מה יש לימנים עם שולי נתן?", זה אחד המשפטים הבודדים ששמענו מגולן אגמון, בפרק הראשון של "ילדי ראש הממשלה" מבית HOT — קצר, ממצה, ומועבר באופן מספק ביותר על ידי לי בירן, ליבי בשבילכם, שברוב הפרק היה עסוק בלכעוס לתוך האייפד.
"הצבעתי? שאלה טובה. רגע, תני לחשוב, הייתי כבר בגיל להצביע, לא?. לא אגיד למי, אבל זו היתה החלטה משפחתית. לקחנו את זה כמשפחה. רציתי לנצל את הקול שהיה לי, אבל לא כל כך הבנתי, אז עשיתי את זה עם הוריי".
כן, גם ליבי (21) עדיין גר עם ההורים — לא ברחוב עזה ובלי אוהלי מחאה מול הבית, אלא בכפר סבא הפסטורלית. ולמה לא? הוא רק השתחרר מצה"ל לפני חודשים ספורים, מקליט שירים בסטודיו הביתי שלו, מארח את זוגתו בחצי השנה האחרונה מתי שרק ירצה ומקווה שאין קץ לילדות, או לפחות, אין סטופר מלחיץ. בשלב זה הוא עדיין כוכב נוער, אהוד על הנערות שהצביעו לו ב"כוכב נולד" לפני שלוש שנים ומאז ממשיכות לספק לו עבודה סדירה, אבל לא ממהר להגדיר את קהל היעד, ממש כשם שהוא לא ממהר להגדיר את עצמו. אפילו על המילה "שחקן" ליבי לא מרגיש צורך להתחייב. כן, הוא כבר כיכב בעונה השנייה של "חצויה" בטרם פנה לדרמת המבוגרים הזו, בינתיים לוהק לסרט הקולנוע "סחורה פגומה" כאחיו הקטן של יהודה לוי, ואפילו בחר לו מודל לחיקוי במקצוע (ג'וני דפ), אבל עדיין מרגיש צורך לדייק: "אני לא שחקן. אולי יש לי יכולת משחק, אבל זה לא עושה אותי שחקן. כרגע אני משחק. בכלל לא חשבתי שיש לי כישרון בזה עד שבמאי 'יום בחיי', אלעד זכאי, אמר לי שיש לי יכולות משחק וליהק אותי לסרט הגמר שלו באוניברסיטה (שם גילם את בנה של ריטה, ה.ב). אחרי סרט הסטודנטים באה 'חצויה', וזה העצים את רמת הפופולריות שהיתה לי כבר בעולם הילדים והנוער, ואז בא הפסטיגל ו'ילדי ראש הממשלה'". נשמע מוזר, לעבור מפסטיגל לדרמה מדי יום."כן. היו צחוקים גם ב'ילדי ראש הממשלה', היה מאוד כיף עם רמי ועם אלון (בנארי, ה.ב) הבמאי, אבל היתה אווירה שונה, רצינית. והיו גם כל מיני חוויות אחרות ממה שאני רגיל, כמו למשל ביום של הצילום בעירום".
אחורה פנה, סיי וואט?"לא שלי, של דניאל ג'יידלין, השחקנית שמגלמת את השכנה שלנו, יוליה. גולן, הדמות שלי, מנהל איתה רומן, הוא בכל מיני ענייני סקרנות מינית. הוא מגלה את עניין המין בפעמים הראשונות איתה. היא בת של מאפיונר, ילדה רעה כזאת, והוא מתחבר אליה. הוא אוהב אותה כי היא משוגעת והיא לא בדיוק נורמלית ולא חברותית. בצילומים היא היתה צריכה להיות מולי בלי חלק עליון, והיה לי קשה עם זה".
באמת? לא כיף?"לא. אני אדם צנוע, גם אם אראה מישהי משתזפת על חוף הים, לא אסתכל עליה בכוונה. לפני הצילום של הסצנה אמרתי לה, 'תקשיבי, אני הולך להסתכל עלייך רק בעיניים'. חשבתי שזה יהיה יותר חזק ככה, וזו גם דרך שלי לשמור על עצמי. השתדלתי שכל מה שיקרה בסצנה יקרה בפעם אחת ולא יהיה עוד צילום. למזלי היה רק טייק אחד כי היתה הפסקת חשמל ישר אחרי זה, אז לא הספיקו לעשות פעם שנייה".
עוד בפנאי פלוס:
"לא הרגשתי ככה אף פעם"
ליבי שייך לקבוצת הבוגרים של "כוכב נולד" שלעולם לא נדע עד כמה היו בכלל זקוקים לתוכנית כדי להשתלב בתחום. האמביציה שלו היתה שם עוד לפני שניגש לאודישן כחייל, או אולי יותר מדויק, היתה שם אצל הוריו. אביו, ערן בירן, הוא מפיק פרסומות ויועץ תקשורת, והוא ואמו עודדו את ליבי להתמיד במגמת המוזיקה, לעבוד באופן רציני בלהקת התיכון שלו פינג'אן, להוציא אלבום כבר בגיל 17, והמשיכו לדחוף ביתר שאת אחרי שהגיע למקום השני בעונה השישית של התוכנית.
.
אתה מופיע הרבה?
"אני לא עושה שתי חתונות כל ערב, אבל מופיע סבבה. מחר אני עושה בת מצווה. מי שיכול להרשות לעצמו מזמין אותי, ויש אנשים שאין להם אבל יודעים להשקיע, כי הילד שלהם כל כך ישמח. הרי היום ילדים יודעים מה הם רוצים".
מה הסגנון המוזיקלי שלך בעצם?"אני קורא לזה רוק חיובי. נורא חשוב לי לצאת בנימה חיובית. אני אוהב לשמוע מוזיקה שמרוממת את הנפש. אני חושב שההשפעה של מוזיקה היא מיידית. לסרט שמנסה לחדור עם מסר לוקח בממוצע שעה וחצי, ובמוזיקה זה תוך שתי דקות לבכות מפול מקרטני. מבחינת סאונד אני פחות הוגה, אני יודע מה אני רוצה, אבל המפיקים שלי צריכים להבין במה מתאים לשיר ואיך להביא את זה. עיבדתי והפקתי בצבא עם חבר שלי, עיבדנו אלבום מקורי ללהקת חיל חינוך, אבל אני צריך עוד ניסיון כדי לעשות משהו כזה באופן מקצועי".
"מעבד מוזיקלי" היה תפקידו הרשמי של רן בצבא בימים שאחרי הפרסום והבלגן. לפני כן, בדיסוננס מלא עם דמותו הצבעונית, היה במשטרה הצבאית, והיום הוא עדיין אחד הדוברים הנלהבים של צה"ל בניגוד לבן דמותו בסדרה, ששוקל לעשות לאבא בושות איומות ופשוט לא להגיע לבקו"ם: "במשטרה הצבאית אולי מונעים מאנשים לבוא לידי ביטוי חיצוני, אבל צריך להבין שזו מערכת ויש חוקים. וחוץ מזה, מבחינה פנימית הצבא יכול גם להעצים אנשים. למרות שאני יכול להגיד רק על עצמי, לא כל דבר מתאים לכל אחד, אני מבין מי שלא רוצה להתגייס ואין לי בעיה עם זה. יש לי חברים שלא עשו צבא ואני לא מסתכל עליהם אחרת". אתה פטריוט?"אני חושב שאין עוד מקום כמו ישראל. בלב שלם אני אומר את זה. הייתי עכשיו באל.איי, במועדון הכי נחשב, איפה שכל השחקנים. הזמינו אותי מהקונסוליה לאירוע שנמצא בגלריה שהיא מתחת למועדון, הלכתי עם דודה שלי, היא הכירה את המארח ועלינו וזה מקום הכי מגניב שיש. אם הייתי שם לא הייתי הולך לזה, אני יותר בקטע של חברים, דברים פרטיים, זה מה שאני אוהב, פחות רעש ועניינים וסצנות. אבל מי שאוהב את זה, זה המקום".
ובכל זאת, את אלבומך הראשון הקלטת באנגלית."כן, הוצאתי אי.פי שיצא בצורה עצמאית באנגלית, אבל הוא היה מיועד לכולם, גם בארץ. אני רוצה לעשות מוזיקה בחו"ל. השוק שם יותר גדול, כאן אמן נישה מצליח מוכר 10 אלפים עותקים ושם רק ליחסי ציבור מחלקים 50 אלף. אני עדיין עושה שירים באנגלית, זה לא סותר את האלבום שיצא כאן. את 'ענן' דחפתי להוציא כי רציתי להוציא משהו, כי זה משחרר משהו".
עד כמה הם ההורים מעורבים היום בקריירה שלך?"הם תומכים, אבל לא יעשו משהו שחלקיק ממני לא בטוח או לא רוצה. זה לא שהם מתיימרים להבין יותר משהם באמת מבינים, גם יש לי מנהל אישי, ההורים לא מחליפים את זה. אני משמיע להם שירים והם אומרים מה דעתם. גם את החברה שלי אני שואל".
או, יופי. בוא נדבר עליה."אני אסכם לך את זה בקצרה, כי אני שומר את זה פרטי כמה שאפשר: אני אוהב אותה, אנחנו חצי שנה ביחד, היא מלמדת אותי המון ואני מאושר מאוד. אני עושה לה הפתעה ליום הולדת, אני לא כל כך טוב עם כסף, אז הכרזנו על צמצום, אבל זה לא כל כך מצומצם, העיקר שהיא תהיה מאושרת. לא הרגשתי ככה אף פעם".
באמת?"באמת. אני חושב עליה כשאני כותב שירים, היא המוזה שלי. בדרך כלל אני לא אוהב לענות לטלפון כשאני כותב שירים, כדי שזה לא יקטע לי את החוט, אבל היא הבן אדם היחיד שאני עונה לו. אני פשוט יודע שלדבר איתה רק יוסיף לי".
"ילדי ראש הממשלה", שלישי, 22:30, HOT3
* את הראיון המלא תוכלו למצוא בגיליון השבוע של "פנאי פלוס"
צילום: אוהד רומנו, סגנון: ליאת אשורי, איפור־שיער: שירן פרידלנד, ע.צלם: נועם יוסף, ע.סגנון: שיר אמסלם, ביגוד: טנטי בקי, נייקי, סטורי שנקין, טופמן ארנה, זארה, הנעלה: נייקי ,ברנדיס רמת אביב, תכשיטים: שגית רביב, חותלות: אוסף פרטי
