"תודה רבה לך על זה, דיוויד", אמר וחייך בלבביות יזם האינטרנט דיוויד קארפ, אל עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" הנשכני דיוויד קאר, לאחר שהאחרון סיים לראיין אותו באירוע שערך העיתון בנובמבר. הוא לחץ את ידו וחייך חיוך מבוייש.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
קצת קשה להאמין, אבל הבחור הצעיר בעל המראה הנערי הזה הוא מיליארדר בן 27 שעשה את הונו בעצמו. הוא נראה נחמד מדי, צעיר מדי ואופנתי מדי בכדי להיות כריש עסקי. אבל קארפ הוא האיש שמאחורי אחת מחברות האינטרנט המצליחות ביותר של השנה האחרונה.
את סיפורו הבלתי יאמן של קארפ כדאי לספר מהסוף. לפני פחות מחצי שנה, ב-20 במאי 2013, הכריזה חברת "יאהו!" כי היא רוכשת את רשת שירותי הבלוגים "טאמבלר" תמורת 1.1 מיליארד דולר. זה היה אחד מהצעדים המשמעותיים והמוצלחים שביצעה המנכ"לית הנכנסת של החברה הרוכשת, מריסה מאייר.
בהודעה על הרכישה דאגו ב"יאהו!" להבהיר כי על כסא המנכ"ל של "טאמבלר" יישאר דיוויד קארפ, האיש שהקים אותה. אל מול ההודעה הכלכלית היבשה שסיפקה חברת הענק הציבורית (וההערה המשעשעת של מאיירס שהבטיחה "לא לדפוק את זה"), ניצב הפוסט הקצר שכתב קארפ בעצמו בחשבון הטאמבלר שלו, אשר נחתם במילים "פאק יה!". "יאהו!" רצו להפוך את החברה שלהם לקולית שוב, ולקארפ הצעיר היה בדיוק את ה"קול פאקטור" שחיפשו.
הוא גדל באפר-ווסט סייד במנהטן שבעיר ניו יורק. בגיל 11 הוא החל ללמוד את שפת התכנות Html, ובגיל 14, אימו סידרה לו התמחות אצל מפיק האנימציה פרד סייברט, בזכות קשר שרקמה עם אשתו לאחר ששימשה כמורה של ילדיהם. הוא היה מרותק מעבודת מהנדסי התוכנה בסטודיו והחל להגיע אליו באופן קבוע.
בשנה שלאחר מכן החליט לפרוש מלימודיו בתיכון לטובת חינוך בבית. כעבור זמן לא רב, הוא התגלגל בהמלצת אחד מעובדי הסטודיו לעבודה באתר ההורים "אורבן בייבי". שם התרשמו ממנו כל כך לאחר שסיים בארבע שעות פרויקט שהיה עליו לסיים במספר ימים, והוא מונה לראש צוות המוצר כשהוא בן 17 בלבד.
האתר נמכר ל"Cnet" בשנת 2006 וקארפ עזב את החברה והשתמש בכסף שהרוויח בכדי לפתוח חברת ייעוץ בתחום התוכנה בשם המגלומני "דיווידויל". הצטרף אליו לחברה המפתח מרקו ארמנט, וכעבור זמן לא רב הם החלו לעבוד במשותף על פלטופורמת בלוגים חדשה ומעוצבת. זו הייתה "טאמבלר", והיא הושקה בפברואר 2007.
תוך שבועיים כבר היו 75 אלף משתמשים בפלטפורמת הבלוגים. באוקטובר אותה השנה השניים סגרו את חברת הייעוץ והחליפו את שמה ל"טאמבלר". היום יש לה למעלה משלוש מאות מיליון משתמשים (רובם הגדול בחתך הגילאים הנחשק למפרסמים 18-24), והיא נמכרה, כאמור, בלמעלה ממיליארד דולר. כמו "אפל" לפניה, גם "טאמבלר" הבינה שמה שיעשה את ההבדל בינה לבין רשתות חברתיות ובלוגים אחרים יהיה העיצוב.
המשפט שקארפ חוזר עליו יותר מכל בראיונות כשהוא מתייחס לבייבי שלו הוא "פלטפורמה ליוצרים". הוא טוען שהחברה שהקים נותנת כלים ליוצרים ולאנשים יצירתיים, ומתווכת בינם לבין הקהל שמגיע לו לראות את יצירותיהם. לא מדובר ברשת לתקשורת מוגבלת במילים או לבזבוז זמן. לא לא. "טאמבלר" מיתגה את עצמה כמקום לחופש הביטוי היצירתי של כל אחד ואחד מחבריה. והיוצרים הגיעו בהמוניהם.
איש של אנשים
כמו האסתטיקה המינימלסטית אך המלהיבה ששולטת באתר, כך קארפ דוגל במינימליזם גם בחייו האישיים. אם מארק צוקרברג מזוהה
עם סווטשירט הקפוצ'ון הנצחי, קארפ מקפיד על סגנון לבוש שכולל בעיקר חולצות משובצות שעליהן סריג מונוכרומטי.
למרות המיליונים הרבים, הוא הצהיר כי לא נהנה כשגר בתוך מנהטן, ולפיכך רכש ושיפץ לופט צנוע למדי בדרום וויליאמסבורג שבברוקלין, שהדבר היחיד שנראה בו מאבוזר במיוחד הוא המטבח, שנועד לחברתו השפית המוסמכת רייצ'ל איקליי (שבכלל למדה פסיכולוגיה והמשיכה ללימודי אחיות, אבל לוקחת את תחביב השפית ברצינות). השניים יוצאים כבר מאז ספטמבר 2011, אוסרים על הכנסת לפ-טופים אל חדר השינה וחובקים כלב בולדוג אדיר בשם קלארק.
קראפ מעיד על עצמו כי הוא לא אוהב לתכנן תוכניות כשהוא נוסע לטייל, וכי מספיק לו תיק קטן עם מספר דברים בסיסיים וכמעט שאין לו צורך אף פעם במזוודה של ממש. שותפו ארמנט אמר בראיון למגזין "פורבס": "יש באחזקתו משהו כמו שלושה פריטים במצטבר...הארון שלו חצי ריק". מקורב אחר לקארפ שסירב להזדהות תיאר אותו לסי.אן.אן כ"אדם מאוד פרטי, חכם, אמביציוזי ונחמד".
גם בנהיגה הוא צנוע, ומתנייד בניו יורק ברגל או בווספה. ואולם, לשם שינוי הוא הרשה לעצמו להתפרע בעניין הרכבים: קארפ רכש אופנוע לשם תיקון מתמשך היושב במרכז ביתו, ובנוסף הוא חבר ב"מועדון המכוניות הקלאסיות" היוקרתי במיוחד של מנהטן, ונוהג לשכור ממנו לעתים מכוניות עתיקות ויוקרתיות לטיולי סוף שבוע עם החברה.
אך מה שהופך את הסיפור של קארפ לסיפור אנושי מעניין הוא העובדה שקארפ מצטייר, אולי יותר מהכל, כאיש של אנשים. הוא מדגיש שוב ושוב כמה הוא שם דגש לא רק על העובדים שגייס לעבוד בחברה, אלא אפילו על המשקיעים שלו, ככאלו שיהיה לו כיף ליצור איתם קשרים ארוכי טווח.
קראפ, שחובב צילום, דואג לעדכן את חשבון ה"טאמבלר" שלו לא פעם בתמונות מתוך ישיבות צוות מחויכות על מדשאות מוריקות ולא, כפי שניתן אולי היה לצפות, בתמונות של אנשי היי-טק קרים מול מסכים דקים. הוא מקפיד כמעט בכל ראיון עמו לשבח את שותפיו לעשייה. וכך, באמצעות הגישה הנכונה למראה ובעיקר הגישה הנכונה לתוכן, הפך הנער המבוייש והמנומס שאפילו לא סיים תיכון לאחד מהאנשים הצעירים החשובים ביותר בעולם האינטרנט.
הדרך אל העושר
הנה דוגמאות לעוד כמה צעירים שהפכו למיליארדרים לפי גיל 30
- מארק צוקרברג - הקים את פייסבוק בגיל 20 והיום בגיל 29 הוא שווה יותר מ-20 מיליארד דולר
- שון פארקר - הרס את תעשיית המוזיקה בגיל 19 כשיצר את נפסטר, רשת לשיתוף שירים. היום הוא שווה שני מיליארד דולר
- קווין סיסטורם ומייק קריגר - פיתחו את אפליקציית אינסטגרם ומכרו אותה לפייסבוק תמורת מיליארד דולר
- אוון שפיגל ובובי מרפי - אחראים לסנאפצ'אט, האפליקציה מאפשרת להעלות תמונות ולפתוח בצ'אט אודותיהן. גוגל הציעו לקנות בארבעה מיליארד דולר. השניים סירבו.
