מנטה
שילוב ספורט בשגרת היום-יום ידועה כבר מזמן כתורמת לתחומים רבים, גם פיזית וגם נפשית. כאשר מדובר בילד שאובחן עם הפרעת קשב וריכוז, שילוב ספורט ופעילויות ספורט קבוצתי באופן קבוע מהווה בסיס יציב לילד ומקום בטוח שניתן לצמוח ממנו לשיפור תחומים רבים ומגוונים בחייהם בכלל. לדברי לילך מוסרי־קורן, מאמנת ומנחת קבוצות בתחום הפרעות קשב וריכוז, אם ילדיכם אובחן עם הפרעת קשב - חשוב מאוד לשלב פעילות ספורטיבית קבועה בחייו.

הילד סובל מבעיות קשב וריכוז? חוג ספורטיבי בהחלט יכול לגרום לו להצליח - גם בלימודים (צילום: שאטרסטוק)

למה כדאי לילדים בעלי קשב וריכוז ללכת לחוג ספורט?

* לשיפור הדימוי העצמי: מחקרים מראים שפעילויות ספורטיביות עוזרות לילדים לשפר לא רק את הכישורים החברתיים שלו אלא גם את הדימוי העצמי ואת הקואורדינציה – תופעות מוכרות אצל ילדים שמאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז.
* לפריקת הכעס: הספורט מעניק לילדים שגרה קבועה שהם מאוד זקוקים לה, ובעיקר מאפשר להם דרך בריאה ויעילה לפרוק את התסכול והכישלונות שרבים מהם חווים בבית הספר (שבו הם סובלים מקושי בהתארגנות, ניהול זמן לקוי וחוסר יכולת ליישם משמעת עצמית הנדרשת ללמידה אינטנסיבית).
* לשיפור הקשב: לאחרונה ישנם יותר ויותר חיזוקים מכיוון המדע והמחקר לקשר בין פעילות ספורטיבית להקלה על הסימפטומים של הפרעת קשב. הפסיכיאטר הנודע ג'ון רייטי שם דגש ייחודי בספרו "הניצוץ" לחשיבות של פעילות ספורטיבית קבועה לאנשים עם הפרעת קשב. למשל, רייטי מצא שככל שרמת הכושר של העוסקים בספורט עולה, כך משתפרת פעילות המוח ומובילה לשיפור הערנות, הקשב והמוטיבציה, ובעיקר על עלייה במצב הרוח והפחתת חרדה. כמו כן, רייטי מצביע על מחקרים שקבעו כי ילדים בכושר גופני טוב משיגים ציונים טובים יותר במבחנים קוגניטיביים של תפקודים ביצועיים.
* לגילוי הצלחות: ההשקעה בתחום ספורטיבי שהם אוהבים, יכולה להוביל אותם להצטיין בתחומם. בעיסוק בספורט, החיסרון (היפראקטיביות) הופך ליתרון והאנרגיה המתפרצת הופכת אותם למנהיגים שמדביקים בהתלהבותם את שאר חברי קבוצתם. העיסוק בספורט מלמד את הילדים לגייס יכולת לעבוד בצוות ולהפעיל משמעת עצמית, והופך את הילדים לבולטים בזכות יתרונות כמו יצירתיות, אינטליגנציה רגשית, אינטואיציה אדירה, יכולת קבלת החלטות מהירה, יכולת ראייה מרחבית של המשחק, אנרגיה שופעת עוד.
* להקניית הרגלים: העיסוק הקבוע בספורט עוזר לילדים לסגל אורח חיים של "ספורטאי", שכולל שגרת אימונים קבוע ושמירה על תזונה נכונה. אלה הופכים להיות כלים לחיים ועוזרים לרוב גם במישור הלימודי. אימוץ הכלים שמיושמים בספורט גם בזירה הלימודית מאפשרים לשחזר את ההצלחה ואת תחושת המסוגלות גם בבית הספר.

ספורט קבוצתי יכול לעמת את הילד עם הקשיים, אבל גם לחשל אותו לחיים (צילום: שאטרסטוק)

אז איך לבחור את החוג הנכון עבור הילד שלכם?

1. בחרו את הפעילות הספורטיבית בהתאם לרצונו של הילד: זכרו שילדים עם הפרעת קשב נוטים להשתעמם מהר, בעיקר בפעילות שנכפית עליהם. התייעצו עם ילדיכם לגבי הפעילות הספורטיבית הרצויה בעיניו (ולא בעיניכם). הדרך המומלצת היא להירשם בתחילה לכמה שיעורי ניסיון ולראות דרך ניסוי וטעייה לאיזה חוג ילדכם הכי מתחבר. הבחירה בספורט יחידני או קבוצתי תלויה באופיו של ילדיכם, ולכן זוהי לגמרי בחירה סובייקטיבית שלו.
2. ספורט קבוצתי או יחידני? בספורט קבוצתי עלולים לצוץ קשיים כגון קושי בדחיית סיפוקים והתפרצות על חברים לקבוצה, תגובות דרמטיות במקרה של כישלון אל מול ההצלחה של אחרים או קושי להקשיב להוראות, אבל חשוב לזכור שדווקא ההתמודדות הקבוצתית היא זו שתחשל את הילד לקראת החיים. אחרי הכל, בספורט הקבוצתי על הילד לסגל מיומנויות חברתיות, ללמוד כלים להתמודדות עם חשיבה שלילית ולקבל חיזוקים חיוביים מחבריו לקבוצה. ההתגברות על הקשיים האלה מעניקה לילדים עוצמות נפשיות גדולות, כך הם לומדים להתגבר על הרבה מכשולים בלי להתפרץ ולהרים ידיים, וזה ללא ספק חיזוק חיובי לדימוי העצמי שלהם. אחרי הכל, אפילו אמו של השחיין האולימפי מייקל פלפס הדגישה שהשחייה הצילה את בנה ועזרה לו להתמודד בהצלחה עם ההיפראקטיביות והפרעת הקשב שלו.
3. עשו תיאום ציפיות לפני ההרשמה לחוג: אתם מכירים את ילדיכם בצורה הטובה ביותר, ולכן עליכם להכינם מראש לקשיים הצפויים להם בחוג שבחרתם. לדוגמה, ילדים בחוג כדורגל וכדורסל עלולים לחוות קושי בעמידה בתור בין תרגיל לתרגיל או בחיכוכים עם חברי קבוצתם. דווקא בשל כך, רצוי שילדיכם יהיו מודעים ומוכנים מראש לקשיים העומדים בפניהם ולדרכי פתרון מומלצות וכך ההתמודדות תהיה קלה יותר.
4. ראו את המאמן כשותף לדרך: אל תסתירו את הפרעת הקשב של ילדיכם מהמאמן או מהגורמים האחרים במערכת. דווקא הבנת הסימפטומים תגרום לאמפתיה גדולה יותר, ומאמנים שמודעים לבעיה בהחלט יכולים להיות שותפים לדרך ולעזור לכם להעלות את ילדיכם למסלול ההצלחה.
5. פעילות ספורטיבית בכל מצב: ישנם ילדים שלא מעוניינים להצטרף לחוג ספורט כזה או אחר בשום אופן, למרות תחינותיהם של ההורים. במצב הזה יש אופציות ראויות לגמרי לפעילות ספורטיבית ביתית: ילדים צעירים יכולים להתחבר לטרמפולינה, מסלול מכשולים מאולתר שאתם יכולים לארגן, שק אגרוף ואפילו ריקודים מקפיצים. כל פעילות כזו היא מבורכת, ולכן רצוי שלא להיכנס למאבק כוחות מיותר בו כל הצדדים יוצאים מופסדים.
6. שלבו עם הפעילות הספורטיבית למידה: לא רבים יודעים, אבל קיים סגנון למידה תנועתי! כשילדיכם מתקשים לשבת ללמוד בחדרם, אפשר לשלב למידה דווקא דרך תנועה. אפשר לנסות ללמוד דרך כדרור והקפצה של כדורים, או דרך הליכה משותפת עם חבר או חברה. זו דרך מצוינת גם לריכוז וגם להורדת חרדה לקראת מבחנים.

הגיע לאן שהוא הגיע למרות (ואולי בזכות) בעיות הקשב. מייקל פלפס (צילום: GettyImages)