כמה פעמים בשבועות האחרונים יצא לכם להגיע לעבודה על אופניים, נוטפים זיעה, אדומים מכף רגל עד ראש (בעיקר בראש) ועם תסמינים ראשוניים של פוסט-טראומה? ובכן, באירופה – בה מזיעים עוד פחות, כידוע – מאמינים שהמעסיקים שלכם צריכים לשלם לכם על הטרחה הזו.
הו, אירופה. יוזמה שהולכת וחולשת על היבשת שלחופיו הצפוניים של הים התיכון מציעה לעובדים שרוכבים על אופניים לעבודה תשלום בעד כל קילומטר. אם הייתם בלגים זה היה מזכה אתכם בכ-30 סנט (בדולרים) לקילומטר, או 15 סנט בהולנד ו-32 סנט בבריטניה. ללא מיסים, כמובן.
בבלגיה לבדה השתתפו בפרויקט כ-270 אלף איש בשנה האחרונה, על פי "רויטרס", והציפייה למאות אלפי משתתפים נוספים עד 2015 הולכת והופכת למציאות. מעבר לתרומה הסביבתית האדירה של התוכנית, נמצא כי גם התרומה לבריאות העובד אינה דבר שניתן להקל בו: מחקר של ארגון TNO ההולנדי מצא כי העובדים אשר רוכבים על אופניים לעבודה מאבדים בממוצע יום מחלה אחד פחות בשנה, מה שאומר לטענתם שאם כמות הרוכבים תצמח באחוז אחד בלבד בשנה הבאה, המעסיקים ההולנדים יחסכו כ-27 מיליון יורו.
כתוצאה מכך, כנראה, הרוכבים באירופה כל כך אוהבים את האופניים שלהם. לכן הם יוצאים פעם בשנה לרכיבה המונית - בעירום. בחודש האחרון התקיימו כמה רכיבות כאלה ברחבי העולם - אלפי רוכבים ורוכבות ערומים כביום היוולדם רוכבים יחדיו על מנת לעודד את השימוש באופניים. המפגן הזה, שהתפשט (תרתי משמע) בשנים האחרונות מאירופה לכ-50 ערים נוספות בכל רחבי העולם, אינו רק פרובוקציה ומשיכת תשומת לב זולה - אלא גם ניסיון להראות באופן הכי שקוף שאפשר כמה פגיעים הרוכבים, בסופו של יום. ללא שבילים מסודרים לרכיבה, הם נתונים למרותם וחוסר סבלנותם של הנהגים בכביש, ואלה, מיותר לציין, לא תמיד מקלים את חייהם.
אז אולי עדיף לרכב לעבודה בעירום? ה-Naked Bike Ride בלונדון
ומה אצלנו?
כרגיל, מלחמה. "אין סיכוי שאגיע לעבודה על אופניים", אמרה לי הבוקר ברוגז מופגן מישהי שחלקה איתי ועם אופניי את המעלית למשרד. "מה, שאפגוש אחר כך לקוחות כשיש לי עיגולי זיעה בבית השחי? לא תודה". עמותת "ישראל בשביל אופניים" מנסה זה שלוש שנים להביא לחוק שיחייב בתי עסק בסיפוק השירותים הנלווים (מקלחות, חניה, שבילים) לרוכבי האופניים העובדים
בהם, וידרוש גם מרכבת ישראל לאפשר לרוכבים להעלות אופניים לרכבת. "הגישה שלנו היא שזה לא פילנטרופי מצד משרד האוצר לתגמל רוכבי אופניים. להיפך - זה חוסך לו כסף", אומר מנהל העמותה, יותם אביזוהר. "המדינה אמנם מרוויחה הרבה כסף על מיסוי ודלק, אבל היא מפסידה יותר על טיפול בנושא ההשמנה, ועל הפסד ימי עבודה בשל מחלות".
כבר שלוש שנים שהעמותה עמלה על הצעת חוק לעידוד הרוכבים, שעבר מזמן בקריאה ראשונה וממתין כעת לדיונים נוספים. אם יצליחו, יחייב החוק את בתי העסק להתקין מקלחות לרוכבים וחניה מיוחדת לאופניים, וגם לתת תמריצים לרוכבים ולמעסיקים שמעודדים אותם. בנוסף, תימצא דרך לתגמל כספית את מי שמתאמץ ומשתמש באופניים - אם בצורת הקלות במס, או בתשלום-לפי-קילומטר, כפי שנהוג באירופה.
"התגובות שאנחנו מקבלים מהממסד הן המון פעמים פשוט שמרניות", אומר אביזוהר. "אמרו לנו שישראל היא מדינה מתקדמת, אנשים פה אוהבים מכוניות, עוד רגע תהיה לנו גם רכבת קלה ורכבת תחתית, מה אנחנו צריכים אופניים? הרבה מקבלי החלטות בעצמם מחזיקים ברכב פרטי, הדלק על חשבון המעסיק. הם לא חיים את הצורך הזה ואת המצוקות של האנשים שתקועים בפקקים ומשלמים סכומי עתק על הדלק בכל יום, וזה עוד לפני שמדברים על הנזק הסביבתי".
מברשת ופחית צבע
בחודשיים האחרונים חלה מגמת התקדמות, לפחות במרכז הארץ. על רחובות תל אביב פשטו תחנות האופניים להשכרהלמנויים ועל פי מראה המדרכות, נראה כי הן צברו לקוחות קבועים במהירות מעוררת השראה. התשוקה לפתרון תחבורתי פשוט, סביבתי ומהיר בערים כל כך צפופות ומדינה הדורת פקקים, רק הולכת וגדלה.
תוכנית ההשכרה, "תל-אופן", שעלות השימוש השנתית בה היא 240 ש"ח לתושב, מאפשרת למנויים לקחת ולהחזיר אופניים לתחנות עגינה הממוקמות בכל רחבי העיר וכך להתקדם ממקום למקום במרחב האורבני. הבעיה היחידה של התוכנית היא התשתית העירונית: כמות שבילי האופניים האמיתיים בעיר (לא אלה שחולקים מרחב עם הולכי רגל,
מכוניות או תחנות אוטובוס, ע"ע רחוב אבן גבירול או הטיילת) דלה. אני מאמינה שלו נערוך סקר מדגמי קצר בקרב הרוכבים לעבודה לא נמצא הרבה שמצליחים לבלות את כל הדרך מהבית למשרד על שבילי אופניים, מבלי לעלות על מדרכות או לחלוק את הבוקר עם הצפצופים של נהגי המוניות והאופנועים בצמתים.
"אני אופטימי", אומר לי אביזוהר, "יותר ויותר מנכ"לים של חברות שאנחנו מגיעים אליהם מתגלים כרוכבי אופניים בעצמם. ובסופו של דבר, אחד היתרונות בפרויקט אופניים בהשוואה לכל פרויקט תחבורתי אחר, זה שזה כמעט פרויקט של מחר-בבוקר. ברגע שהרשות תסכים, עם מברשת ופחית צבע אני מהנדס תוך שבוע רשת של שבילי אופניים בכל העיר".
בינתיים, עד שהפנטזיות המדהימות האלה ימומשו גם באזורינו, אולי תעשו טובה – כשאתם רואים רוכב מיוזע בחליפה אי שם באמצע הדרך למשרד, הציעו לו לעצור אצלכם להתקלח.
