העולם אולי שייך לצעירים, אבל לפעמים כדאי להקשיב דווקא לסבתות. תשאלו את אילנה טופל (80), זמירה שבתאי (74) ונעמי ברנהיימר (67), כוכבות "כוח סבתות", הדוקו־ריאליטי של ערוץ 10 (יום רביעי, 21:00), שמטרתו לעזור לעם ישראל להתמודד עם משברים אישיים בעזרת שלל עצות ותרופות סבתא.

>> לעוד סיפורים מרתקים, לחצו כאן

בלי שום הסמכה מקצועית, אבל עם עשרות שנות ניסיון חיים, מגיעות הסבתות למסך כדי להחזיר לזקני השבט את כבודם האבוד, תוך מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות משפחתיות סבוכות שעולות בכל פרק. ולא, אין להן בעיה עם זה שהעצות שלהן שולחות דורות של מאבקים בנושא שחרור האישה לפח האשפה של ההיסטוריה.

בפרק הראשון, למשל, נחלץ הכוח לעזרתם של זוג הורים צעירים, רחלי ומוזס, שהתינוק שנולד להם מאיים להרוס להם את הזוגיות. לאחר הולדת הבן, ניתאי, רחלי הרגישה שמוזס מתרחק ולא נוטל חלק בגידולו. היא אף הגדירה את עצמה כ"אם חד הורית נשואה" לקול מחאתה של סבתא זמירה ("למה את מדברת ככה, מותק, קרה לו משהו?"). ברגע שהבינו הסבתות שרחלי לא מבשלת ולא עושה קניות, היה להן ברור מי צודק, והן העניקו לזוג שלל עצות בהתאם.

"זה בלתי נסבל, איזה אישה תגיד שהיא לא מבשלת?" שואלת זמירה. "מסכנים הגברים של היום, הם הפכו לעוזרת בית, הם מגדלים את הילדים. אני כל יום הכנתי לבעלי את האוכל שלו. בית בלי בישול זה לא בית".

למה כל כך כעסת על רחלי?

"היא אמרה שהיא לא יודעת לפתוח מכונת כביסה. זה הגיוני שאישה לא יודעת לעשות כביסה?"

אילנה: "יש לה מותק של בעל, בחור מדהים, חרוץ, קיבל חינוך פירסט קלאס, למה שלא יבוא מהעבודה ויאכל משהו?"

העולם השתנה, אם לא שמתן לב. אפילו מוזס בעצמו אמר לכן: "אני לא דוגל בגישה הזאת, אני לא רוצה אישה של פעם".

אילנה: "אישה צריכה לעמוד על דעתה, אבל יש לה תפקידים מסוימים כמו שלגבר יש תפקידים מסוימים. אם קשה לך לבשל, תיקחי קצת עזרה, כי בית שלא אוכלים בו זה לא בית. גם אני עבדתי וגם לי לא היה זמן, אז לקחתי מישהי והיא עשתה".

נעמי: "נכון שאנחנו מבוגרות, אבל אנחנו בהחלט מתקדמות. גם אנחנו התפתחנו, אנחנו לא בדיוק הנשים שהאמהות שלנו היו. אנחנו רצות עם הזמן ורואות מה קורה, אבל יש המון שגיאות בדרך".

איזה שגיאות, למשל?

"למשל כשאישה רוצה להיות הגבר".

בקלות התקבלה נעמי ברנהיימר ל"כוח סבתא". הסיבה: החשש שהכימיה עם שתי חברותיה לכוח לא יעלה יפה בגלל גילה הצעיר, 67. בסופו של דבר נמצאה התסרוקת שגרמה לה להיראות מבוגרת יותר, ודרכה לכוח המחץ נסללה. היא הצעירה שבחבורה, אמא גאה להומוסקסואל מוצהר ומתוקשר (אבנר ברנהיימר), שכתב על נסיבות הולדת בנו היחיד את הסדרה "אמא ואבאז".

יחסית לדעותיה המתקדמות באשר לנטיותיו המיניות של בנה ולנסיבות הולדתו של נכדה, דעותיה לגבי מקומה של האישה בזוגיות קצת יותר מיושנות, והיא עדיין שבויה בקונספט "אישה היא אישה וגבר הוא גבר, ואסור להתבלבל".

"סבתא שלי תמיד הייתה אומרת: אישה טובה צריכה להיות אמא טובה, אחר כך בשלנית טובה ובלילה גם טובה במיטה, ואז הכל מסתדר", אמרה בתוכנית הראשונה של "כוח סבתות" וזכתה להנהון מחזק משתי חברותיה לכוח.

יש לה מבטא הונגרי כבד, אבל היא עלתה לארץ בגיל 16 עם אביה ואמה החורגת דווקא מרומניה ("גדלתי באוסטרו־הונגריה, באזור שאחרי המלחמה סופח לרומניה"). הוריה הגיעו לקיבוץ גברעם, שם הכירה את בעלה, שמוליק, "צבר, יליד הארץ", היא משוויצה. "לא ידעתי עברית והוא לא ידע רומנית, אז תקשרנו בידיים".

את הקיבוץ עזבו כשבכורה, אבנר, היה בן שנתיים, לאחר שלא הצליחה להסתגל ללינה המשותפת. בנה השני, אופיר, נשוי ואב לשלושה, כבר נולד בפתח תקווה, הרחק מעריצות המטפלות בבית הילדים.

"גדלתי בלי אמא ונורא רציתי להיות אמא בעצמי", היא מסבירה. "כשילדתי ולקחו לי את הילד מהידיים, זה היה בשבילי שוק שלא הצלחתי להתגבר עליו. גם אחרי שעזבנו את הקיבוץ ועברנו לפתח תקווה לא יכולתי להשתחרר מהטראומה, הייתי חולמת בלילה שלוקחים לי את התינוק".

היא למדה הנהלת חשבונות ועסקה במקצוע רוב חייה, במקביל לשלל קורסים מתחום המיסטיקה שלמדה לאורך השנים, כמו אסטרולוגיה, נומרולוגיה, רייקי וטארות, אלא שכל אלה לא גילו לה מעולם שבנה, אבנר, עיתונאי ותסריטאי מוצלח ומוערך ("יוסי וג'אגר") הוא הומוסקסואל בארון.

"נכון", היא מודה, אבל מוסיפה באותה נשימה: "בכלל לא הפריע לי שהוא הומו. להפך, שמחתי שהוא סיפר לי כי זה הסביר לי דברים שלא הבנתי אותם לגביו לפני כן. הדבר היחיד שמייסר אותי זה שלא ידעתי, שלא הייתי שם בשבילו בתקופת ההתבגרות והגילוי, שהוא עבר את הכל לבדו".

איך הרגשת כשהוא סיפר לך שהוא עומד להיות אבא?

"כמובן שנורא שמחתי. ואם יש למישהו בעיה עם זה, שיתמודד איתי".

אילנה טופל מתל אביב היא אישה מחוברת. בניגוד לרוב בני דורה, היא עושה שימוש פעיל בווטסאפ, באינסטגרם ובפייסבוק, מתקשרת על בסיס קבוע עם נכדיה, וכך גם הגיעה לתוכנית. "העורך, ג'וני קוניאק, כתב פוסט בפייסבוק שהוא מחפש סבתות מיוחדות לתוכנית, והנכדה שלי, דנה, שמכירה אותו טוב, אמרה לו שיש לה סבתא משהו־משהו. כשהוא סיפר לי על התוכנית, הרגשתי שזה מתאים לי. גם הוא חשב ככה, הוא מיד אמר לי שכן, אפילו בלי אודישן".

היא נולדה בתל אביב הקטנה, למדה במבנה המקורי של גימנסיה הרצליה, ובמהלך לימודי הגננות בסמינר לוינסקי נישאה לישראל טופל. השניים הביאו לעולם שלוש בנות: אודליה, ויוי ואורלי. כשהייתה בת 48 נפטר ישראל מדום לב. מאז היא לא נישאה מחדש, אבל עד לפני שנה היא חיה עם בן זוג במשך 17 שנה.

זמירה שבתאי מתל אביב אותרה על ידי המלהקים של התוכנית ב"בית לקשיש" בשכונת התקווה, וזאת לאחר שהצוות נואש מלמצוא רוח מזרחית ראויה לכוח.

"ביום בהיר אחד ישבנו במועדון שלנו, ואז באה המנהלת ציפי ואמרה שמישהי מהטלוויזיה רוצה לראיין אותנו בשביל תוכנית חדשה", מפרטת זמירה את הנסיבות. "זה נמשך עד השעה שלוש, הייתי אחרונה וכבר הייתי מאוד עייפה, אז לא חשבתי יותר מדי. עניתי לה על מה שהיא שאלה והלכתי הביתה. אחר כך הודיעו לי שהתקבלתי".

היא נולדה בבגדד ועלתה לארץ עם הוריה, סבה, סבתה ושמונה אחיה בשנת 1951, כשהייתה בת עשר, גדלה במעברת אור יהודה, גרה שנתיים באוהל, ושם, בין האוהלים, החלה לחזר אחרי אפרים, מי שעתיד היה להיות בעלה. כשהוא השתחרר מהצבא הם נישאו, הביאו לעולם ארבעה ילדים, אבנר, רחל, אלי ולימור, והקימו מפעל לייצור נעליים שהיה פעיל במשך 12 שנה. כשסגרו את המפעל בשל חוסר כדאיות כלכלית, היא הפכה לעקרת בית והוא למד הנהלת חשבונות ועסק במקצוע עד שחלה, בגיל 59. במשך 22 שנה היא סעדה אותו, עד שלפני 12 שנה הוא נפטר.

מאז שהתאלמנה נכנסה זמירה לפעילות התנדבותית ענפה למען קשישים וילדים. בימים אלה היא סועדת חולת אלצהיימר, מבקרת באופן קבוע קשישה עיוורת, וכן מסייעת בבתי ספר יסודיים ועובדת עם ילדים מהחינוך המיוחד. בנוסף, היא לומדת כבר 12 שנה משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין, במסגרת פרויקט תרומה לקהילה של בית הספר.

"אני עושה בכל שנה אולי עשר הצגות, אבל אני לא מתיימרת להיות שחקנית", היא אומרת. "אני רק רוצה הובי, אני רוצה להעסיק את עצמי ולהיות בחברה. אני לא הולכת להתחיל את החיים שלי מחדש".

בנות הכוח נבחרו לאחר אודישנים מפרכים שאליהן הגיעו למעלה ממאה "בחורות", כמו שהן אוהבות להגדיר את עצמן. "היינו צריכות להתאים לתוכנית, וגם להתאים אחת לשנייה, שתהיה כימיה", הן מסבירות.

מה העצה הכי חשובה שבאתן לתת בתוכנית?

נעמי: "תתייעצו ותקשיבו. פילוסוף יווני אמר פעם שרק אדם חכם יודע כמה הוא לא יודע".

אילנה: "תמיד תהיו בעשייה".

זמירה: "תתנדבו. זו מצווה גדולה מאוד, וזה יתן לכם הרבה יותר".

מה הבעיה הכי קשה של הזוגות הצעירים?

אילנה: "היד הקלה על ההדק. יותר מדי גירושים. פעם היה בושה להתגרש, אז עשו הכל כדי להחזיק את הזוגיות".

נעמי: "יש מלחמת אגו בין הגבר לאישה. פעם לא היה צריך להילחם, כי כל אחד ידע את המקום שלו ואת התפקיד שלו. אישה שיודעת איך לדבר עם הגבר שלה תשיג את הכל, אבל אישה תוקפנית שנותנת הוראות תפסיד את הכל. אני לא אומרת שצריך להיות כמו פעם, גם בעלי שוטף כלים ומוריד את הזבל, אבל לפעמים יש לי הרגשה שהתהפכו היוצרות".

זמירה: "פעם הגבר היה גבר. אני אספר לך סיפור: פעם הייתי אצל חברה, פתאום בא בעלה מהעבודה, רעב ואין אוכל. אמרה לו: 'אני עם חברה, שים חומוס בפיתה'. אני הזדעזעתי. מה זה חומוס בפיתה? הבן אדם עבד כל היום. אמרתי לה: 'קומי תכיני לו משהו לאכול', ואת יודעת מה היא ענתה לי: 'גם אני עובדת, ואני מרוויחה יותר ממנו'. זה הגיוני?"

איזו עצה הייתן נותנות להם כדי להישאר יחד?

זמירה: "שכל אחד ידע את התפקיד שלו".

אילנה: "שיהיו חברים. לספר הכל, להתייעץ בכל".

נעמי: "בסוף מה שנשאר זה התקשורת והחום. צריך לדעת לתת את הליטוף, להגיד לו: 'למרות השנים, אתה עדיין חמוד'. אני אומרת את זה לבעלי לפעמים".

____________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד באנשים:

  • נורית באום החליטה להפסיק להיות קורבן