אנשים
מסע אישי
"הנסיעה למרוקו עם תינוקת בת שנה הייתה צעד אמיץ וגם מתנה גדולה"הדסה יצחק-שרת אינה בת למשפחה מרוקאית, אבל בבגרותה היא נמשכה דווקא לתרבות הזו והחלה להפיץ אמנות מסורתית בסטודיו שהקימה בירוחםלהמשך קריאה...
צילום: אדווה אופיר
הדסה יצחק-שרת. "מהפריפריה יכולות לצאת בשורות משמעותיות לחברה הישראלית"
יזמת מהמגזר החרדי: "לא אוותר על שמירת מצוות עבור שום הצלחה"עדי וייץ גדלה במשפחה חרדית שהייתה "פתוחה לעולם": בילדותה היא טיילה בחו"ל ונחשפה לתרבות חילונית, ובבגרותה השתלבה בעולם הדיגיטל ובנתה אתר משלהלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
עדי וייץ בטיול בהולנד. "אני יודעת היטב מי אני ומהם הגבולות שלי"
פיתחה שפת סימנים בינלאומית: "הופקדו בידיי כלים יקרי ערך"מילי נווה רצתה לעלות לבמה ולעמוד מול זרקורים כדי לקבל תשומת לב, אבל כשהחלה לתרגם לשפת הסימנים, מצאה עיסוק יותר משמעותי, ונוצר בה צורך לתרום לחברהלהמשך קריאה...
צילום: אלה פאוסט
מילי נווה. "מצאתי את שביל האבנים הצהובות בדרך הביתה אליי"
"לא הסכמתי לקחת כדורים כל ימי חיי. התחלתי לחפש אלטרנטיבה"כשנודע לענבל ליבוביץ' שלקתה במחלה אוטואימונית, היא סירבה לציית לרופאים והחליטה להיעזר ברפואה אלטרנטיבית. אחרי שהחלימה, החלה לטפל בחולים אחריםלהמשך קריאה...
צילום: חומי צילומים
ענבל ליבוביץ'. "היכולות של המין האנושי הן הרבה יותר גבוהות ועוצמתיות ממה שנדמה לנו"
המשפחה היפנית שלי: הישראלית שנסעה לטוקיו לעשות סרט, ונשארהליאת מפתח תקווה נסעה ליפן, עבדה בה כמארחת, מורה ודוגמנית, הוקסמה, ובנסיעתה השנייה גם התאהבה בבחור יפני, והקימה עמו משפחה: "החיים שלי הפכו לסרט עצמו"להמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
ליאת לופט-מוריטו עם בעלה, מיצורו, והילדים עדן, מיה ואדם. "חיה בין העולמות"
לאמן את שריר התודה: כך מצאתי אהבה אחרי עשר שנים של רווקותכשהמעצבת ענבל גבור פגשה לראשונה את בעלה, בדייט בעקבות מפגש באתר היכרויות, היא חשבה שהוא "עוד חנון": אבל אז שינתה זווית הסתכלות על החיים, ועליולהמשך קריאה...
צילום: אפרת לובל
ענבל גבור. "אחרי עשר שנים ללא זוגיות רצינית, הבנתי שאני צריכה לעשות שינוי"
"מצאתי את עצמי בלי עבודה ובלי אבא. למדתי שהחיים הם כאן ועכשיו"פרשת דרכים אישית ומקצועית גרמה לעופרי זוטא לחדד את שאיפותיה ולהיזכר שמה שהיא הכי אוהבת לעשות זה להכין אוכל ביתי ולהנחות סדנאות בישוללהמשך קריאה...
צילום: ניר לביא
עופרי זוטא. "מגיל צעיר ראיתי את המציאות כמו שהיא, והבנתי שמותר לי להטיל ספק בעולם, באנשים ובמעשים שלהם"
נכדה של ניצולי שואה: "אני מנציחה את העבר באמצעות האמנות שלי"קרן פרגו גדלה עם סבים וסבתות שסיפרו לה על החיים שהשאירו באירופה, והיא הוקסמה מהם. כשנעשתה אמנית, בחרה להנציח בדרך מקורית עולם שהיה ונעלםלהמשך קריאה...
צילום: מאיה חבקין
קרן פרגו על רקע יצירותיה. "אני מקבלת לידיי ספרים שעשו מסע בעולם עד שהגיעו אליי"
מלקקת את פצעי הלינה המשותפת בקיבוץ: "היו לי סיוטי לילה קשים"הוריה טיפחו אצלה ביטוי אישי, אבל החינוך המשותף יצר בעפרי גלילי תחושת לחץ ובדידות. כיום, כפסיכולוגית וכיוצרת סרטים, חשוב לה להשמיע את קולו של היחיד להמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
עפרי גלילי. "גם שינויים קטנים יכולים להביא עימם תמורות משמעותיות של התחדשות"
לפעמים חלומות לא מתגשמים, "אבל מאחורי כל דבר עומדים אנשים"מיה ווייד גדלה בבית מלא מוזיקה ואמנות וחלמה לעסוק בכך בבגרותה. ניסיונה להקים תיאטרון לא עלה יפה, אבל היא מבטאת את עצמה בתחומים אחרים - וממשיכה לחלוםלהמשך קריאה...
צילום: עמית אלוני
מיה ווייד. "לאירועים המשפחתיים מתנקזים מתחים ורגשות עמוקים ומטלטלים, ואני תמיד נמצאת שם"
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.

ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.

למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.

אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.