והתחרפנו מבחינת הגאדג'טים המדליקים שסיפק מוחו הקודח של Q - ושיהיה ברור, ב־"007 באזור המסוכן" היה בום־בוקס שיורה טיל, ב"מחר לנצח" היתה BMW על שלט רחוק, ואיך אפשר לשכוח את "נלי הקטנה", המיני־מסוק המגוחך של בונד ב"אתה חי רק פעמיים", שנראה כמו משהו שבנה בוב הבנאי אחרי שאכטה - אבל אוטו בלתי נראה? לא הגזמנו קצת עם אוטו בלתי נראה?

מחד גיסא, מדובר באחד משני רגעי ה־WTF הבולטים של סרט עמוס בכאלה. בשני מככבת מדונה כמדריכת סיף. מאידך, קצת מגוחך לחפש את הגאדג'ט הכי מופרך בסדרת סרטים שכוללת סרט כמו "מונרייקר".

רגע שיא: בונד שועט באסטון מרטין הלא־שקופה־באופן זמני בתוככי מלון קרח נמס וכשיריבו הקוריאני המרושע מנסה לנגח אותו באמצעות סמל פאלי מחודד שמזדקר מהפגוש של היגואר המשוכללת שלו, בונד מתחכם לו עם הולוגרמה, נותן לו להתרסק ואז מפיל שנדליר קרח על ראשו. דם מבעבע במים, בונד ממשיך לנסוע, קר כקרח. אולי זה דווקא סרט בסדר אחרי הכל.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

2. נערת בונד המבישה ביותר

איפה? "העולם אינו מספיק" (1999), אם כי הוא הספיק לקבור לדניס ריצ'רדס את הקריירה. ז'תומרת, הוא והזונות של צ'ארלי שין.

מה קורה שם? אם תחפשו ברשת, תמצאו שלל רשימות ומצעדים של נערות בונד הטובות, הגרועות, היפות, המשעממות והמה לא, עדות למוסד המפואר הזה, שכבר 50 שנה דואג שיהיו לנו כמה דברים יפים בין הפיצוצים, הפעלולים והגמדים המוכים של סרטי ג'יימס בונד.

והנה עובדה: בראש רוב הרשימות האלה, להוציא את החיוביות שבהן, תמצאו את דניס ריצ'רדס, שגילמה ב"העולם אינו מספיק" את פיזיקאית הגרעין (!) האמריקאית כריסמס ג'ונס, ואחראית לאחת מהופעות המשחק המבישות ביותר בסדרה כולה, שכבר ראתה את עיניה הריקות של השחקנית בריט אקלנד ב"האיש בעל אקדח הזהב" ואת טניה "הייתי איומה אפילו ב'מופע שנות ה־70' " רוברטס. והשם הזה, כריסמס ג'ונס. תסריטאים על קראק, אין הסבר אחר.

רגע השיא: "טעיתי לגבייך", אומר בונד לג'ונס אחרי שהוא מסיים לשגל אותה. "כן? באיזה אופן", שואלת פיזיקאית הגרעין הנאווה. את התשובה שלו אפשר לומר רק באנגלית: “I thought Christmas only came once a year”. יש משפטים ששווה ללמוד עבורם אנגלית.

3. סצנת המוות המפגרת ביותר

איפה? "חיה ותן למות" (1973), שהיתה הגרסה של בונד ל"שאפט" ושלחה את רוג'ר מור להרביץ לשחורים מסביב לגלובוס.

מה קורה שם? מה קורה כשג'יימס בונד נקלע לקרב פנים מול פנים עם ראש ממשלה מושחת של מדינה קאריבית/איל סמים בינלאומי בשם ד"ר קאנאגה (יפת קוטו) מעל בריכה מלאה בכרישים רעבים? נכון, השניים נופלים לבריכה, הכרישים די מתעלמים מהם, בונד תוקע משהו בפה של קאנאגה, קאנאגה מתנפח לבלון ענק, מרחף לתקרה ואז מתפוצץ כמו פינייאטה במפגן מרשים של אחד מהאפקטים העלובים ביותר בתולדות האמנות השביעית.

אומנם סדרת סרטי בונד התפרסמה בדיוק בסוג המיתות הגרוטסקיות והמשעשעות שהמתינו לאויביו של בונד במהלך הדרך, אבל האם מישהו יכול להסביר לנו איך בן אדם מתפוצץ בלי טיפה של דם?

רגע שיא: האמת היא שהוא מתרחש רגע לפני הקרב לחיים ולמוות: בונד בדיוק מרביץ לאחד מעוזריו של קאנאגה, שמנמוך בלתי מזיק בסוודר אדום, ואז בועט אותו היישר לתוך טיל טורפדו, וסוגר אותו בפנים. בתכלס, עדיף על לרחף לתקרה ולהתפוצץ. יצא בזול, השמנמוך.

4. סצנת הסקס הכי ביזארית

איפה? "רצח בעיניים" (1985), סרטו האחרון של רוג'ר מור בתפקיד בונד, תודה לאל.

מה קורה שם? בונד הממזר עשה את רוב הנשים שפגש. לא פלא שנרשמו אקטים הזויים כמו סקס באפס כבידה ("מונרייקר") או ניסיון להשאר בחיים בין ירכיה של מרצחת סובייטית ("גולדן איי"). אבל בחרנו בסצנה מ"רצח בעיניים" כיוון שנוטלים בה חלק גבר מזדקן ומגויד, כמעט בן 60, ואנדרוגינוס בשחור־מהגוני ו־1.85 מטר גובה.

מור חלק את הסצנה הזו עם הזמרת גרייס ג'ונס, מפחידה מאי פעם, ולא רק בגלל שהיא משחקת את הרוצחת מיי־דיי שעובדת עבור מקס זורין הרשע (כריסטופר ווקן), אלא בגלל שכשהיא נכנסת למיטה עם מור, זה נראה כאילו קארל לואיס מנסה לכפות את עצמו על מומיה.

רגע שיא: "אני רואה שאת אישה של מילים מעטות", אומר בונד מול מיי־דיי המתפשטת. "מה יש לומר?", היא עונה, ונכנסת למיטה. ובאמת: מה יש לומר, פרט לבעעעה?

5. התחפושת המטומטמת ביותר

איפה? "אתה חי רק פעמיים" (1967), הסרט החמישי בסדרת בונד, וזה שגרם לקונרי לומר "סססאמק, אני לוקח חופש מהחרא הזה".

מה קורה שם? טכנאי כור גרעיני, קולונל קובני, גינאולוג הומו, גופה ואפילו ליצן: מכיוון שהאשליה הינה נשק שאינו נופל ביעילותו מאקדח, סוכן חשאי נאלץ להתחפש לעיתים, פה כדי להסתנן למעבדה סודית, שם כדי לעקוב אחר סוחר נשק מפוקפק, ובונד כבר התחפש לכל הנ"ל ורבים אחרים במהלך 50 שנותיו איתנו.

וזרמנו, זרמנו איתו כי סרטי בונד הם כיפיים, זרמנו כי רצינו להאמין. אבל כשבונד מתחפש ליפני ב"אתה חי רק פעמיים" – מה שבעצם אומר קימונו, פאת פורים בשחור־סיני וגבות שהיו מביכות את יצחק שמיר ז"ל - ובכן, זה סוג של גבול גם עבור הצופים הכי פעורי עיניים. עד כאן, חברים. מעכשיו אנחנו מתייחסים למה שיבוא כקומדיה מאת יוצרי "טיסה נעימה".

רגע השיא: בונד נישא בנישואין פיקטיביים לסוכנת בשם קיסי סוזוקי מהשירות החשאי היפני, במסגרת טקס שינטו מסורתי. כיפני. זה הורס.

6. הסצנה המטומטמת ביותר, נקודה

איפה: "למות ביום אחר", אלא איפה?

מה קורה שם? בונד נמלט מחייליהם היורים של זאו וגרייבס הרעים, קופץ לתוך רכב ונס על פני הקרח מקרן האנרגיה ההרסנית שמכוון אליו גרייבס האכזרי.

ביחד עם הרכב הוא נופל מצוק של קרחון עצום, אבל ניצל מהנפילה באמצעות וו־תפיסה שהוא יורה ברגע האחרון, לפחות עד שהקרחון כולו מתחיל לקרוס אל תוך הים. ומה עושה אז הסוכן ללא החת? נכון, מפרק חלק מכלי הרכב ומשתמש בו כגלשן מאולתר, כשהוא גולש על פני הצונאמי שיצר הקרחון המתנפץ ונעזר גם במצנח שהופיע יש מאין.

אפית, שאפתנית, גדולה מהחיים ומטומטמת באופן חד משמעי, מדובר בסצנה שצריך לראות כדי לא להאמין, אחת שגם בסרט מצויר תתקבל ב"כן, בטח", לכל הפחות.

רגע שיא: בונד מסיים לעשות את כל הדבר הבלתי נתפס הזה, ובשיא הקלילות מנטרל רוכב אופנוע־שלג עם המצנח, גונב אותו ומשאיר את הרוכב האומלל למות בשממה הקפואה. נשמה טובה.

7. סיפור הצד הדבילי ביותר

איפה? "מונרייקר" (1979), הגרוע שבסרטי בונד מאז ומעולם, עם כל הכבוד ל"אוקטופוסי" וצמד הנפלים שבהם כיכב טימותי דלטון.

מה קורה שם? הסרט, שניסה לרכוב באופן נואש למדי על ההצלחה המסיבית של "מלחמת הכוכבים" שנתיים קודם לכן ושלח את בונד לפאקינג חלל החיצון, היווה את הפעם הראשונה בהיסטוריה של הזיכיון שבו חוזר נבל – או ליתר דיוק שליחו של הארכי־נבל (ובמקרה הזה הוגו דראקס) - להופעה נוספת בסדרה, למרות שעל פניו הוא אמור להיות די מת.

הסיבה היא שהנבל הנ"ל, Jaws המפלצתי ובעל מלתעות המתכת (בגילומו של השחקן ריצ'רד קיל), היה אחד מהאהובים בסדרה אחרי הופעתו ב"המרגלת שאהבה אותי". אבל ב"מונרייקר" כמו ב"מונרייקר", גם Jaws החביב עובר דגנרציה לכדי דמות קומית מעוררת רחמים.

לא רק שהוא הרבה פחות מפחיד ב"מונרייקר" מאשר בפעם הראשונה, לא רק שעמידותו המופרכת בפני המיתות המרשימות שמארגן לו בונד מתחילה לעלות על העצבים, אלא גם זאת שלקראת סופו של הסרט, Jaws מתאהב בדולי, נערה שתקנית עם קוקיות וחיוך גדול, שמגיעה לו בערך למפשעה וגורמת לו לעזור לבונד להביס את דראקס המרושע. כך גם אפשר לתאר את ההתפתחות העלילתית הזאת, אגב: מפשעה.

רגע שיא: מלתעות החביב משיק כוס יין עם אהובתו הקטנטונת, ואומר "טוב, לחיינו". האמת? רומנטי, לפחות עד שהוא מחייך.

8. סצנת המכות המטופשת ביותר

איפה? "האיש בעל אקדח הזהב" (1974), שהיווה סוג של תשובה בונדית לשיגעון סרטי הקונג פו, התרחש ברובו במזרח אסיה והיה השני בסדרת סרטי בונד שבהם כיכב רוג'ר מור, ולפיכך גרוע עד מאוד.

כן, אפילו יותר מ"חיה ותן למות" שקדם לו והושפע (ניסה לרכוב על גל ונכשל מרה) מז'אנר סרטי הבלקספלויטיישן הפופולרי דאז. היסטרי.

מה קורה שם? מאז הראשון בסרטי בונד ועד האחרון מה־22 שבאו עלינו לטובה, פוליטיקלי־קורקטנס אף פעם לא היתה הצד החזק של הזיכיון הזה.

הטונים המיזוגניים העיקשים, שנאת הזרים העולצת, הגזענות האקראית, ההטרדות המיניות שהיו שולחות כל אחד אחר לחלוק תא עם משה קצב: בונד ויוצריו מעולם לא ממש ראו ממטר, והוכחה מושלמת לכך תמצאו בסצנה הסוגרת את "האיש בעל אקדח הזהב", שבה בונד מנסה להרביץ לגמד, לפני שהוא נועל אותו בתוך מזוודה וכולא אותו בכלוב חבלים שמתנוסס מתורן של יאכטה. שירה צרופה.

רגע שיא: ניק־נאק, עוזרו הננסי והמסוכן של פרנסיסקו סקאראמנגה בעל הפטמה העודפת (חי אלוהים), מתחבא מתחת למיטה, בעוד בונד העצבני שובר כיסא ומנסה לדקור אותו באחת מרגליו. ומי מאיתנו לא נקלע לסיטואציה דומה מתישהו בחיים שלו?

9. שיר הפתיחה הגרוע ביותר

איפה? שוב, "האיש בעל אקדח הזהב" (1974). מה לעשות, לא מחליפים סוס מנצח, ולמרות שהיו גרועים ממנו, הסוס הספציפי הזה מטופש באופן מענג מדי.

מה קורה שם? לצד כמה שירים נהדרים שליוו את הזיכיון לאורך השנים והיוו את אחד מסמליו, סרטי ג'יימס בונד בהחלט ראו גם כמה יציאות מוזיקליות פומפוזיות, משעממות ולעיתים פשוט גרועות באופן בלתי נסלח.

קחו לדוגמה את “A View To a Kill” הצווחני, החלול והאייטיזי עד להחניק שביצעו דוראן דוראן עבור הסרט באותו השם (פה קראו לו "רצח בעיניים"), את “Tomorrow Never Dies” הנפוח של שריל קרואו, או את "לעינייך בלבד" ששרה שינה איסטון, שיר שגם בקדם אירוויזיון קווקזי היה נזרק מכל המדרגות.

אבל את הבכורה חייבת לקחת הנעימה של "האיש בעל אקדח הזהב", גם בשל הלחן העלוב שלה, גם בגלל שהזמרת לולו פשוט לא היתה טובה במיוחד, אבל בעיקר בגלל הטקסט הבלתי נשכח שכלל שורות כמו "יש לו נשק גדול/הוא טוען מיליון בירייה". לכל מי שחשב שמיכל אמדורסקי המציאה את הגלגל.

רגע שיא: "עינו עלולה להיות עליי או עליך/את מי הוא ידפוק?/עוד נראה/או יה!". ותבדקו בעצמכם אם אתם לא מאמינים.

10. הנבל הפוגעני ביותר

איפה? "יהלומים לנצח" (1971), שהיה הקאמבק הצולע הראשון של שון קונרי לתפקיד שבנה לו את הקריירה (השני הגיע 12 שנה אחר כך, ב"לעולם אל תאמר לא").

מה קורה שם? גזענות, כאמור, היא ממש לא עניין רציני בסרטי ג'יימס בונד. מה לעשות שהסוכן הנועז נאלץ לנדוד מסביב לעולם לצורך עיסוקו, ושהטיולים הנ"ל מפגישים אותו עם מגוון אקלקטי של אנשים?

הרי סביר לגמרי להניח שנבלים אקזוטיים יופיעו פה ושם, לפעמים בתלבושת הייצוגית של ארצם, לפעמים כשאינם יותר מסטריאוטיפ מהלך, בדרך כלל בלי טקסט, כי מספיק שיצרחו, הפראים האלה, וינופפו באיזו מצ'טה. למרות שאת ההומופוביה קצת נדיר יותר למצוא - אם כי היא בהחלט קיימת, בייחוד בספרי בונד של איאן פלמינג - קיימת בארסנל סרטי בונד דוגמה אחת ידועה לשמצה בדמות זוג הרוצחים מר ווינט ומר קיד מ"יהלומים לנצח".

השניים, שבסצנה אחת אף מופיעים על המסך כשהם אוחזים ידיים, נראים יותר כמו מעריצים של הגרייטפול דד מאשר שליחיו הקטלניים של בלופלד המרושע, אבל שלא תטעו: הם מבינים באוכל גורמה, מריחים נפלא ויודעים להטמין פצצה בתוך עוגה. אלה לא באד גאייז, אלה באד גייז.

רגע השיא: אונייה בלב ים. בונד משליך את מר ווינט שניסה לחנוק אותו עם שרשרת, ואז מושך את זרועותיו של ווינט אחורה, בין רגליו. ווינט נאנק בכאב שהופך להפתעה שהופכת לעונג, ישמור השם, ואז בונד מצמיד לו את הפצצה לתחת, זורק אותו לים ומביט בו מתפוצץ. מגיע לו. שילמד לאהוב בנות.

__________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :