באמצע מבצע צוק איתן החליט
פתאום ליאור דיין לנסוע לעזה כדי להכין כתבה על המלחמה. למה? ככה בא לו. סבא משה דיין בטח היה גאה בו, אבא אסי אולי פחות, אבל האופוזיציה היותר חריפה הגיעה מאשתו רוני, שתפסה אותו בדרך ודרשה שיחזור בבהילות: היא בדרך לאיכילוב עם התינוק ארד. ליאור עושה פרסה בצייתנות ומתייצב בחדר המיון, רק כדי לגלות שמדובר בווירוס פשוט.
"פאף, תקשיבי", הוא אומר לאשתו, "את מלחיצה את כולם ואז הטיפול שארד מקבל פחות טוב. זה עושה לרופאים לחץ".
האחות מגיעה ומודיעה שהכל בסדר. "את רואה שהכל בסדר?" אומר ליאור ומאכיל את התינוק. "אתה יכול להיות רגוע", הוא אומר לו, "הצד הרגוע איתך". אנשים עוברים מולם במסדרון. רוני: "רק זה חסר לי, שיבואו לפה ויביאו איתם אבולה".
ליאור: "מאז שארד נולד הכל החמיר, את מרגישה". רוני: "פאף, אתה חושב שאני נהנית מזה? שאני נהנית לסחוב את הילד ותיקים במדרגות?" ליאור: "בגלל הפחד שלך ממעליות". רוני: "בדיוק. נראה לך שאני נהנית מזה?"
גם אם לא ראיתם את הפרק הזה בסדרה "מחוברים פלוס", שמשודרת ב,HOT3- אתם יכולים לנחש איך נראים החיים בבית הזוג דיין הצעיר — "משפחת חרדתי", כמו שהגדירה אותם רוני בעצמה. אם לא הספיק מפלס הפחדים הפרטי ששניהם הביאו מהבית, הגיע התינוק והרים אותו עוד.
"כשמתחתנים לא חושבים מה יהיה כשיהיה לך ילד", אומרת רוני, "כשמגיע הילד אתה חוטף את הכאפה, וזו כאפה חזקה. בסדרה אני יוצאת קצת נודניקית כלפי ליאור, ובטח אנשים אומרים, 'יו, איזה נודניקית רוני, שתניח לו כבר', אבל שינסו לגדל ילד לבד, נראה מה הם יגידו. אני מגדלת שני ילדים — בעצם שלושה, גם את אורי הכלב. אני כמעט לבד במערכה הזו, כמעט בלי עזרה של ליאור. הייתי בטוחה שאחרי הלידה ליאור ישתנה, אבל זה לא קרה. כמעט אין לו זמן לארד. הוא מקסימום מוריד את הכלב".
לידה בדרך כלל משנה את כולם.
"הלידה היא המתנה הכי גדולה שקיבלנו. ליאור מתלונן שאני פחות מטפלת בו עכשיו, אבל זה לא פשוט כשיש לי תינוק בבית. תמיד אומרים שהשנה הראשונה של הילד היא השנה הכי קשה בנישואים, וזה מה זה נכון. לפני הלידה חשבתי שאוכל לטפל בשניהם במידה שווה, אבל טעיתי".
וכשאת מעירה לליאור על זה, איך הוא מגיב?
"הוא אומר: 'אני צריך לכתוב. אין לי זמן, אני צריך לעבוד', ויש לו זמן. זה המשפט הקבוע שלו וזה מכאיב לי. ככה מגיעים המשברים בחיי הנישואים. אני כל הזמן אומרת לו שלכל עיתונאי בארץ יש שעות שבהן הוא כותב ושעות שאותן הוא מקדיש למשפחה. אבל זה לא עוזר. אני מקווה שמתישהו הוא יבין את זה. יש כאן הרבה נתינה מצידי, ואני בהחלט מורידה בפניי את הכובע ומצדיעה לעצמי. בפירוש מגיעה לי מדליה".
מה לעשות, ילדים, גם בני 31, תמיד רוצים עוד אהבה ותשומת לב.
"לפני שארד נולד שאלו פעם את ליאור מה אני בשבילו, אחות סיעודית או מאהבת, והוא ענה: 'מאהבת'. אני מקווה שאני עדיין מאהבת טובה, כי איפשהו קצת איבדתי חבר. פעם ליאור היה יותר חבר. אחד שאתה שוכב איתו במיטה אחרי יום עבודה מכורבל ומחובק, ויכול לשתף אותו בכל. הוא היה אז יותר קשוב, ועכשיו נראה שאין לו זמן לזה".
למי ארד דומה?
"חיצונית הוא דומה לאסי, בהכל — הגבות כשהוא מרים אותן, בעיקר כשהוא מתעורר משינה, הלסת, כפות הידיים. באופי הוא מזכיר יותר אותי. הוא שובביניו כמו שאני הייתי כילדה".
איך את מתכוונת לגדל אותו?
"עם כל כמה שאני חרדה ופסימית, אני אתן לו גם ליפול בחיים".
כמו אבא שלו?
"לא אתן לו להגיע למצב הזה, אבל כן אתן לו לנסות כמו שצריך. אני רק מקווה שהוא לא ירצה לנסות סמים כדי להבין שזה רע. מה שבטוח, אני אמנע ממנו את הטעויות שההורים שלו עשו".
איזה דיין היית רוצה שהוא יגדל להיות?
"הוא יהיה ארד, לא שום דיין. להיות דיין זו מעמסה גדולה מדי".
זה כל הקסם
ליאור דיין כבר
רגיל שכל העולם יודע מה קורה במשפחה שלו, גם בחדרי המיטות, כך שלא היו לו הרבה היסוסים אם להשתתף ב"מחוברים". חשיפה לפרטי פרטים? קטן עליו. אבל לרוני אשתו, 28, זו חוויה מסוג אחר. הכי מתחשק לחבק אותה כשיושבים מולה, בעיקר בגלל הכנות הכובשת, הג'וקר שלה גם בסדרה. היא נולדה למשפחת זילבר, שיש לה שורשים בפרדס חנה וגבעת עדה ואין בה גיבורים מיתולוגיים כמו משה ורות דיין, או יוצרים מחוננים כמו אבא אסי, הדוד יהונתן גפן והאחיינים
שירה ואביב. "אנחנו סוג של משפחה נורמטיבית", היא אומרת.
רוני היא הצעירה מבין שלושה אחים, בת לאב בעל מסגרייה ולאם שעובדת במשרד הבריאות.
את ליאור הכירה דרך חבר משותף, כששהה במכון הגמילה ליברטי האוס בלוס-אנג'לס. אחרי שנה וחצי של שיחות טלפון וסקייפ הם נפגשו למחרת שובו לארץ. אחרי ארבעה חודשים כבר עברנו לגור יחד, ואחרי שמונה חודשים הוא קנה לי טבעת".
זה לא נראה לך חפוז מדי? הספקתם בכלל להכיר כמו שצריך?
"ליאור אמר לי מהיום הראשון, 'אם אחרי שמונה חודשי זוגיות נישאר ביחד, אני מציע לך להתחתן איתי', וזה מה שקרה. אחרי שמונה חודשים בדיוק הוא טרח לפמפם לי כל היום — 'הערב אני מציע לך להתחתן' ובערב הציע לי. לא חששתי, כי על ההתחלה היה ברור לשנינו שזה זה. מהיום הראשון זה לא היה פשוט, אבל החיבור היה כל כך גדול, שהבנו שאין ברירה אחרת".
עם רקע משפחתי כמו שלו – אבא שנישא שלוש פעמים ואמא שעזבה אותו בגיל שנתיים – זה לא בדיוק מתכון בדוק להצלחה.
"כן ולא. מצד אחד הוא לא רוצה להגיע למצב של אבא שלו מבחינה משפחתית, אבל מצד שני הוא לא משתדל מספיק כדי שזה לא יקרה. כשליאור רוצה להתיילד, הוא מתיילד, וכשהוא רוצה להיות גבר, הוא גבר. הוא מוזר, וזה הקסם שלו. אני טופחת לעצמי על השכם על זה שהרמתי את ליאור. הוא חזר לכאן אחרי תקופה של גמילה, ומאז לא חזר לסמים".
ואת בטוחה שיותר הוא לא יחזור לזה?
"היום הוא כבר לא יחזור לזה. הוא גם יודע שההשלכות של זה יהיו קטסטרופליות. אני אעזוב את הבית, והתא המשפחתי שלנו יתפרק. גם אם עניין הסמים היה מזמן, מספיקה פעם אחת, גירוי אחד, כדי ליפול. כשרק הכרנו וליאור היה נוסע לאסי, נלחצתי. אבל כשהכרתי את אסי ראיתי שהוא ממש מגן על ליאור ואין לי מה לדאוג".
ההצעה להשתתף ב"מחוברים" הפתיעה את רוני. "בעונה הראשונה היו לי המון לבטים, לא ידעתי לאן אני נכנסת, אבל אמרתי, יאללה, למה לא. אני לא פוחדת מדברים חדשים ומאתגרים. בעונה השנייה כבר היה לי ברור שאני בעד. המצלמה היא הפסיכולוגית שלנו. הרבה יותר קל לדבר עם מצלמה מאשר עם בן אדם. אין לה הבעות פנים, היא לא שופטת אותך. אתה גם לא חושב מה יהיה אחר כך, כשיראו אותך בטלוויזיה. אתה נטו שם. היא פסיכולוגית מתגמלת, המצלמה".
תהיה גם עונה שלישית?
"ממש לא. מציק לי שאני נראית שם כל כך מלחיצה, ולפעמים אני גם חושבת שאולי חשפנו יותר מדי את ארד, וכשהוא יגדל הוא יצטער על זה".
ואם זה באמת מה שיקרה?
"אני אגיד לו, 'מותק, חיים רק פעם אחת, אז בוא ניתן לדברים לקרות'. אבל כמובן שאתייסר על זה".
מה תגידי לו אם גם הוא ירצה להשתתף פעם בתוכנית כזו?
"אני אגיד לו 'תפאדל'. אני מאמינה שהילד מספיק חכם ואינטליגנטי להבין מה טוב לו".
הפצע של אסי
רוני מתגעגעת מאוד לאסי דיין.
קשה שלא להבחין בזה כשהיא מדברת על מותו. "כואב לי שזה קרה בפתאומיות, והכי חבל לי שאסי לא ממש הספיק להכיר את הנכד שלו. ארד היה בקושי בן חודשיים כשהוא נפטר", היא אומרת. "ידענו שאסי חולה, ידענו שהוא הורס את עצמו – אנחנו לא מטומטמים – אבל לא חשבנו שהמוות יגיע כל כך מהר. חשבנו שהוא יהיה בנאדם חולה עד יום מותו, ושיום מותו לא יגיע כל כך מהר. ביום שזה קרה היה לו תור לרופא בקשר לגב, וליאור רצה להעביר אותו מהריטלין לכדור אחר שעוזר לקשב ולריכוז, אבל לא הורס את הגוף. הכל היה בפתח, אבל הוא פתאום נפטר".
איך ליאור מתמודד עם זה?
"הוא לא מדבר על זה הרבה. ליאור נורא בודד בקטע הזה. הוא אומר 'אני מתגעגע אליו', אבל לא פותח את הנושא יותר מדי, ואני מכבדת את זה. נכון שגם הסגירות של ליאור היא סוג של פתיחות, אבל בקשר לאסי הוא לא פתוח עד הסוף. הוא נורא מתגעגע, נורא כאוב, אבל הוא עוד לא סגר את המעגל הזה ואולי גם לא יסגור אותו לעולם".
כשהיא לא מטפלת בשני הילדים והכלב, רוני עובדת כמזכירה רפואית בבית החולים ליולדות דנה. "הייתי רוצה לעסוק בתחום הטיפולי ולהיות פסיכולוגית או מיילדת, אבל אין לי את התחת לשבת וללמוד את זה", היא אומרת. "איפה אהיה בעוד עשר- עשרים שנה? אני רק מקווה שבעוד עשר-עשרים שנה יהיה לי לפחות עוד ילד אחד, ושאני עדיין אהיה נשואה".
______________________________________________________________________________________________________
עוד באנשים:
- הבן של אסתר עופרים בוכה כשהוא שומע אותה שרה
