אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כמדינה מתקדמת, אמריקה קטנה, אבל כל ילד ישראלי יודע בתוך ליבו שזה בולשיט גדול.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

האמת המרה היא שתרבותית אנחנו רחוקים שנות אור מהמערב הקסום. אבל פה ושם יש ניצוצות של כישרון אדיר שמתפרץ החוצה לשוק העולמי - ובתמורה זוכה לגב לא מחבק מהמיינסטרים הישראלי.

העניין הזה מסביר שני אלמנטים חשובים בנוגע לסרט הרוקומנטרי של אורי בהט, "Final Stages", שעוסק באסף אבידן והמוג'וז.

הראשון: איך לעזאזל רק 40 שנה אחרי שאריק איינשטיין עשה קאוורים לביטלס והגיטרה של חיים רומנו פירקה לגויים את המוח עם הצ'רצ'ילים, אנחנו זוכים לכל כך מעט סרטי רוקומנטרי מקומיים. השני: איך אבידן מקפיץ עשרות אלפים בפסטיבל באסיה, בעוד שבישראל הוא מוצא את מקומו בעיקר במועדון הבארבי השחוק.

לעומת סרטי דוקו־רוק מצוינים כמו "שמיים שרוטים של גלויה" על נושאי המגבעת, "נשמות גועשות" המתעד את מינימל קומפקט או "חייב לזוז" המופתי של יואב קוטנר על אהוד בנאי, "Final Stages" (שניתן להשגה בדי.וי.די בחנויות המוזיקה והספרים) מבוסס כולו על האסתטיקה של הרוק.

הסצנות מתארות רגעים קטנים (כמו מעקב ארוך אחרי הציפייה למזוודות בנמל התעופה) כמעט ללא מלל, ומציגות להקה ברגעים הפחות זוהרים שלה. למרות הגשמת החלום של סיבוב ההופעות הגדול וההחתמה בחברת תקליטים עולמית, הרגעים היחידים שבהם הלהקה ואבידן מתקשרים ומראים שמץ של הנאה יחד הם על הבמה.

הסרט של בהט מתחיל בהצהרה של אבידן כי תמיד היה רגיל לעבוד לבד ושמוזיקה עבורו היא מסע לגילוי עצמי. המשפט הזה שם מיד את חברי הלהקה שלו על זמן שאול ובסיום הסרט, כמו בתחילתו, אבידן עומד עם גיטרה אקוסטית לבדו על הבמה.

בהט למעשה תיעד את הרגעים האחרונים של הלהקה. זה לא סרט שמח, זו אינה להקה שחוגגת את עצמה, אלא סטאר אחד אדיר, להקה והסיבוב שמשאיר אותם יחד עד הפירוק הצפוי אחרי חמש שנות עבודה משותפות.

בעוד שבישראל הרוקומנטרי האיכותי מבליח פעם בכמה שנים, בארצות הברית מדובר באחד הז'אנרים הפוריים והמרגשים.

על הדרך, הנה שלוש המלצות: "The Year of the Horse" ששם את ניל יאנג תחת זכוכית המגדלת המופלאה של הבמאי ג'ים ג'רמוש; "Running Down a Dream" של פיטר בוגדנוביץ' על טום פטי והקריירה האדירה שלו; וכמובן "The Last Waltz" של מרטין סקורסזי שנפרד במופע אחרון מ־The Band.

ציון: 4 כוכבים

"Final Stages", להשיג בחנויות המוזיקה והספרים

רגיל לעבוד לבד. אסף אבידן (צילום: אורי בהט)
רגיל לעבוד לבד. אסף אבידן (צילום: אורי בהט)

___________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :