יודפת דגן

קהל היעד: "כל אישה שמכסה את הראש – מבוגרות, צעירות ובעיקר נשים שאוהבות אופנה ברמה שמשפיעה גם ובעיקר על כיסוי הראש".

תגובות מיוחדות: "נתקלתי ברווקות מתוקות ששאלו אותי אם זה בסדר שהן ישימו כיסוי ראש אפילו שהן לא נשואות. יש לי לקוחה שהיא עורכת דין והיא סיפרה לי שיש להן בבית המשפט אולם ישיבות עם מסך גדול, אז הן שמו את הסרטון שלי וכל עורכות הדין והשופטת שהיתה איתן ישבו וניסו לקשור כך. הטרנד הזה לא פוסח על אף אחת, בין אם היא מכסה את הראש או לא.

אפשר לגדול ולהצליח בזכות סביבה תומכת ומעודדת, אבל לפעמים זה קורה גם אחרת - כמו במקרה של שיראל אברהמי, נשואה ואם לילד. "למדתי לתואר ראשון בחינוך במכללה שכל מהותה היא שליחות בעולם על ידי הפצת החסידות והקב"ה דרך העבודה כדרך חיים", היא מספרת. "היו לי הרבה קשיים לשרוד במכללה - אומנם הייתי תלמידה מהשורה, למדתי כמו כולם וביצעתי את המטלות הנדרשות, אבל תמיד הייתי קצת שונה מבחינת הדעות. לא נטיתי ללכת אחרי הזרם. ידעתי להביע את מה שאני רוצה וחושבת בדרכים מקובלות, ולמרות זאת, הצוות נטה שלא לקבל בקלות בחורה שהולכת בדרך ה' בדרכה שלה.

האירוע: מפגש לחברות של הסטייליסטית מירי ביילין בחנות הדגל של מרי נעליים בכיכר המדינה בתל אביב.

המוזמנות: כל המי ומי של המגזר, על כל גווניו.

קוד לבוש: אלגנטי ונוח. בכל זאת, באנו למדוד נעליים.

"העיקר שיהיה נוח". סמדר בנטוב (צילום: רחלי חדד בדנר) 

סמדר בנטוב

מבני ברק, מעצבת שמלות ערב וכתבת צרכנות בעיתון החרדי "מיום ליום"

האאוטפיט: עליונית ונעליים מבוטיק מזדמן בניו יורק, שבה ביקרה לאחרונה; חצאית, h&m; תכשיטים, קרן וולף; צמידים, אמדוריה; שעון, סווטש.

הנעליים ואני: "אני אוהבת גם נעליים שטוחות וגם עקבים, העיקר שיהיה נוח ותלוי כמובן באירוע".

כשבנה וכלתה של תיקי דינאי-רובין החליטו לחזור בתשובה, היה ברור לכולם כי למרות השינוי היחסים המשפחתיים הקרובים לא ייפגעו. מה שהחמות והכלה האוהבות לא ידעו באותו זמן, היה כי הן ינהלו יחד עסק מצליח של מטפחות, כיסויי ראש ואקססוריז לשיער.

צילומים: ת.רובין

"כלתי אלווירה היתה הראשונה, ועל שמה המותג", מספרת דינאי-רובין. "היא התחילה לעסוק בזה סביב הלידה החמישית, וראיתי אותה עובדת קשה, יוצרת מטפחות, מוכרת, ותוך כדי זה מגדלת את ילדיה.

"כאמנית, תמיד התעניינתי בעיסוק שלה וכשהייתי רואה חומרים מעניינים ואביזרים שיתאימו לעיצוב, הייתי קונה ומביאה לה.

אני זוכרת את ההיריון הראשון שלי כתקופה הכי מתוקה ומרגשת בעולם. זה היה לפני כמעט 16 שנה. כל מה שרציתי זה שהבטן כבר תבצבץ לה ואוכל לכבוש עוד מטרה נשית: ללבוש שמלת היריון. אלא שכאשר הבטן הופיעה, התחלתי להתגעגע לרשתות האופנה האהובות שבהן רכשתי את הבגדים הרגילים שלי והרגשתי שאני חייבת להתפשר. למה? פשוט מכיוון שהקולבים בחנויות לבגדי היריון היו עמוסים במכנסיים, באוברולים, בחולצות בטן ובשמלות קצרצרות. וזהו.

אפשר להבין את השקפתם של המעצבים שחושבים כי פריטים צמודים וקצרים הם אלו שיחמיאו ביותר לנשים מתעגלות, אבל מה עם מחשבה עלינו הנשים הדתיות? התהייה הזו, לצערי, נשארה איתי גם בהריונות הבאים.

בת 28, נשואה + 3 מבני ברק, עורכת האתר Dossit girl ויועצת לעסקים בתחום הלייף סטייל

"אופנה בשבילי היא אמנות. הבגד או האקססוריז הם יצירה של המעצב, ואנחנו הקנבס. החוכמה היא לשלב את הכול נכון. אני חיה ונושמת אופנה, ובעיניי עולם האופנה המודרני שבר את הגבולות בין מראה יקר לזול. הימים של מריחות הלוגו על הבגד כבר תמו והמראה הנקי והחלק מוביל. אני אוהבת מאוד לגוון, ולכן קונה בארץ בפוראבר 21, זארה, H&M ואני מאוד אוהבת את הבגדים של טאץ' - מעצבות אופנה. בתור כלל, אני לא נכנסת לחנות בחו"ל אם יש כזו בארץ. בחו"ל אני לא מפספסת את Max Azaria ואת חנויות האאוטלט של מותגי העל.

מעניין מה היתה חושבת מעצבת האופנה גבריאל (קוקו) שאנל על המראה שמתגלה בחלון הראווה של המותג הנושא את שמה במילאנו. שאנל, שנבחרה לאחת מ"100 האישים המשפיעים של המאה ה-20" במגזין Time ושינתה את פני האופנה בזכות טעם משובח ורעיונות פמיניסטיים משהו שהובילו אותה ליצור בגדי נשים משוחררים ולא מכבידים, היא אחת האחראיות המרכזיות למראה הנחשק ביותר של ימינו: ללכת עם בגדים פשוטים ולהיראות מיליון דולר. לצערנו, במקרה של המותג שלה הפריטים גם עולים לא הרבה פחות.

הרבה לפני שליטל עמאר, 26, הפכה לאושיית אופנה לבגדי ילדים, כולם היו שואלים אותה אם היא במקצוע. כשעמאר הירושלמית היתה הולכת ברחוב עם שלושת ילדיה, היו עוצרים אותה ומנסים לברר איפה היא מוצאת כאלה בגדים יפים לקטנטנים ומהיכן הרעיונות להתאמות המושלמות בין הפריטים שלבשה הבת הבכורה והאקססוריז היוקרתיים. "בסוף אמרתי לעצמי - רגע, יש כאן משהו. הרי זה בדיוק מי שאני - אני מגיעה ממשפחה שכולה אופנה וסטייל. כבר מגיל צעיר מאוד הייתי מודליסטית של אמי, מעצבת אופנה ובעלת סלון כלות מפורסם בירושלים, שהיתה מייצרת לי ולאחיותיי הופעות מכף רגל ועד ראש. נשמנו אופנה וגדלנו על זה.

אם עד היום הכלה המיועדת היתה משקיעה את התקופה שלפני החתונה בהכנות לקראת חיי הנישואים, הרי שהיום התווספה לה משימה נוספת: יצירת סטיילינג לתקופת החתונה וללוק החדש כאישה נשואה. "במסגרת העבודה שלי בייעוץ סטיילינג אישי לנשים דתיות וחרדיות, אני מחפשת אחר הצרכים הייחודיים לקהל זה", מספרת אסתי וקס, סטייליסטית למגזר הדתי. "במסגרת החיפוש נחשפתי לעולם האירועים, ובפרט לעולם החתונות, שיש ברוך ה' רבות מהן, גם במשפחות דתיות וגם במשפחות חרדיות. ראיתי שסביב הביגוד לאירוע עצמו יש תעשיה שלמה של מעצבות, סטייליסטיות ובעלות מקצוע שונות.