לפני קצת פחות מחודש, הכריז אתר הפורנו porn4free.com על מבצע כמעט פילנתרופי: על כל 30 צפיות בסרטי הוידאו שבאתר, יתרם סנט אחד למלחמה בסרטן השד. בהתחשב בעובדה שלפחות לפי טענתם באתר צופים מיליונים מדי יום, אתם יכולים בוודאי לנחש שמדובר בסכום רציני למדי. האתר אפילו יעד את הכסף לבחורה אחת ספיציפית, סוזאן ג'י קומאן, חולה לשעבר אשר הקימה עמותה ועוזרת לנשים אחרות שאצלן מתגלה סרטן השד.

קומאן, מן הסתם, הזדעזעה מה"מחווה" הפורנואיסטית ודרשה להוריד את שמה באופן בהול וכן אסרה כל התייחסות אליה בעתיד. אבל מה שרק לפני חודש היה נראה כמשהו כמעט סוטה, כי מי בכלל יחשוב שפורנו ומחלת סרטן השד האיומה יכולים להתקיים באותה נשימה, שלא לדבר על אותה לחיצת עכבר, הרי שתוך פחות מ-30 יום הפך למציאות כמעט ביזארית, כשהקמפיינים בכל העולם מתחרים ביניהם על הסקסיות המופרזת שלהם בניסיון לשכנע נערות להיבדק.

והשנה, כך נראה, האגודות השונות למלחמה בסרטן עברו את הגבול בגדול.

סרטן זה סקסי?

קחו, למשל, קמפיין אמריקאי פרטי שרץ ברשת בזמן האחרון, וכותרתו "הצילו את הבסיס השני". למי שלא מכיר את ההקשר התרבותי, נסביר בקצרה שהדרך לסקס אצל האמריקאים מחולקת לארבעה "בסיסים", ממש כמו בביסבול. בסיס ראשון – נשיקה, בסיס שני – יד מתחת לחולצה, בסיס שלישי – מגע אוראלי ובסיס רביעי הוא ה"הום ראן", כלומר המגע המיני המלא.

-

העמותה סירבה לקבל את הכסף. פוסטר מתוך הקמפיין ''הצילו את הבסיס השני''
העמותה סירבה לקבל את הכסף. פוסטר מתוך הקמפיין ''הצילו את הבסיס השני''

הקמפיין, יש לציין, מלווה בדוגמניות ברוכות חזה (הקמפיין, בדומה לרוב הקמפיינים העולמיים, לא מראה את הפנים של הדוגמניות, אלא רק את הגוף) בלבוש חושפני במיוחד שלא מותיר הרבה מקום בדמיון, שלא לומר לא מותיר מקום לדמיון בכלל. בשיאו של הקמפיין נערך אף ארוחת התרמה ענקית (כל המלצריות, איך לא, לבשו ביקיני קטנטן ו-ורוד, הצבע שנבחר לסרט המייצג את סרטן השד) במסעדת "טאו" שבלוס אנג'לס, והכסף היה מיועד לאותה קומאן. קומאן, יש לציין, סירבה לקבל את הכסף, כיוון שטענה שמדובר בקמפיין "ביזיוני" ו"מחפיץ נשים".

אבל אם שני הקמפיינים האחרונים היו יוזמות פרטיות לחלוטין, מה כבר יש להגיד על הקמפיין של עמותת Keep a breast הענקית בארצות הברית, שמנסה לשכנע נערות צעירות להיבדק תחת הכותרת "אני אוהבת ציצים", או הכותרת השנייה והלא מוצלחת יותר: "הרגישי את הציצים שלך", כשבתמונה רואים בחור שעומד קרוב לבחורה ומנסה למשש לה את החזה. נכון, תמיד ידענו שסקס מוכר, פשוט לא היה לנו מושג שהוא גם אמור למכור את סרטן השד.

"זו פשוט פורנוגרפיה מוסווית", אומרת קת'י קולב בת ה-58, ששרדה את המחלה, לעיתון יו.אס.איי טודיי. "אני לא מבינה למי הפרסומות האלה מיועדות? למה שמישהו יחשוב על סקס כשאנחנו נלחמים בסרטן השד? הבחור הממוצע – שאני בכלל לא מבינה למה הם הפכו לקהל היעד פתאום – אולי אובססיבי לגבי שדיים, אבל כל בחור שמכיר בחורה שעברה את סרטן השד יודע שהדבר האחרון שיש שם זו סקסיות. אני תמיד קצת נגעלת מהקמפיינים להעלאת מודעות למחלה, אבל השנה זה גרוע יותר מתמיד".

"אני לא מבינה מה רוצים", אומרת מנגד דוברת האגודה, קימי מק'אטה. "אנחנו מכוונים לקהל צעיר, ועם קהל צעיר צריך לדבר בשפה שלו על נושא שלרוב הוא מפחיד ועדיין טאבו. אם רוצים לדבר אליהם ישירות אנחנו צריכים משהו אותנטי, מרענן ויצירתי. אחרת לא נצליח לשכנע אותם להיבדק".

מנגן ושד

מק'אטה, יש לציין, היא ממש לא היחידה שהגיעה למסקנה הזו, ואולי זה מה שמדאיג באמת. קמפיינים "מיינסטרימיים" לחלוטין לא ממש מספקים את הסחורה, כנראה, ולאגודות לא נותרה דרך אחרת מלבד הדרך הזולה והבזויה ביותר. הדרך לגיהנום, כבר אמרו לפנינו, רצופה כוונות טובות.

מי שעוד אימצה את שיטת הקמפיין הסקסי היא לא אחרת מהאגודה למלחמה בסרטן האמריקאית, שיצאה בסדרת סרטונים תחת הכותרת "זה בסדר להסתכל לנו על החזה". קריצה קריצה.

בסרטון ששחררו (הנה, כאן למעלה) שומעים קולות של נשים, אך המצלמה מתמקדת באזור החזה שלהן בלבד. בהודעה לעיתונות ששחררה האגודה היא אפילו לא חושבת להתנצל, וטענה: "במהלך חודש המודעות לסרטן השד הקהל חשוף להרבה מאוד אינפורמציה. אין לנו אלא למצוא דרכים מקוריות וחדשניות על מנת להשיג את תשומת לבם של משתמשי המדיה החברתית. הדבר החשוב באמת הוא לא התוכן, אלא שנשים צעירות יקחו אחריות על גופן וילכו להיבדק".

באירופה זה אפילו גרוע יותר

האמנם הדבר החשוב באמת הוא לא התוכן? לא אם שואלים את לאני הורן, בת ה-41, פעילה מוכרת למען סרטן השד בארצות הברית. "לכולנו, כל החולות, פשוט נמאס מהפרסומות האלה", אמרה ליו.אס.איי טודיי. "הצילו את הציצים? זו המטרה?! לא, המטרה היא להציל את האישה. רובנו ויתרנו על החזה שלנו כדי להמשיך ולחיות".

"חייבים להודות שהקמפיינים האלה מוזרים, לכל הפחות", אומרת גאייל סוליק, מחברת הספר "בלוז הסרטון הורוד" שאיבדה את חברתה הטובה בעקבות מחלת סרטן השד. "כל הפרסומות משתמשות בנערות צעירות חשופות חזה, כשהגיל הממוצע של המחלה הוא שישים פלוס. אז מה העניין? אני כבר לא רואה הבדל כל כך גדול בין אתרי הפורנו לבין הפרסומות הללו. זה מחפיץ נשים והופך את המחלה האיומה הזו למשהו טריוויאלי וכמעט משעשע. אני לא חושבת שזו הייתה המטרה".

בעולם זה אפילו יותר גרוע. מודעה מתוך הקמפיין האמריקאי
בעולם זה אפילו יותר גרוע. מודעה מתוך הקמפיין האמריקאי

ומה קורה בעולם שמחוץ לבועת ארצות הברית? ובכן, גם שם המצב לא טוב יותר. באנגליה, למשל, יצא קמפיין למודעות לסרטן השד בכיכובה של מל בי מהספייס גירלס כשהיא עומדת, איך לא, כשהיא נטולת חולצה וחשופת חזה. מי שטורח להסתיר אותו הוא לא אחר מבעלה, סטפן בלפונטה, שחופן את שדיה. משכנע אתכן ללכת להיבדק? לא? חשבנו ככה.

אבל הגדילו לעשות יותר מכולם – עד כמה שהדבר אולי ישמע בלתי אפשרי – דווקא הצרפתים. אתר הנקרא Boobstragram, הנתמך על ידי האגודה למלחמה בסרטן הצרפתית, מעודד נשים להעלות תמונה שלהן בחזייה בלבד תחת הכותרת "להראות את החזה שלך באינטרנט זה טוב, להראות אותו לרופא זה אפילו טוב יותר".

"סרטן לא גורם לך להרגיש סקסי", אומרת הורן, "ובוודאי כאב לא גורם לך להרגיש סקסי. יש הרבה אכזריות בעובדה שכשאת בסכנה, את עלולה לאבד בדיוק את הסקסיות הזו שאותה הם מנסים למכור. כשאת חולה הדבר האחרון שמעניין אותך זה החזה שלך. את יותר מתמקדת בלנסות לטפס לכיסא הכימותרפיה ובלשרוד".

האם מדובר בקמפיינים ראויים? בזויים? טקבקו לנו