לפני כשנה, כשפגשה את המלכה אליזבט ובעלה הנסיך פיליפ בקבלת פנים שנערכה לכבוד ביקורם במערב אוסטרליה, ג'ינה ריינהרט הייתה קורבן ללשונו חסרת הטקט של הנסיך הקשיש. "עם כובע כמו שלה," הוא אמר, "היא עלולה להוציא לאנשים את העיניים." הקהל שעמד מסביב צחק. מותר להניח שהצחקוקים היו תערובת של מבוכה והכנסת אורחים, משום שכל מי שיודע משהו על ריינהרט, מבין שכדי להוציא למישהו את העיניים, היא לא זקוקה לכובע.
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
ריינהרט הוכתרה לאחרונה בתואר האישה העשירה בתבל. כתב העת האוסטרלי Business Review Weekly המפרסם מדי שנה רשימה של 200 עשירי תבל, החל לעקוב אחרי הונה המצטבר מאז ,1992 אז הלך לעולמו אביה, טייקון המכרות לאנג הנקוק, והיא ירשה את נכסיו והונו שעמדו אז על כמה מאות מיליוני דולרים. בעשרים השנה שבהן היא מנהלת את העסקים, היא הקימה אימפריה. הונה, נכון לרגע הכתרתה בתואר האישה העשירה בעולם, עומד על קצת יותר מ־29 מיליארד דולר, ועל פי חישוביהם של כלכלנים היא מרוויחה כמיליון וחצי דולר בדקה.
ג'ינה ריינהרט, בת ,58 לא מרבה להתראיין. היא נולדה וגדלה במשפחה שמיעטה לחשוף את חייה הפרטיים בתקשורת, וכמעט לא הופיעה בפומבי במסיבות קוקטייל או אירועים דומים. מדי פעם הפרטיות שעליה היא מקפידה נסדקת, ושמה מוזכר בהקשרים טעונים. החודש, למשל, זכתה ראש ממשלת אוסטרליה, ג'וליה גילארד, במטחי ביקורת בגלל אישור שניתן לריינהרט להעסיק כמעט אלפיים פועלים זרים בפרויקט בנייה ענק במכרות שלה. ובכלל, במהלך השנים האחרונות העיתונות העולמית לא מוותרת על מעקב צמוד אחרי הסכסוכים המשפטיים, קודם בינה לבין אשתו של אביה המנוח, וכעת גם בינה לבין שלושה מארבעת ילדיה. כולם, כצפוי, רוצים כסף, או כמו שבתה הצעירה, ג'ינייה, אמרה: "יבוא יום והם יבינו שמשפחה זה יותר חשוב מכסף, אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי."
גרושה, אלמנה ואם לארבעה
היא נולדה ב־9 בפברואר .1954 אביה, לאנג הנקוק, שהיה טייס והרפתקן נודע, התפרסם שנתיים לפני כן כשבמהלך טיסה מאזור פילברה לפרת' שבאוסטרליה הטה את מטוסו על מנת לחמוק מסופה קשה של עונת המונסון, והבחין במצוקים האדומים העצומים שהתנשאו לגובה של יותר מ־70 מטר. קירות המצוק התלולים התגלו כמאגרי ענק של ברזל, והנקוק, שהוכתר לימים כ"מלך פילברה" הודות להתפתחות הכלכלית הניכרת שהביאו עסקיו לאזור, הניח את אבן הפינה לעסקיו, המפיקים מיליוני טונות של מחצבים בשנה. בתו היחידה, שזיכרונותיה הראשונים ספוגים במראות ובריחות של אזורי המכרות, וילדותה עברה עליה כשהיא משתרכת אחרי אביה במרחבים הצחיחים, אמרה פעם שההגדרה שלה ליופי היא מכרה ברזל.
הכינוי "אשת הברזל" שדבק ברינהרט מרגע שירשה את עסקי אביה, נולד לא רק בגלל תחום העיסוק שלה. כבר בראיון (נדיר) שהעניקה לשבועון נשים אוסטרלי לקראת יום הולדתה ה־,21 הכתבת, גלוריה ניוטון התפעמה ארוכות מהעובדה שהצעירה בעלת השיער השחור, "עיני הפלדה הכחולות" (כך במקור) והפנים העגולות הילדותיות, מודדת כל מלה ומשפט שלה בתשומת לב, לא מתמכרת לסנטימנטים, ועל השאלה האם היא לא מפחדת מהיום שבו תצטרך לנהל את העסקים האלה בעצמה, ענתה: "אין לי מה לפחד. אבא שלי הכין אותי לתפקיד ולימד אותי כל מה שאני צריכה לדעת."
באותו ראיון משנת 1975 היא אמרה שמבחינתה הכול התחיל כשהייתה בת 11 או .12 אז שמה לב פתאום לכך שאביה נמצא במרכז תשומת הלב הציבורית והחלה לתהות האם בגלל זה מתעניינים גם בה. "ביליתי רק בחברת מבוגרים," אמרה באותו ראיון, "ולכן הייתי צריכה להתבגר מהר מאוד." ההתבגרות הזו כללה נישואים בגיל צעיר מאוד לגרג הייווארד, אנגלי שהכירה בחנות לצבעים בעיר מגוריה, פרת.' היא ניסתה לבחור צבע לחדר השינה שלה והוא עזר לה, וכשמלאו לה 19 הם נישאו – במסיבה צנועה יחסית, בלי הרבה אורחים, בקתדרלת סיינט אנדרו בסידני. ההורים שלו הגיעו לחתונה מדרום קנת, אנגליה, שם יש להם חווה לבקר וכבשים, שגודלה פחות ממאית משטחי המרעה העצומים שבהם מתנהלים עדרי משפחת הנקוק.
גרג, שהיה צעיר גבוה ונאה במיוחד, השתלב בעסק המשפחתי, וגם עבד כצלם בביטאון הכורים שבבעלות אביה של ג'ינה, עבודה שעליה סיפר לכתבת בהתלהבות גדולה. הוא גם תיאר ויכוחים הניטשים בינו לבין חמו, שהיה ידוע כגבר עקשן וקצר סבלנות, ואמר שיש להם, לזוג הצעיר, תוכניות לבנות לעצמם בית בשנה הקרובה, כדי לעזוב את הדירה שבה הם מתגוררים באחוזה המשפחתית. ג'ינה עצמה אמרה בראיון שהיא יודעת כי טופחה מגיל צעיר לניהול האימפריה אבל "יש לי את גרג לצדי."
אלא שגרג היה לצדה רק למשך זמן קצר. הם נפרדו אחרי שש שנות נישואים ושני ילדים משותפים וב-1983 ג'ינה נישאה בשנית, הפעם לפרנק ריינהרט, עו"ד תאגידים אמריקאי שהיה מבוגר ממנה בשנים רבות. לשניים נולדו שני ילדים נוספים, ג'ינייה והופ, ושבע שנים לאחר מכן הלך בעלה השני לעולמו. מאז היא, כנראה, לבד.
אבא התחתן עם העובדת הפיליפינית
ג'ינה, שבילתה חלק ניכר מילדותה בחווה מרוחקת באזור פרת' עם הוריה וחלק ניכר מנעוריה בפנימייה האנגליקנית לבנות "סיינט הילדה" בפרת,' למדה כלכלה באוניברסיטה בסידני ועבדה לצד אביה מגיל צעיר. היא חונכה ועוצבה תחת משמעת קפדנית ונוקשה מאוד, וגם כשבילתה ימים ושבועות לצד אביה, שרצה להכיר לה כל מילימטר מן המכרות שלהם, אמרה: "שנינו אוהבים את הבוּש האוסטרלי ואבא יכול להיות אבא נפלא כשהוא רק רוצה.
אין לו סבלנות לשטויות, הוא לא סובל קשקושים ואנחנו חברים נפלאים." החברות הנפלאה הזו הייתה חלק מהאווירה המשפחתית ההדוקה בבית הנקוק. למשפחה מעולם לא היו סוסי מרוץ, יאכטות או מכוניות יוקרה. הם נהגו לבלות יחד בארוחות ערב עם חברים, לשחות, לרקוד ולרכוב על סוסים וגם ללכת לקולנוע ולתיאטרון, בעיקר בלונדון ובניו יורק.
בגיל עשר אבא שלה כבר דאג שתלמד לנהוג במכונית, ואחרי שערך לה מבחן והיה מרוצה מרמת השליטה שלה בנהיגה, הרשה לה לנהוג ברחבי השטחים שלהם. הוא לקח אותה לטיולי קמפינג ולימד אותה כל מה שאפשר על מינרלים ומחצבים, והיא אמרה שהרגעים שבהם היא נזכרת שהיא בתו של מיליונר הם הרגעים שבהם סטודנטים שמאלנים באוניברסיטה מגלים כלפיה עוינות, הסנ תייגות וקנאה. "חלק מהאנשים מנסים לנצל אותי," היא אמרה בגיל ,21 "אבל אני מסתדרת."
טלנובלה אוסטרלית
המשפחתיות החמימה הזו נסדקה, כאמור, כשהכסף תפח לממדים דמיוניים. אחרי מותו של אביה, ריינהרט ניהלה מאבק משפטי שארך 14 שנה נגד אשתו הצעירה רוז לקסון. לקסון הייתה מנהלת משק הבית הפיליפינית שריינהרט שכרה כדי שתטפל בביתו של אביה אחרי מותה אמה, הופ. לקסון, אז עובדת זרה עם ויזה לשלושה חודשים, ניהלה רומן עם בעל הבית, נישאה לו למרות שהייתה צעירה ממנו ב-39 שנה, ואחרי מותו ממחלת לב הואשמה על ידי הבת הזועמת בגרימת מותו. היא זוכתה מכל חשד, אבל גם לא ירשה את כל הונו, ונישאה בתוך חודשים ספורים לחברו הטוב, ויליאם פורתאוס.
ריינהרט למודת הקרבות החליטה לפקח מקרוב על כל תנועה בכספי המשפחה, ולקחה לעצמה את השליטה הבלעדית בניהול ענייניה של הקרן שאביה הקים למען ארבעת ילדיה, נכדיו. הילדים, שגדלו בינתיים ושאפו לקבל לידיהם חלק מההון הרב, הגישו עתירה לבית המשפט על מנת שייקח ממנה את מעמדה כמנהלת הקרן, והמאבק ביניהם עדיין מתברר. בנה ג'ון לנגלי החליף במהלך הסכסוך את שם משפחתו להנקוק, שם המשפחה של סבא. אחותו ביאנקה, שהייתה מיועדת להשתלב בניהול התאגיד המשפחתי, נשלחה הביתה, ואת מקומה תפסה ג'ינייה, האחות היחידה שנותרה לצד האם.
אמא ג'ינה נותרה להיאבק לבדה מול הצעות חוק להטיל מיסוי על כריית מינרלים, מול הרשויות התובעות ממנה להשקיע כספים בהפחתת זיהום סביבתי בתהליכי הכרייה ועוד. מנגד היא גם עוסקת בפעילות צדקה, ובניגוד לעשירים אחרים, מצניעה את פעילותה ונותנת בסתר, או כמעט בסתר, למשל לבית יתומות בקולומביה, לארגונים נגד סחר בבני אדם ולפנימייה שבה למדה, שם נקרא אולם על שם אמא שלה. היא גם יזמה בהצלחה הצעה לקרוא לרכס הרים באזור המכרות על שם אבא שלה.
