המטרה של עיצוב אורבני בר-קיימות, או ארכיטקטורה ירוקה, היא שאפתנית, ולא תמיד קלה להשגה: להוריד למינימום את הנזק הסביבתי שהבניינים הללו מייצרים, בין אם מדובר בבניין מגורים צנוע בן שלוש קומות, ובין אם מדובר בגורד שחקים שלו מעל 70 קומות. האמצעים לכך רבים: מהתייעלות החומרים המשמשים בשלב הבנייה (כולל חומרים ממוחזרים), דרך חיסכון באנרגיה ובמים ועד חיסכון במקום.
- הקרן הקיימת לישראל, ידיעות אחרונות, ynet, ידיעות תקשורת, ONE, כלכליסט ו-Xnet חברו יחדיו לפרויקט "גיבורי הסביבה
" שמטרתו לחשוף את הגיבורים בתחום הסביבה ולהעניק את הכבוד והערכה להם הם ראויים. אז מי יהיו גיבורי הסביבה של המדינה
?
הבניין המסחרי הירוק ביותר בעולם (אשר זכה ב-107 מתוך 110 - הציון הגבוה ביותר לפי סולם האנרגיה והעיצוב הסביבתי האמריקני LEED) נמצא בדובאי. The Change Initiative הוא קומפלקס מסחרי עצום המתרכז בפתרונות ירוקים לסביבה, מהפרט ועד הקהילה, אשר בבנייתו ועיצובו מושקעות 26 טכנולוגיות ירוקות שונות. אך עד שנוכל להיכנס לדובאי ולבקר בפלא הטכנולוגי הירוק הזה, נתרכז בינתיים בארכיקטקים שתכננו כמה מהמגדלים הירוקים המרשימים בעולם, מ-25 קומות ועד 71, ונחשבים לפורצי דרך בתחום הארכיטקטורה הירוקה.
ריק קוק ורוברט פוקס ג'וניור: מגדל Bank of America, ניו יורק
העיר ניו יורק מתגאה בכמה מהמגדלים הגבוהים והירוקים ביותר בעולם. מגדל בנק אוף אמריקה בבראיינט פארק, למשל, מתנשא לגובה של 366 מטרים (58 קומות), והוא המגדל השלישי בגובהו בניו יורק – אחרי מרכז הסחר העולמי החדש (הנקרא גם מגדל החירות) ובניין האמפייר סטייט - והחמישי בגובהו בארצות הברית כולה.
מגדל בנק אוף אמריקה תוכנן ונבנה על-ידי חברת COOKFOX Architects, הנחשבת למומחית עולמית בתחום הבנייה והעיצוב הירוקים. בעלי החברה, הארכיטקט ריק קוק ורוברט פוקס ג'וניור, אחראים לעוד כמה מהפרויקטים המעניינים בעיר, ביניהם בניין רב-שימושי (מסחר ומגורים) במתחם הבילוי הטרנדי Meatpacking District, פרויקט שבעקבותיו זכו בפרס "שימוש חוזר מותאם", ושיפוץ בניין תיאטרון לפי סטדנרטים ירוקים – הראשון מסוגו בברודווי.
מה שהופך את בנק אוף אמריקה ליוצא דופן אפילו בנוף הבניינים הירוקים, הוא השימוש בחומרים ממוחזרים כבר בשלב הבנייה. הבטון מורכב מ-45% סיג – פסולת זגוגית בעלת תכונות מאחות, המאפשרות שימוש בה כמלט. השימוש בסיג מפחית את הפגיעה בסביבה, שכן כמויות המלט הנדרשות לבנייה יורדות; יש לזכור כי כל טון של מלט רגיל מייצר כטון של פחמן דו חמצני שמשתחרר לאוויר.
החשיבה הירוקה נמצאת גם בעיצוב הפנים הייחודי של המגדל: יש בו זיגוג מבודד כדי לכלוא חום ולמקסם את האור הטבעי הנכנס אליו, ומערכת תאורה שמתכווננת לפי אור היום – וכך חוסכת יחידות וואט רבות. בנוסף, מותקנת בבניין מערכת לטיהור מי גשמים, ומותקנים בו חיישני פחמן דו חמצני, המפעילים אוטומטית את מערכות טיהור האוויר בבניין.
מערכת מיזוג אוויר מותקנת גם במרצפות, ובעת קרה, מערכת המיזוג "שומרת" על הקרח, ממיסה אותו, ואז משתמשת בו כדי לקרר את הבניין בשעות העמוסות ביותר שלו. אפילו חדרי השירותים בבניין נבנו עם חשיבה ירוקה: במשתנות אין מים – דבר החוסך מעל 30 מליון ליטרים של מים בשנה, ומפחית עשרות אלפי קילוגמרים של פליטת פחמן דו חמצני בשנה.
נורמן פוסטר: מגדל Hearst, ניו יורק
עוד מגדל ירוק ומרשים הוא המגדל שמשמש את תאגיד Hearst, על 46 קומותיו. הארכיטקט הבריטי נורמן פוסטר החל להתאים את הבניין למאה ה-21 בשנת 2000, ובשנת 2006 הושלם שיפוצו, שכלל כמה שדרוגים סביבתיים חשובים. מגדל Hearst הוכרז כמגדל הירוק הראשון בניו יורק.
פוסטר, הנושא בתואר האצולה מעורר הקנאה "לורד של נהר התמזה", החל לחוות הצלחה מונומנטלית שנים ספורות לאחר שהקים את המשרד שלו בלונדון בשנות ה-60, ועד מהרה הכניס גם את אשתו וונדי לעסק. הוא תכנן את אצטדיון וומבלי בלונדון, ובשנות ה-90 קיבל מגוון של פרסים יוקרתיים – ביניהם את פרס פריצקר לאדריכלות, הנחשב ל"נובל של האדריכלות". היום, החברה של פוסטר מתמקדת בבנייתם של מבנים בטוחים וידידותיים לסביבה ברחבי העולם.
במגדל Hearst, אחד מהפרויקטים השאפתניים ביותר של פוסטר, החצר הפנימית המרכזית, בת שלוש הקומות, מרוצפת אבני סיד מוליכות חום. בנוסף, הצנרת מבודדת בחומר המאפשר לצינורות לחמם את המים בחורף ולקרר אותם בקיץ, מבלי להפעיל מערכות חיצונית של קירור/חימום.
על גג המגדל נאספים מי גשמים, ואלה משמשים לא רק לתפעול מערכת המיזוג, אלא גם מזינים את פסל המים המרשים, המתנשא לגובה של שלוש קומות, בלובי הבניין. חיישני האור המפוזרים ברחבי המגדל שולטים בכמות האור המיוצרת בו, בהתבסס על כמות האור הטבעי שחודר לבניין בכל זמן נתון.
כמו כן, 85% מהחומרים בשלד הבניין ממוחזרים, והוא משתמש ב-26% פחות אנרגיה מהמינימום הנדרש על-ידי עיריית ניו יורק.
סולאר-סנצ'ורי: מגדל CIS במנצ'סטר, אנגליה
המגדל הגבוה ביותר באנגליה מחוץ ללונדון, מגדל CIS במנצ'סטר, נישא לגובה של 118 מטרים (25 קומות), ונחשב לאחד מהמגדלים הירוקים ביותר בעולם. פרויקט "המגדל הסולארי" כלל את שיפוץ הגג והתקנה של 7,000 לוחות סולאריים שמייצרים 18,000 וואט בכל שנה – מספיק חשמל כדי להכין תשע מליון כוסות תה, או לספק חשמל ל-55 בתי אב בממלכה.
הפרויקט, שעלותו עמדה על 5.5 מיליון פאונד (מעל 30 מליון שקלים), כלל גם התקנה של 24 טורבינות רוח המייצרות 10% מהחשמל במגדל המרשים הזה.
המגדל תוכנן בשנות ה-60 על-ידי הארכיטקט גורדון טייט, אך על הפיכתו ל"ירוק" אחראית חברת Solarcentury, אחת החברות המובילות באירופה לשילוב טכנולוגיה סולארית בבניינים קיימים.
אדריאן סמית' וגורדון גיל: מגדל Pearl River, סין
המגדל הגבוה ברשימה נבנה על-ידי חברת הארכיטיקים האמריקנית הותיקה Skidmore, Owings & Merrill, שבין שאר הפרויקטים שלה נמנים גם מרכז הסחר העולמי החדש בניו יורק וגורד השחקים השאפתני והגבוה בעולם "בורג' חליפה", בדובאי. המגדל הסיני הוא בן 71 קומות וכולל כמה ציוני דרך חשובים בתחום הבנייה הסביבתית, בסין ובכלל.
בין הפיצ'רים הסביבתיים כלולים טורבינות רוח שחוסכות בייצור החשמל, אלפי לוחות סולאריים על הגג, ומערכת האוורור המותקנת במרצפות ותקרות שולטת בטמפרטורה בבניין. כל הטכנולוגיות הללו הפכו את Pearl River למגדל חסכן האנרגיה ביותר בעולם.
האמונים מטעם החברה על עבודת התכנון, הארכיטקטים אדריאן סמית' וגורדון גיל, כבר עזבו בינתיים את חברת הארכיטקטים הותיקה כדי להקים את AS+GG, משרד ארכיטקטים משלהם בשיקגו, קטן יותר אך לא פחות מרשים מהספינה האם. סמית' וגיל אחראים – כל אחד לחוד ושניהם ביחד – על כמה מהפרויקטים המפורסמים בעולם.
סמית' תכנן את בורג' חליפה, את מגדל טראמפ בניו יורק ועמל היום, יחד עם גיל, על תכנונו של גורד שחקים שאמור להתנשא אפילו מעל ה"בורג'" – ה-Kingdom Tower, מגדל בגובה 1,000 מטר, בערב הסעודית.
__________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד באותו נושא:
- 5 המצאות ירוקות - שעובדות
- הסלבס שמקפידים על חיים ירוקים
