בגיל שלוש התחלתי להדליק נרות שבת. זו נקודת הזמן בה הועברתי מהאגף התמים והילדותי למחנה המפתה והמאיים.

בגיל שלוש, על פי הדת - לא האורגינל, העיוות שניתן לה בשנים האחרונות - את כבר אישה, אסורה בייחוד (הכוונה שאין לשהות עם גבר זר באותו מתחם, בית או רכב או כל מקום סגור) עם גבר שאינו בן משפחה.

הקול שלך, שלפני יום היה מתוק ופעמוני? אז הוא כבר לא. מגיל שלוש הוא ערווה.

דימוי קצת מופרע וציורי לקול. ערווה. צריך הרבה דמיון בשביל לשמוע ילדה בת שלוש שרה "עוגה עוגה במעגל נחוגה" ולחשוב על ערווה.

בגיל קצת יותר מאוחר, בערך בשלב שאנשי המערכת ונשותיהן הכבודות פסקו עונשים שווים בין עבירת גרביים (צבע, אורך ודגם) לאיסור נסיעה בשבת, התחיל להבהב לי במוח שמשהו דפוק במערכת, ואז עוד אפילו לא חלמתי להתאפקרס מנכסיי הרוח ולחזור בשאלה.

העיוות נמשך לאורך כל הדרך. הדיבור על אהבת ישראל וקבלה, התרחקות מלשון הרע וכיבוד הזולת. והאמת, למרבה הצער, הייתה כל כך רחוקה..תיעבתי את הדו-צדדיות, את הריכולים האינסופיים, את תחיבת האף והלשון עמוק בחריצי הישבן של השכנה, המחנכת, וקרובי המשפחה בכל צעד מצעדי. את הראייה במגזר שלנו כליל השלמות ובוז עמוק למי שאינו משלנו.

חרדים עושים סקס. אפילו הרבה. למרבה צערו של זה שתכנן אותם, הם עושים זאת כמצווה. כמו מצה בפסח. כמו נענוע של לולב, כמו שלוש תפילות ביום

את השקרים החצופים וסיפורי ההפחדה. הזלזול באינטליגנציה והרצון לרבע אותי לתפקיד שיועד לי מאז הלידה: להתחתן עם בחור מזוקן ונטול מודעות הגיינית (איכס זקן+שפם שלא נגזרו מעולם. רק המחשבה מעוררת חלחלה) ולהיות עזר כנגדו, לקיים כל מצווה על דקדוקיה הפרטניים ביותר, כמו חסימת ברז המים במטפחת בפסח, שמא יחדור מיקרוב חמץ ויחלל לנו את הקדושה של הפסח, לעסוק בהוראה ולמלא את הבית בילדים. איזה עיוות. איזו כפיות טובה כלפי ההזדמנות המדליקה והמלהיבה הזו של לחיות.

חזרתי בשאלה כי הבנתי שהחבר'ה פספסו את הפואנטה, או, אם תרצו, את נקודת הג'י של רצון האל. הבנתי שהוא לא התכוון ליצור אנשים מלאי חרדות ואובססיות, אלא הוא רצה אותנו חיים ושטופי תאוות.

שכיבות שפיכה

קחו למשל את עניין הסקס. אחרי הכל, זו המצווה הראשונה בתורה. אלוהים, כחובב סקס מושבע, נותן את ההוראה ומשחרר את החבל. פרו ורבו, הוא אומר להם במה שאני מפרשת כחצי קריצה. תעשו סקס, הוא אומר להם. הילדים הם רק הבונוס.

ואני מדמיינת אותו מתיישב לו הכורסה העננית שלו עם דלי פופקורן, מוכן לראות את אלו המצהירים מידי יום על כוונתם לעשות את רצונו שוכבים אחד עם השני כמו שפנים, אבל, אמממ, זה לא קורה. אאוץ'. אי הבנה? קצר בתקשורת? סיבה אחרת?

חרדים, שלא יהיה לכם ספק, עושים סקס. אפילו הרבה. למרבה צערו של זה שתכנן וברא אותם, הם עושים זאת כמצווה. לא בתשוקה, לא כמילוי צורך גופני שהוא הטמיע בהם. מצווה

.

כמו מצה בפסח. כמו נענוע של לולב, כמו שלוש תפילות ביום. רק שבניגוד למצוות ההן, המבוצעות בהקפדה מחמירה, בעניין הסקס היראים הוציאו את המצווה הזו לחלוטין מהקשרה, לדאבון ליבו של הריבון.

כי אלוהים אוהב סקס. זה כתוב. אלוהים גם לא ממש שיפוטי לגבי ניאופים. נכון, הוא אסר, אבל במין קריצה שובבה כזו, של אחד שיודע. עובדה

עזבו אתכם מאגדת החור בסדין, אם כי האמת אינה רחוקה. להלן שלבי המצווה הכי מפוספסת: אישה חוזרת מהמקווה. בעל מבין את הרמז. מתיישבים לומר פרק תהילים ופיסת תפילה רלוונטית. מכבים את האורות בכל הבית. נשכבים במיסיונרית. הגבר מכוון חזק חזק שיהיה סקס זה להפרייה ועדיף זכרית, לוחש לאישה דברי רומנטיקה כמו "תחשבי על האדמ"ור, תחשבי על הרב". לא, חלילה, שהוא חושב שהדמות הרוחנית תביא לאשתו איזו אורגזמה שמימית, אלא כי זה עניין פרקטי. הוא רוצה שהילד, שעל הכנתו הם שוקדים זה עתה, יהיה מן צדיק שכזה.

אחר כך שפיכה.

הזוג המכני מפריד את המיטות והולכים לישון מתוך תקווה לצאצא חדש. אם לא הערב, יש עוד שבועיים לנסות.

ואלוהים, כך אני חושבת, נעצב אל ליבו. "לעזאזל", תוהה הבורא עם מלאכיו, "מה יש להם אלה? לא יודעים לקרוא? כתבתי להם בפירוש 'ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך'. בראתי להם ליבידו מטורף, פינקתי אותם באלפי נקודות ריגוש בגוף, ולפחות 69 דרכים להתפנן על התענוג הגופני הזה. תיכננתי את כל הקונסטרוקציה בשביל העליבות הזו?".

ראש לעריות

אלוהים רוצה אותנו חמים, משתוקקים, הוא חלם על אישה רועדת מתשוקה וגבר עושה בה מעשי סאדו. הוא ברא אותנו חרמנים, הוא קיווה לאורגיות מטורפות ומשחקי שליטה, ואפילו טרח לספר לנו עליהם בספר הספרים. אני רואה אותו יושב למעלה עם הזקן והכול, ונורא-נורא מתבאס.

המנהלת שלי בתיכון ידעה להגדיר בדיוק את מה שעבורי הוא הסיוט. היא שיננה לנו: "מה שאסור- אסור. מה שמותר-מיותר". לא רוצה ככה
כי אלוהים אוהב סקס. אלוהים בעניין של סאדו. זה כתוב. אלוהים גם לא ממש שיפוטי לגבי ניאופים. נכון, הוא אסר, אבל במין קריצה שובבה כזו, של אחד שיודע. עובדה. סיפורי ניאוף ובגידה עושים לו את זה. תפסו תנ"ך לכמה רגעים – בחיי, אני יודעת על מה אני מדברת - יש שם מספר מדורים יפים ומלהיבים של סיפורי בגידה ועריות.

אלוהים אוהב סקס, וסקס מופרע וחסר גבולות

.

הסקס הוא המשל, כמובן, לפרשנות הפסיכית החרדית לתאוות החיים. הפרשנות שממנה ברחתי. לא שהרצון הכל כך טבעי להנות מחיי מין הוא שהכריע את הכף להחליף את השמלה הארוכה במכנסונים מאווררים. זה הכל.

זה הקונספט החרד, הרדוף, האוסר. יש הזדמנות אחת לקרוע את העולם, להפיק ממנו את כל החייתיות, היצירתיות והתשוקה. יש עולם מלא של תרבות, ספרות, מוזיקה וגילויים. זה חוסר כבוד משווע לכוח העליון והמנחה לזלזל ככה בכל הטוב שהוא מציע, להסתתר מתחת לכל כך הרבה בגדים, לעטות דרך קבע מבט זועף ולחיות בכל כך הרבה אסור.

צורת החיים החרדית מציעה כל מיני דברים כמו חמין בשבת ומבצעים מטורפים לאבקות כביסה באריזות ענק, אבל לא מתכתבת בשום צורה עם רצון האל או עם הטבע האנושי.

המנהלת שלי בתיכון ידעה להגדיר בדיוק את מה שאצלה מוטו לחיים ועבורי הוא הסיוט. היא שיננה לנו: "מה שאסור- אסור. מה שמותר-מיותר". לא רוצה ככה. לא יכולה ככה.

הלכתי לחפש לי מטריה אחרת, נטולת שנאות ומשוחררת מפחדים.