01-02-13, ויז'ואל חדש של Beepie. אחד ביום

אחד האנשים שאני מעריץ כבר שנים הוא מייק ווינקלמאן, הידוע יותר כ-Beeple. הוא אמן VJ ואלוף C4D ברמות אחרות, שמאמין בקוד פתוח ובגרף לימוד, ואם מסתכלים באתר שלו מבינים את זה מיד: הבחור העלה 2,103 איורים / תמונות / אילוסטרציות / ציורים בשנים האחרונות, כחלק מפרויקט שנקרא Everyday. נכון, אפשר להיות ציניקניים ולהפסיק להתלהב מאנשים שעושים את ה"כל יום הזה", אבל לא זה הדבר החשוב כאן. מה שחשוב הוא מה שקרה לו משנה לשנה, מתוכנה לתוכנה, מאיור לאיור. ההתקדמות הזאת פשוט נותנת השראה, במיוחד לאור התוצאות המבריקות שיוצאות מבין האצבעות שלו כיום.

בשנים האחרונות התגבש בתעשיית האמנות הדיגיטלית והפיזית מושג שנקרא Creative Coding. מה זה? הסרטון שמופיע למעלה מסביר את זה בחמש דקות. אם תצפו בו, אתם עשויים לומר לעצמכם ''אוקיי, עוד גימיק. כמו שלמזכירה קוראים מנהלת אדמינסטרטיבית'', אבל אם מעמיקים קצת יותר, מבינים שמקודד יצירתי הוא הרבה יותר ממתכנת C++ שפותר בעיות בצורה יצירתית. להיות Creative Coder זה להיות אדם שחוקר, שמנסה דברים לפני שאחרים מנסים אותם, שחולק תובנות בפורומים ושואל שאלות כדי לצעוד צעד נוסף קדימה ולייצר דבר חדש וויזואלי.

עולם המוזיקה-באמצעות-אפליקציות משתכלל. מהסטודיו המדהים שיצר את Biophilia של Bjork יצא אלבום חדש, ששוב מגדיר מחדש את מערכת היחסים בין הנראה לנשמע. Snibbe Studio הציג לאחרונה את REWORK - פרויקט רמיקסים חזותיים וקוליים, המאפשר למשתמשים לשחק עם המוזיקה והוויז'ואל, ולחוות בכל פעם בדרך שונה את השירים. בתבנית דומה לזו שנוצרה בעבור ביורק,  יצר הסטודיו פתרון חזותי שונה לכל שיר. החיישנים המציידים את המכשירים הניידים שלנו עוזרים לנו לגעת במוזיקה ולשנות אותה בהתאם לרצוננו.

REWORK APP

REWORK APP

בראיון הזה Scott Snibbe מסביר מדוע הוא יוצר את החוויות האינטראקטיביות האלה.

android vs apple

גבירותי ורבותי, אפל היא בעלת הפטנט החוקי "החדש" על אנימציית הדפדוף (Flip page). כן, אותה אנימציה שלפני שש שנים הכנתי ללקוח שלי בפלאש; אותה אנימציה שמאות חברות ביצעו ומבצעות גם היום באתרים ובמצגות. אז לא עוד: עכשיו, כשאפל רשמה על זה פטנט, אסור לאף אחד להשתמש בזה מבלי להיתבע. באפל טוענים שזה שייך להם, שזה מיוחד ושלהם יש הדרך המיוחדת והמושלמת לבצע את האנימציה הזו. הביטו בציור, אתם רואים את הקסם?

''פטנט'' ה flip page של אפל

לאפל יש עכשיו פטנטים על עוד הרבה דברים, שלא תוכלו להשתמש בהם יותר מבלי לשלם להם. לדוגמה, אייקון המוזיקה. כן, התו המוזיקלי הפשוט הזה. מה עוד?

 

החבר'ה באינסטגרם הודיעו, סוף סוף, על ההשקה המיוחלת של הפורטל שלהם. בחברה התחייבו שבמהלך השבוע יקבלו כל אנשי אינסטגרם את הפרופילים שלהם, וכל שצריך לעשות כדי לראות את הפרופיל האישי הוא לכתוב אותו כך, באותו פורמט שבו כתבתי את שלי, למשל: http://instagram.com/superavi. בנוגע לשאלה אם נוכל להעלות תמונות דרך המחשב לאינסטגרם, התשובה היא שכרגע לא. בבלוג של אינסטגרם הבהירו בפירוש שהפורטל יעזור לאנשים להיחשף ולהגיב לתמונות של חבריהם, ושהאפליקציה מבוססת לפי שעה על תמונות סלולר בלבד.

אינטראקציה עם צמחים

יש מסביבנו גורמים מסוימים שתמיד נמצאים שם, ואם הם נעדרים לפתע, אנחנו מתלוננים. אנחנו רוצים מגע עם הטבע גם כשאנחנו מתגוררים בעיר גדולה, ואכן, כל עיר רוצה שיהיו בה ריאות ירוקות שבהן אפשר להתמזג עם הטבע. הבתים היקרים ביותר הם אלה שנהנים מגישה רחבה לטבע. בין אם זו הקומה ה-50 בגורד שחקים, שנוגעת בשמיים ומעניקה תחושת התעלות, ובין אם זו דירה בקיבוץ שמוקפת בניחוחות נפלאים של פריחה, רובנו אוהבים לבוא במגע שוטף עם הטבע – פעולה שתמיד הייתה חשובה לאדם. האם הטכנולוגיה, שמנוגדת לכאורה לטבע, מסוגלת גם היא לבוא איתו במגע? הפרויקט הבא מאפשר לדמיין עתיד כזה.

טקסטורה חשמלית, לגעת ולהרגיש

קרה לכם פעם שנסעתם באוטו וגירד לכם בעין? קרה ששתי העיניים גירדו ביחד? מפחיד לעצום את שתי העיניים בזמן שנוהגים, כאשר אפשר להרגיש את הכביש רק דרך תחושת ההגה ומה ששומעים באוזניים.

הבידוד החזותי שבו נמצאים אנשים שאינם רואים, מעביר את תשומת הלב שלהם אל עבר החושים האחרים. גם כאשר מזדקנים טווח הראייה מצטצמם, ועולם הדימויים החיצוניים קטן עקב שהות מתמשכת והולכת בבית. מגע ושמיעה הם נושאים שעסקתי בהם לאחרונה. הנה, למשל, פרויקט REVEL שהוצג לאחרונה בוועידת Siggraph 2012 בלוס אנג'לס.

אלף אלף אלף גלויות

הדבר החם ביותר שקורה ברשת העברית הוא אאא, קבוצת טיפוגרפים/מעצבים ששוטפים את הרשת בחזונם האופטימי לחיים טובים יותר עם השפה שאנו מדברים. כשכל מהלך שלך מתוכנן, מתוזמן, מעוצב ונעשה בעיקר מתוך אהבה והשקעה, איך אפשר לטעות? אברהם קורנפלד, נדב ברקן, ליה אופיר, שני ברבר, נוי נוימן, ערן בכרך ו...שימו לב, משבצת פנויה למעצב עתידי שהם יבחרו. בעיצוב הישראלי יש אנשים רבים שעושים, שרק רוצים להתחבר וליצור יחד. עם זאת, להתחבר יחד וליצור קבוצה שעובדת יחד לאורך זמן ולטובת אידיאולוגיה ומטרות משותפות זה לא קל. אאא מצליחים להעיר את שוק הטיפוגרפיה הישראלי לאחר זמן רב שבו היה שקט מדי.

מכיוון שהשנה אני לא בארץ, אין לי הפריבילגיה להגיע, לראות, להתעייף, להתמנגל ולהתמוגג מתערוכות הבוגרים. ניסיתי להיאבק כדי לפרוץ את מסך הפוליטיקה שאופף את תערוכות הגמר - בדמות הסטודנטים שהפקולטה בחרה לדחוף קדימה - ובאיזשהו מקום, המרחק מאפשר להיות יותר אובייקטיבי ולבחור את העבודות המעניינות, בלי לדעת מה הוצג בצורה מהממת וקיבל חדר יותר גדול. כך גם יסתכלו מעסיקים, או מרצים בתארים מתקדמים, על תיק העבודות של אותם סטודנטים. אני מחבב את הריחוק הזה.

יש עבודות רבות שאני רוצה להתייחס אליהן ולכן אקצר בהתייחסות הפרטנית, אך יכולתי לכתוב על כל אחת פוסט שלם - כי כל אחת מהן ראויה לזה.

O.Update הוא פרויקט המתכתב עם שאיפותינו ליצור מציאות דינמית ומורכבת יותר, שתשתנה בהתאם לרצונותינו בצורה תעשייתית יותר מהשימוש בטלפון הנייד. הפרויקט התמים של פיטר קרידג' מציע אפשרות שאנשים יוכלו להדפיס לעצמם את המעגלים האלקטרוניים, ובעזרתם לייצר את מכשירי החשמל שהם היו רוצים. לדוגמה: מנורה שמהבהבת ברצף מסוים או מילון. מלבד התוצאה הגרפית המהממת, נשאלת השאלה "למה אני צריך את זה? הרי יש את כל האפשרויות שאני צריך באייפון, לא?" אז התשובה היא לא ממש. כלומר, אם אתה אדם שמסתפק במה שמציעים לו, אז אחלה, אבל אותו קו מחשבה כבר גרם לנו להיות בורים בנוגע להתפתחויות הכלכליות שאוכלות אותנו מיום