חגית יאסו היא ההוכחה הניצחת לכך שכאן זאת לא הוליווד, שישראל עשויה מחומר אחר. שנה וקצת אחרי שעמדה על במת "כוכב נולד 9" וקיבלה פיק ברכיים כשגילתה שזכתה במקום הראשון, אנחנו נפגשות בבית קפה בבת ים, עיר מגוריה רוב ימות השנה, כשהיא על מדי כפכפים, מכנסיים קצרים ופנים נקיות מאיפור, חפה מכל מאניירה של דיווה, מתוקה להפליא והכי בת השכן. הכי לא גלאם.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

רק לפני שנה היא הפכה ליוצאת העדה האתיופית הראשונה שזכתה ב"כוכב" - ובתוכנית ריאליטי ישראלית בכלל - אך מאז הכל השתנה. הגזענות נגד האתיופים בארץ רק החריפה ויאסו, ששקועה עד מעל הראש בעבודה על אלבום הבכורה שלה ("אני מעריכה שהוא יצא ב־2013"), מצאה את עצמה נלחמת במצב החברתי העגום שבו נמצאת המדינה בכל הנוגע לעדה שלה.

"כשאני רואה את הגזענות כלפינו בטלוויזיה, עצוב לי ואני מתעצבנת", היא אומרת. "כשאבא שלי עלה לארץ מיקמו אותו בשכונה שגרים בה רק אתיופים והוא הבין שאם הוא לא יוציא אותנו משם במהרה, נידרדר, בקטע של אלכוהול וסמים. הייתי בת ארבע והוא אמר, 'עוברים דירה', לקח משכנתה ועבר לאזור אחר, שיש בו גם רוסים ומרוקאים.

"לא גדלתי בהרגשה שיש כלפיי גזענות, הרגשתי הכי שווה. אני יכולה להגיד לך שהיתה לי חברה בכיתה, אתיופית, שהיתה איתי בבית ספר, שתמיד שאלה אותי אם אני לא מרגישה שונה. תמיד עניתי לה שלא, אני ממש לא מרגישה שונה. כל הזמן הפריע לי שהיא אומרת לי את הדברים האלה. אני עם חברות שלי מדברת רוסית ואני שרה במרוקאית. עצוב לי שאני רואה את הדברים האלה. בא לי לצעוק. למה? למה זה ככה?".

חווית פעם גזענות על בשרך?

"חוויתי כשהייתי קטנה יותר, בבית הספר. אבא שלי אמר לי תמיד, 'עזבי, אל תתייחסי'. תמיד נתן לי ולאחים שלי הרגשה שזה יחלוף ולא צריך להתרגש, וזה נכון, זה באמת חלף. אבל לצערי הגזענות היום עדיין נמצאת, גם אם לא כלפיי".

ומה את עושה כדי להילחם בה?

"תראי, אני תמיד חושבת על זה שאני מייצגת את הקהילה שלי. גם לאורך העונה של 'כוכב נולד' פנו אל ההורים שלי ואליי ואמרו, 'טוב שעשית את זה כדי להראות להרבה אנשים שאנחנו מסוגלים להצליח בכל מיני תחומים'.

"כיום אני נפגשת עם נערים ונערות אתיופים, אבל גם לא אתיופים, ומנסה לעזור להם. היום לדוגמה, אני נוסעת לבית שמש ומחכים לי 80 ילדים שאבוא ואשתף אותם בכל מיני דברים, לדבר איתם על לקום ולצאת ולעבוד ולהגשים חלומות. אני מרגישה שליחה של הדבר הזה".

אז מה עשתה יאסו, 22, בשנה החולפת? ובכן, לקחה את הזמן. שחררה לפני כחודש סינגל, "כל דבר מזכיר", ועכשיו היא עובדת על האלבום שמפיק לא אחר מאשר עברי לידר. הוא גם הקשר המקצועי שלה לעולם המוזיקה. היא מקשיבה לו, לוקחת את עצותיו ומשתדלת באופן כללי לתת את אמונתה באנשים שדואגים לה.

"אחרי הזכייה היה חודש שבו הייתי מאוד מבולבלת עם עצמי. שאלתי מה קורה. פתאום אנשים הכירו אותי, זה היה נראה לי נורא חדש וחודש שלם לא דיברתי על מה אני עושה הלאה. אחרי שנרגעתי ולאט לאט נכנסתי לעניינים, נפגשתי עם עברי, ולו כבר היו הרבה רעיונות טובים. היה לו כבר חזון כזה עליי, ואני זרמתי עם זה.

"בהתחלה פחדתי, זה נורא מפחיד להיכנס לאלבום. כל מי שפוגש אותי ברחוב אומר לי, 'יאללה, תוציאי כבר אלבום, זה הזמן, אין מה לחכות', ועברי דווקא לא בגישה הזאת, הוא אומר לי תמיד לקחת את הזמן, שמי שבאמת רוצה לשמוע אותי יחכה לי. למדתי שעולם המוזיקה הוא עולם קשה וצריך לעשות דברים בצורה מחושבת".

אז את לא מרגישה לחץ להוציא אלבום בקרוב?

"לא, כי אני רוצה לעשות את זה כמו שצריך. הראל סקעת אמר לי משהו חכם: 'בטח כולם אומרים לך 'תוציאי סינגל, תמהרי, תכי בברזל כל עוד הוא חם'. אני עשיתי טעות בדיסק הראשון שלי. מהר הוצאתי ומהר רציתי להראות אותו ובסוף יצא משהו שלא מייצג אותי, שהוא לא אני'. אנשים תמיד שואלים אותי, 'מתי? מתי?' אבל חייבים להתנתק מזה".

את חושבת שהעובדה שזכית ב"כוכב" תתרום לקריירה שלך בטווח הארוך?

"אני חושבת שזה מגדיל את הסיכויים שלי על פני אדם שלא הלך ל'כוכב נולד' ב־90 אחוז בערך. אני יכולה להגיד לך שלפני 'כוכב' עשיתי כל מיני קולות רקע לזמרים כשעוד עבדתי בגן ילדים. אם הייתי עובדת על שיר באותה תקופה ומוציאה אותו לרדיו, אני לא יודעת כמה היו משמיעים אותו, אם בכלל.

"יש לי חברים מוזיקאים שמנסים כל הזמן ואין להם את הפלטפורמה שהיתה לי, ואני רואה כמה זה מתסכל אותם. זה נורא קשה. הם כל הזמן רודפים אחרי זה. עד שאין לך את השיר הנכון שיפוצץ את המדינה המאבק בתחום הזה הוא ממש נורא".

עד שהאלבום שלה יצא ("אני לא מרגישה שאני עד הסוף חלק מתעשיית המוזיקה עד שהוצאתי אלבום"), הספיקה יאסו להופיע בקנדה, צרפת, הולנד וגם בגמר עונת העשור של "כוכב נולד", שסבלה מחוסר באזז תקשורתי חסר תקדים למפעל, כולל הגמר, שהניב 34.1 אחוזי צפייה בלבד, לעומת 40.9 אחוז בגמר שבו השתתפה יאסו.

"שמעתי את העניין הזה על הרייטינג של 'כוכב'", היא עונה בזהירות, "אבל אני לא מבינה למה בדיוק. עקבתי אחרי כל העונה וגם אבא שלי".

ומה חשבת?

"כשראיתי אותה אמרתי, 'וואי, איזה מזל שכבר עברתי את זה'. זאת נראתה לי כמו העונה הכי קשה בתולדות המפעל. כשראיתי את זה בטלוויזיה חשבתי, 'יואו, מסכנים'. קרה לי כמה פעמים שהשופטים לא אהבו את הביצוע שלי ובכל פעם זה היה לי קשה יותר ויותר".

יש בך געגוע לתקופה הזאת?

"תשמעי, זאת היתה תקופה מאוד... עמוסה. התלבטתי אם בכלל להיבחן או לא, אבל אני ממש שמחה שעשיתי את זה. זאת תקופה מאוד קשה בחיים, מסה של חודשיים אינטנסיביים. פתאום אני חושבת - איך היו לי כוחות לעבור את זה? אם היתה לי ביקורת רעה מול השופטים, יום למחרת הייתי מבואסת בחזרות. זה היה לפעמים נורא מבאס ולפעמים רציתי לעזוב".

יש תוכנית ריאליטי אחרת שהיית מסכימה לעשות היום?

"הייתי הולכת ל'הישרדות'. נראה לי יותר אתגרי לעשות אותה כתוכנית. אסתדר גם בלי דיאודורנט. הפייבוריטית שלי ב'הישרדות VIP' היתה נטלי דדון. נורא רציתי שהיא תזכה. אבל באופן כללי אני מאחלת שלא אצטרך לעבוד בדברים שהם לא מוזיקה כדי להשלים הכנסה. מצד שני, זה המקצוע שבחרתי ועם זה צריך להתמודד".

אם לא הבנתם את זה מהראיון - יאסו מאוד קרובה למשפחה שלה. כשהיא לא מבלה עם הוריה וארבעת אחיה (אורלי, יהודה וישראל הבוגרים ממנה ושלומית בת ה־16), היא מתחזקת זוגיות עם השחקן/זמר אליעד נחום, שזכור לכם כמי ששיחק את הילד בר מהסדרה "שמש". המשפחה והזוגיות משאירים אותה קרובה לבסיס - בבת ים אצל החבר ובשדרות אצל ההורים - וממש לא בוער לה לעשות קותי או נינט ולעבור לתל אביב כדי להיות קרובה לברנז'ה.

את אליעד הכירה בלהקה הצבאית. "התגייסנו ביחד וישר התחברנו, למרות שהיינו בלהקות שונות. דיברנו על מוזיקה. שנינו אוהבים את אלישיה קיז וכל הזמן היינו שרים ביחד. רק אחרי שנה וחצי של היכרות הפכנו להיות ביחד. שנה וחצי היינו ידידים בלבד. בסוף השירות נסענו לארצות הברית להופיע ושם זה התחיל להיות יותר אינטנסיבי. אנחנו ביחד כבר שנתיים ומאוד מאושרים".

איך הוא לקח את כל תקופת "כוכב נולד"?

"לא היתה תסמונת מלכת יופי, ידעתי שנישאר ביחד לא משנה מה, והוא תמך בי מאוד. לפעמים הוא היה מגיב לטוקבקים מאוד גסים עליי, אבל אני לא נכנסתי לקרוא אותם".

חשבת מה היה קורה איתך אם הם לא היו עולים לארץ?

"ברור. אני תמיד חושבת מה היה קורה אם הייתי נולדת שם. בטח הייתי עכשיו עם חמישה ילדים".

איפה תהיי בעוד עשר שנים?

"אני מאוד מקווה שכבר אהיה זמרת שלא צריכה לעשות דברים אחרים במקביל כדי להתפרנס.

"אני יודעת שיהיו לי ילדים ושאהיה נשואה - בכל זאת, עשר שנים זה הרבה זמן להביא ילדים - ואני מקווה שיהיה לי טוב. לא, סליחה, אני יודעת שיהיה לי טוב. אני מתפללת כל בוקר. זה עוזר, תאמיני לי. את החלום הגדול שלי, להיות זמרת, כבר הגשמתי. עכשיו יש לי חלום יותר קטן: פשוט להתפרנס מזה. בשבילי, אלה יהיו חיים מלאים ומספקים".

_________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :