משרדי רשת. יובל דיין, חמושה באבא שלה, צופה בדו־קרב של עצמה. הוא מלווה אותה במהלך היום הזה (צילומים וחזרות) וכל הימים האחרים, מאז שהעסק ושמו "The Voice" (רביעי ושבת, 21:00, ערוץ 2) יצר למשפחת דיין מציאות מקבילה.

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

איתם בחדר העריכה נמצאים גם ליאונל פרטיין (מהנבחרת של אביב גפן), אור חמרי (חייל של אהבה בצבא שרית חדד) ומיטל מיכאלי (לבית רמי קלינשטיין).

"אבל למה את צועקת?", יובל נוזפת ביובל שעל המסך, כשזו מתוודה על הלחץ שתוקף אותה לפני הדו־קרב. אלא שסוף טוב הכל טוב. דיין, סוג של יהלום מסומן בתוכנית, גורמת (שוב) לשלומי שבת להזיל דמעה בביצוע של The End" "of The World (עם ג'ני פנקין), ועוברת לשלב ההופעות החיות שייפתח בשבת הקרובה..

"זאת תגובה רפלקסיבית", היא מסבירה את התגובה שלה. "כשאתה רואה את עצמך אתה לא יכול ישר לזרוק מחמאה. אני מאמינה שגם שאר המתמודדים ביקורתיים כלפי עצמם. אולי אני קצת אובר, אבל בסך הכל אני מרוצה מהביצוע".

דיין היא כרגע הדובדבן שבפסגת הגלידה המכונה The" "Voice, ונדמה שהיא המתמודדת העסוקה מכולם. לראיון היא מצטרפת באיחור של שעה, כי היא התארחה בצילומים לתוכנית הסיכום השבועית שמנחה סיון קליין.

לפחות במפגש ראשוני היא נראית כמו בחורה שכוח הכבידה יכול לקחת אצלה שיעורים - היא מחוברת לקרקע בדרכה הנונשלנטית והבלתי רגשנית.

אבל כל זה לא מפריע למתמודדים האחרים לפרגן לה, זה לזה ולפורמט פרגון חסר גבולות. ובצדק. יש מספיק לכולם - 40 אחוזי רייטינג הם שלל נאה, הקריירה המוזיקלית של כולם תקבל בוסט מכובד, וממילא החשיפה התקשורתית היא יותר ממה שהם יכולים לשאת.

ילדת פלא. מיטל מיכאלי (צילום: גורן ליובונצ'יץ')
ילדת פלא. מיטל מיכאלי (צילום: גורן ליובונצ'יץ')

הראיון הזה מתפלג באופן סמלי בין שניים שיש להם ניסיון מוזיקלי רחב, ושניים שהתוכנית היא המסגרת הראשונה שבה הם עולים על הבמה.

מיטל מיכאלי, 26, מתל אביב, הפכה לילדת פלא כשבגיל תשע התגלתה על בימת הנוער ברחובות. מאז הספיקה להשתתף בפסטיגלים, ומחזות זמר, להתקבל ללהקה צבאית, להשתחרר, לפצוח בסדרת הופעות בברים תל אביביים עם חומרים משלה, ובמקביל בקריירת מלצרות מתסכלת.

ליאונל פרטיין, 30, תל אביב, עלה מארגנטינה כשהיה בכיתה ב', גילה את יעודו כמוזיקאי, התקבל ללהקת חיל חינוך, כשהשתחרר הופיע באילת עם הרכב שהקים, ובהמשך גם בתל אביב, כולל שני סינגלים ברדיו.

בפינה השנייה עומדים אור חמרי, 22, מראש העין, מתמחה בשמאות רכב, ודיין, 17, מאשדוד, תלמידה בכיתת מחוננים.

ליאונל: "המסע שלי ב־'The Voice' הוא אחד המרגשים שקרו לי עד היום. לפעמים אני צובט את עצמי ואומר באיזו סערה אני נמצא. החשיפה שאנחנו מקבלים היא בקנה מידה לא פרופורציונלי משום בחינה. ואני חושב שאדם נבון צריך תמיכה פסיכולוגית כדי לעבור את התהליך הזה".

מיטל: "אני חזרתי לפעם בשבוע".

ליאונל: "כי גם כשהחשיפה היא חיובית היא עדיין בלתי נתפסת. הערת קודם שאני עונה לשאלות כמו דיפלומט, וזה העציב אותי מאוד, כי אני לא דיפלומט.

"היו לי מפגשים טעונים עם התקשורת שעשו לי רע וגרמו לי לחשוש. נכנסתי למסע הזה בלב שלם, אף אחד לא הכריח אותי, ואני אדם בוגר, בן 30, שנושא באחריות על הצעדים שלו, אבל התחושה היא שהחשיפה התקשורתית עשתה לי עוול באופן שבו הוצגתי".

הגדרת את עצמך כעוף מוזר.

"אפשר להתייחס אליי כעוף מוזר, ואפשר גם כאדם סופר חברותי עם המון חברים. עוף מוזר נשמע כאדם שאף אחד לא מתקרב אליו, וכשבוחרים להעצים את זה מאוד ורק את זה, זה יכול להעיק.

"אני גם מנהל חיים מאוד נורמטיביים, ואני אדם מאוד מפרגן, לעצמי וגם לאחר. מה שהעציב אותי זו ההעצמה של פן כל כך מסוים".

צובט את עצמו. ליאונל פרטיין (צילום: גורן ליובונצ'יץ')
צובט את עצמו. ליאונל פרטיין (צילום: גורן ליובונצ'יץ')

ובצד השני ממוקמת דיין, שזכתה עד עכשיו בעיקר להתעלפויות מצד התקשורת, ועכשיו דוחה בביטול רמיזות לגבי הפייבוריטיות המשוערת שלה. אפשר להבין אותה. אם יש משהו שמאפיין את ילדי דור הריאליטי הנוכחי הוא האופן המפוכח שבו הם צועדים לתוך החוויה, מנסים להיות כמה שיותר קרוב לקרקע, אם וכאשר תגיע הנפילה. "אני מרגישה שווה בעיני כולם", היא קובעת.

שלומי אמר שהוא לוקח אותך כדי שתנצחי את המשחק.

"זה לא משפט שאני מכוונת אליו. אני כאן כדי לתת את המקסימום שלי, ואני עושה את מה שנדרש ממני ונותנת כמה שיותר. ואני מאמינה שאם הוא יראה לנכון והצופים ירגישו, אז אולי בעזרת השם נגיע למקומות יותר גבוהים".

אז את לא מרגישה שיש עלייך איזה פוקוס.

"אני לא פה בשביל המעריצים, אני לא צריכה שיעריצו אותי. אני רוצה שהצופים יתחברו אליי כאמנית. פחות מה היא לבשה, יותר איך היא מתנהגת. החשיפה זה על הדרך. כל העניין של לעבור בבית ספר ולקבל תגובות חיוביות או ברחוב, אני לא מייחסת לזה חשיבות כי זה דבר שיכול להיעלם ברגע".

מיטל: "כמי שהיתה קצת ילדת פלא כזאת, אני חושבת שהכי חשוב זה לכפכף אותנו בקטע של 'סבבה והכל, אבל תירגע ותנחת, כוכבים יש רק בשמיים'".

יובל: "לי זה קורה לבד, האמת. יש לי חלום אחד. כשכל זה ייגמר, לא משנה מתי, אחרי הלייב הראשון או בגמר, אני רוצה להיות מסוגלת לעמוד ולהסתכל אחורה ולהגיד, 'יובל, הכל בסדר, הכל אותו הדבר, את אותה יובל'. שלא יהיה מצב שאני פתאום מרוחקת מהחברים שלי בגלל שאני שרה בטלוויזיה".

מיטל: " כדאי לשים לב לא...".

יובל: "לא להקטין את עצמי? זה בסדר. אני מודעת ליכולות שלי והכל בסדר".

מיטל: "לא, אני מתכוונת לזה שניסיתי להקטין את עצמי כדי לחסן את עצמי מהאכזבה, אבל גם כדי שהילדים לא יקנאו, והמקום של לפחד לצאת שחצנית שרט אותי, אישית".

יובל: "מה זה עשה לך?".

מיטל: "היום קשה לי ליהנות לפעמים מהמחמאות, כי נורא התרגלתי להדוף אותן".

** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס"

____________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס: