מרק משביע, אבל קל בבטן ופשוט מאוד להכנה. ואם תגישו לידו פרוסה של לחם טוב תגלו שמדובר בארוחה שלמה.
ובקשה קטנה: אני יודעת שרבים משתמשים בפטריות משומרות להכנת מרק פטריות, אבל אני ממש מפצירה בכם ללכת הפעם על הגרסה הטרייה – תקבלו מרק עדין יותר, ובעיקר טעים הרבה יותר.
לסלט, שנקרא בהונגריתUborkasaláta , יש כמה גרסאות - כשההבדל העיקרי ביניהן הוא בשימוש בבצל או בשום. אני מעדיפה את הגרסה עם השום. הסלט נהדר גם בלי השמנת, אבל בעיני היא משלימה את הטעמים ומאזנת את החומץ. ומי שרוצה יכול להמיר אותה ביוגורט 3%.
בסלט הירוק הזה יש מעט מאוד מרכיבים וההכנה שלו ממש לא מסובכת, אבל הוא נראה כאילו השקעתם בו שעות של עבודה ושילבתם בו את כל מה שיש לשוק להציע. יש בו עלים ירוקים מרעננים, קוביות דלורית זהובות, ענבים מתוקים ופקאנים שמוסיפים פריכות נהדרת. ואת הכל עוטף רוטב תפוזים חמוץ-מתוק.
כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:
- כדאי לשלב בסלט כמה סוגים של עלים ירוקים, ורצוי שלפחות אחד מהם יהיה מריר (ארגולה, למשל). בחנויות נמכרות אריזות מוכנות של תערובת עלים ירוקים ותרד – ואני ממליצה להשתמש בהן. חסה לא כל כך מתאימה לסלט הזה, כי הרוטב לא כל כך נתפס בה, והיא גם לא מספקת ניגוד למתיקות של הדלורית והרוטב.
באחד החגים האחרונים ישבנו סביב שולחן עמוס לעייפה במנות מורכבות ומיוחדות, ובאופן די מפתיע הכוכב האמיתי היה דווקא הסלט הזה: מצד אחד מרענן וקליל, ומצד שני עטוף ברוטב עשיר וקרמי.
מכיוון שמדובר במעט מצרכים ובעובדה שבכל זאת עסקינן בחסה, כל העניין כאן הוא להקפיד על חומרי הגלם: השתמשו רק בלבבות חסה (העלים הפנימיים והפריכים יותר) ואל תוותרו על גבינת פרמזן אמיתית ועל מיונז איכותי.
סלט בריא מאוד שמשלב שלושה ירקות: גזר שנותן פריכות ורעננות, סלק שמוסיף צבעוניות ומתיקות, וזוקיני שמעדן את הכל. הרוטב העשיר מאחד את הטעמים ומצד שני לא גונב את ההצגה מהירקות.
אני לגמרי ממליצה לכם להכין כמות כפולה מהסלט ולשמור במקרר: הוא משתדך נהדר כמעט לכל דבר, מאורז ועוף ועד לירקות חתוכים.
את תפוחי האדמה האלה הכנתי לראשונה לפני 3 שנים. מאז יצא לי להכין אותם כמה פעמים אבל דווקא בשנה האחרונה די שכחתי מהם. עד החודש שעבר.
7 תפוחי אדמה אדומים שנחו בקערה במטבח הזכירו לי את המתכון, וביחד עם גזר שנותר במקרר הם הפכו שוב למניפות זהובות שהפיצו בבית ניחוח עז של שום ורוזמרין.
כהרגלי בשנים האחרונות, לפני שטעמתי והרסתי את המראה המלבב של המנה, צילמתי אותה ושיתפתי בפייסבוק. מה שקרה אחר כך הפתיע גם אותי: רבים נזכרו במניפות והכינו אותן, ובמשך כמה ימים כמעט שלא היה מישהו שלא דיבר איתי על התמונה מפייסבוק.
כמו שקרה עם הרבה ממרחים אחרים, גם את ממרח החצילים בטעם כבד התרגלנו לקנות – בזמן שקל מאוד להכין אותו, ובדרך לחסוך הרבה כסף ולהרוויח הרבה טעם.
כשהכנתי את הממרח הזה תהה אחי, תוך כדי חיסול ממוקד שלו עם לחם, מה בעצם הופך אותו ל"בטעם כבד". האמת, זו תהיה מעניינת.
אחרי מחשבה קצרה, ועוד ביס קטן – רק כדי לטעום - הבנתי ששלושת המצרכים העיקריים הם אלה שהופכים את הממרח ל"בטעם כבד": המון בצל מקורמל עם טעמים מתקתקים וצבע חום מבריק; ביצים קשות שמוסיפות טעם, מרקם ונפח; וכמובן - חצילים שמחברים את הכל ועוטפים את שאר המרכיבים ברכות ובקרמיות.
לפני כמה חודשים גיליתי בשוק לוינסקי חנות קטנה וקסומה, מלאה בניחוחות וצבעים מהמזרח הרחוק. את הנודלס והטריאקי שכיכבו על המדפים אמנם הכרתי היטב, אבל שאר האטריות נראו לי כמו יצורים קטנים וחמודים ממאדים. לא אלאה אתכם בשעה הארוכה שביליתי שם, מקשיבה להסברים של המוכרת. מה שכן, בסופו של דבר מצאתי את עצמי עם ארבע שקיות מלאות והמון המלצות.
כשהגעתי הביתה וסידרתי על השיש את השלל, גיליתי שקית שקופה שטמנה בתוכה אטריות שעועית רחבות, בצורת ריבועים מנוקדים באצות קטנטנות.
עם השנים, אימצתי את הרעיון הכללי, וגם את תוספת הגבינה, אבל שיניתי קצת את המרכיבים האחרים. למרות השינוי, הרעיון נשאר זהה: שכבות של פתי בר עם קרם מענג שמרכך את הביסקוויטים, וציפוי שוקולד שמוסיף לקינוח מראה מפתה וטעם קרמי עשיר.
מגדלת עגבניות שרי, פלפלים חריפים ואת הכלבה הפחוסה שלי, ובין לבין עורכת את האתר FOODPAGE.CO.IL שמאגד את המתכונים הכי טובים ברשת.
וכן, יש לי באמת אלרגיה נפשית לטונה.