הבדיחה מספרת על ילדה, שכאשר שאלו אותה מה תרצה לעשות כשת תהיה גדולה כמו אמא, ענתה בגאווה "דיאטה!". המציאות, כמובן, מצחיקה פחות: מחקר שהשווה בין מדינות מצא שילדי ישראל הם "אלופי העולם בדיאטות‭,"‬ אחד מכל חמישה ילדים בישראל סובל מהשמנה ושכיחות הפרעות האכילה בקרב מתבגרים עומדת על ‭.5%‬

לנו, ההורים יש השפעה עצומה על הרגלי האכילה של הילדים שלנו. כל מה שנעשה ונאמר משפיע על התזונה שלהם, על היחס לגוף וכתוצאה מכך, על המשקל ועל הבריאות שלהם. לפעמים, בלי לשים לב ורק מתוך כוונות טובות, אנחנו מעבירים לילדים מסרים מוטעים על דימוי גוף והרגלי אכילה. גם אנחנו שבויים בהרגלים לא נכונים ולכן, כמו שכתוב בהוראות בטיחות של מטוס: צריך לעזור לעצמנו תחילה לפני שעות זרים לילדים.

עוד על תזונת ילדים בערוץ דיאטה

>> איך לגרום לילדים לאכול בריא

>> איך למנוע מהילדים מלהשמין בחופש הגדול

>> 7 גרסאות בריאות למאכלים שילדים אוהבים

הנה 15 מצבים יומיומיים, הטעויות שאנחנו עושים והדרכים להימנע מהן:

1‬. "אמא, למה את לא אוכלת איתנו גלידה‭"?‬

המצב: יצאתם לבילוי משפחתי ועצרתם בגלידרייה. הילדים אוכלים גלידה אבל את נמנעת מלהזמין לעצמך מנה, מטעמי דיאטה. כשהילדים שואלים אותך מדוע את לא אוכלת גלידה, את עונה שאת צריכה לשמור על המשקל.

המסר המוטעה שעובר לילדים: יש מזונות שאסור לאכול אותם כי הם משמינים.

איך לעשות את זה נכון: התפיסה המוטעית של דיאטה היא תפיסה של חסך: יש מזונות אסורים ומשמינים (שכמובן רובנו רוצים לאכול דווקא אותם) ומזונות שמותר לאכול. תפיסה כזו לא יכולה להחזיק מעמד כהרגל בריא לחיים, בניגוד לאכילה לפי איתותים של רעב ושובע. אם את רעבה, הזמיני גלידה גם לעצמך, אפילו כדור אחד. אם את לא רעבה, פשוט עני לילדים שאת לא רעבה עכשיו ולכן לא רוצה לאכול סתם ולהרגיש לא נעים בבטן. כך תוכלי להעביר לילדים מסר של הקשבה לגוף: כשרעבים, אוכלים. כשלא רעבים, לא אוכלים, גם אם מדובר במעדן מתוק וטעים.

‭.2‬ "אם תאכל את הקציצה תקבל עוגייה"

המצב: חשוב לכם שהילד יאכל את הבשר או הירקות שבצלחתו, ואתם מבטיחים לו ממתק כדי שיאכל אותם.

המסר המוטעה שעובר לילדים: ממתק הוא פרס, אוכל "רגיל" הוא עונש. הארוחה, מעצם העובדה שחייבים לאכול אותה, היא לא טעימה והממתק, מעצם היותו הפרס, הופך להיות טעים ונחשק הרבה יותר.

איך לעשות את זה נכון: אל תציעו אוכל כפרס. בארוחה חשוב לשלב מזונות שהילד אוהב עם מזונות חדשים שכדאי להתרגל לטעמם ולסמוך על הילד שיאכל את הכמות שהוא זקוק לה. חשוב לא להפוך את הממתק לנחשק ואפשר בהחלט לשלב אותו בתפריט היומי במידה ובאופן מובנה – לא דווקא בסיום ארוחה אלא למשל כארוחת ביניים.

‭.3‬ "אל תאכל יותר מדי‭"!‬

המצב: אתם חוששים שהילד אוכל כמויות גדולות מדי, ומתוך פחד מהשמנה אתם מעירים לו בכל הזדמנות על כך שהוא אוכל יותר מדי ומגבילים את הכמויות שהוא אוכל.

המסר המוטעה שעובר לילדים: ילד שאומרים לו דבר כזה מרגיש שאין לו שליטה על כמות האוכל שהוא אוכל, כי מישהו אחר מחליט בשבילו, ושאי אפשר לסמוך על איתותי הרעב והשובע של הגוף אלא רק על מה שאחרים מבחוץ אומרים. הזמן היחיד שבו אפשר לשלוט על הכמויות שאוכלים הוא כשנמצאים לבד. מכאן הדרך קצרה לאכילה לבד ובהיחבא, ולהפרעת אכילה.

איך לעשות את זה נכון: חשוב שנזכור שכל ילד בריא נולד עם יכולת לווסת את צריכת הקלוריות שלו. התפקיד שלנו כהורים הוא להכין את הארוחה הבריאה והטעימה ביותר בעבור הילד ולקבוע את זמני הארוחות ומיקומן. האחריות של הילד היא לכמות שיאכל מכל מה שהוגש לו. כשסומכים על הילד, עוד מינקות, שיאכל את הכמות שהוא זקוק לה, מעבירים לו מסר של עצמאות ושליטה ומאפשרים לו לאכול בהתאם לכמות הדרושה לו לגדילה ולהת תפתחות. צריך להבין שבחלק מהימים הוא יאכל יותר ובימים אחרים יאכל פחות. התערבות חיצונית בכמויות שאוכל הילד פוגעת ביכולת הוויסות שלו: הגבלת הכמות יכולה, באופן פרדוקסלי, להוביל דווקא להשמנה ואילו ניסיון "לדחוף" אוכל יכול להוביל לאכילה מועטה מדי.

‭.4‬ "אני לא אוכל את זה כי זה משמין"

המצב: אתם משתמשים בביטוי "משמין" כלפי מזונות מסוימים. למשל, אומרים לילדים שלא כדאי לאכול עוגה כי זה משמין.

המסר המוטעה שעובר לילדים: יש מזונות שהם אויבים ורעים (אבל איך זה שהם טעימים כל כך?) הסתירה הזו מבלבלת מאוד.

איך לעשות את זה נכון: לשים דגש על הבריאות ולא על המראה החיצוני. למשל, אפשר להסביר שיש מזונות שהם אולי מתוקים וטעימים אבל הם לא כל כך בריאים לגוף שלנו ולל שיניים ולכן כדאי לאכול מהם מעט.

‭.5‬ "אני כבר אוכל אחרי שהם ילכו לישון"

המצב: בארוחה המשפחתית את לא יושבת אפילו לרגע אלא עסוקה במילוי בקשותיהם של בני הבית, את מכינה ומגישה ומביאה. במקום לשבת לאכול עם כולם, את מכרסמת משהו בעל מידה ומבטיחה לעצמך שתשבי לאכול בנחת אחרי שהילדים ילכו לישון. אבל כשמגיע הרגע הנכסף, את עייפה ומותשת מכדי לאכול ארוחה מזינה וחוטפת מכל הבא ליד.

המסר המוטעה שעובר לילדים: אמא שווה פחות, הצרכים שלה במקום האחרון. בנות עשויות להפנים שיום אחד גם הן יתנהגו כך ובנים עלולים לצפות שכך יתנהגו בנות הזוג שלהם בעתיד.

איך לעשות את זה נכון: נשים רבות מציבות את צורכי הילדים לפני שלהן, אך אם אנו לא נדאג לעצמנו תחילה, לא יהיה לנו כוח לדאוג לאחרים. כבדי את עצמך ואת האכילה ושבי לאכול עם הילדים. אם יבקשו משהו ממך בזמן האוכל, כדאי לומר "עכשיו אמא אוכלת" ושתתפני עוד כמה דקות. הם ירוויחו גבולות ודוגמה אישית ואת תרוויחי ארוחה מסודרת ומספקת.

‭.6‬ "אני אוכלת רק כשהם לא רואים"

המצב: שוקולד הוא "המרגיע הלאומי" שלך. את מסוגלת לאכול ממנו כמויות גדולות מאוד, אבל לא רוצה שהילדים יידעו. לכן את מחסלת חפיסה כשהם בחדר השני או בזמן שהם במקלחת או בלילה, כשכולם ישנים. את לעולם לא אוכלת בנוכחותם ובטוחה שהסוד שלך שמור עמך.

המסר המוטעה שעובר לילדים: אכילה של מזונות מסוימים היא חטא, ואכילה שלהם בנוכחות אחרים היא בושה גדולה. צריך להסתיר את הפשע הזה ולטשטש את הראיות.

איך לעשות את זה נכון: גם אם נדמה לך שאיש אינו יודע, טעות בידך. הילדים יגלו בכל מקרה, במוקדם או במאוחר. אולי ייכנסו במקרה לחדר השני ואולי יגלו שהשוקולד או שקית העוגיות נעלמו. מטופלים רבים שפגשתי סיפרו לי שבתור ילדים הם תמיד ידעו שאמא או אבא אוכלים בסתר. אם את מזדהה עם הכתוב, חשוב מאוד שתפני לקבל עזרה של פסיכולוגית ו/או דיאטנית.

‭.7‬ "הכי חשוב זה שהם יאכלו בריא"

המצב: את רוצה מאוד שהילדים יאכלו בריא, אבל האמת היא שההרגלים שלך לא משהו: את לא אוכלת בריא כל כך וגם לא מסודר. הילדים רואים אותך מנשנשת מול הטלוויזיה והמחשב, אבל את לא משקיעה מאמצים לבצע שינוי.

המסר המוטעה שעובר לילדים: חוסר אמינות. איך תוכלי להטיף על הרגלים בריאים בזמן שהדוגמה האישית שלך הפוכה?

איך לעשות את זה נכון: להבין שאין ברירה: את צריכה לבצע בעצמך את מה שאת ממליצה להם לעשות, ולתת דוגמה אישית חיובית. למשל, אם החלטת שלא אוכלים מול הטלוויזיה, עלייך להפסיק לעשות זאת בעצמך. קשה לך לעשות זאת? כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע.

‭.8‬ "אל תבכה חמודי, קח ביסקוויט"

המצב: הילד בוכה וכדי להרגיע אותו (וגם כדי להשתיק אותו) את נותנת לו משהו לאכול.

המסר המוטעה שעובר לילדים: אוכל הוא אמצעי מרגיע ומנחם. הקישור בין אוכל להרגעה והרגשה טובה עלול להפוך בעתיד לאכילה רגשית, שלא קשורה כלל ברעב וקשורה מאוד בהשמנה.

איך לעשות את זה נכון: כשהילד בוכה, חבקו אותו, הרגיעו אותו ודברו אליו. הזינו אותו ברגש ולא בסוכר. כך לא יתקבע הקשר בין מתוק לנחמה, או בין אוכל לרגש וכך הילד יוכל להמשיך לאכול לפי איתותי הרעב והשובע ולא בגלל מצב רגשי.

‭.9‬ "אוף, לא הייתי צריכה לאכול. אני כזו פרה"

המצב: את בוחנת את דמותך במראה לפני יציאה מהבית עם הילדים, ומה שנשקף ממנה מאוד לא מוצא חן בעינייך: אולי הבגדים לא מחמיאים, אולי נראה שהמכנסיים צמודים מדי והחולצה מבליטה את הבטן, בכל מקרה, את מזעיפה פנים ורוטנת "אוף, איזו פרה אני‭."‬

המסר המוטעה שעובר לילדים: תיעוב עצמי ושנאת הגוף: אם אני לא מספיק רזה, אני אדם דוחה. במוקדם או במאוחר את עשויה למצוא את ילדייך בוחנים את עצמם בראי ואומרים לעצמם את אותו הדבר.

איך לעשות את זה נכון: אל תרדי על עצמך! גם אם לדעתך את נראית לא טוב כרגע, אל תאמרי זאת בקול. בפעמים אחרות, בהן את מרוצה, כדאי לומר על עצמך משהו נחמד כמו "כמה מתאימה לי החולצה הזאת‭,"‬ ובכך להעביר מסר של קבלת הגוף.

‭.10‬ "תאכלי לפחות ביס אחד"

המצב: השניצל, הקציצה או החביתה מונחים על הצלחת אך הילדים לא נגעו בהם. את מתחננת שיאכלו לפחות חתיכה אחת או שתיים.

המסר המוטעה שעובר לילדים: יש מזונות שחייבים לאכול, גם אם לא רוצים (ולכן הם בטח לא טעימים)‬. כבר אמרנו שהילדים אחראים לכמות שיאכלו וניסיון להתערב בכמויות שלהם יכול להוביל לפגיעה ביכולת האכילה לפי איתותי רעב ושובע.

איך לעשות את זה נכון: אפשר לנסות לשכנע לטעום, במיוחד אם מדובר במזון חדש או כזה שלא אוכלים בארוחה אחרת במהלך היום, אך בשום אופן לא להתחנן, להכריח או חלילה להאכיל בכוח, כך תושג רק תוצאה הפוכה.

‭.11‬ "מה אתה רוצה לאכול‭"?‬

המצב: הגיעה השעה לארוחת הערב. את מותשת ולא רוצה להכין לילדים אוכל שידחו, ולכן את שואלת אותם מה הם רוצים.

המסר המוטעה שעובר לילדים: לא סומכים עליי שאהיה מוכן לאכול מזונות חדשים, ולא מצפים ממני שאוכל אותם. ברגע ששואלים את הילדים מה הם רוצים לאכול, מטילים עליהם למעשה את האחריות שלנו. האחריות שלנו היא להחליט מה שיוגש בארוחה (וגם מתי ואיפה) והאחריות של הילדים היא לכמות שיאכלו. כשאת המלצרית, את עלולה להיתקל בסירוב נחרץ לכל מה שתציעי, בשעה שאם פשוט תניחי את האוכל על השולחן, הילדים יאכלו.

איך לעשות את זה נכון: לא למלצר אלא להכין את מה שתכננת. חלק מהמזונות יכולים להיות מוכרים ואהובים, כמו לחם, למשל, וכדאי תמיד לשלב גם משהו חדש. חשוב לזכור שהארוחה המשפחתית לא נועדה אך ורק לצורכי הילדים אלא לכלל המשפחה, ואין שום סיבה שתכיני מנה מיוחדת לכל אחד מהילדים. ילדים אמורים להצטרף לשולחן ולאכול מתוך המגוון שיש בו את מה שהם רוצים באותו זמן.

‭.12‬ "אצלנו בבית לא אוכלים קמח לבן"

המצב: אתם מעודכנים בכל מה שקשור בתזונה נכונה ומקפידים מאוד. מעולם לא הכנסתם הביתה מוצרים מקמח לבן, ודאי שלא ממתקים ואתם מקפידים על אוכל דל בשומן, בסוכר ובמלח.

המסר המוטעה שעובר לילדים: יש אוכל שאסור לאכול בבית. האוכל מחוץ לבית הרבה יותר טעים וכדאי לאכול אותו בכל הזדמנות. ואכן הילדים מתנפלים על ממתקים בכל הזדמנות שיש להם מחוץ לבית.

איך לעשות את זה נכון: קיצוניות אינה טובה בשום כיוון. מזונות שדלים מדי בשומן ובמלח טעימים פחות והמסר שיש מזונות אסורים גורם לילדים לרצות אותם יותר. כדאי גם לדעת שכמות גדולה מדי של סיבים תזונתיים אצל ילדים עלולה להפריע לספיגת מינרלים ולכן לא כדאי לכפות משטר סגפני וקפדני מדי: לא על עצמכם ולא על הילדים.

‭.13‬ "הוא רק ילד. שיאכל מה שהוא רוצה"

המצב: מאפשרים לילדים לאכול ג'אנק פוד וממתקים בתדירות גבוהה בנימוק שילדים ממילא מתרוצצים כל היום ושורפים קלוריות. בתור מבוגרים הם ממילא יצטרכו לשמור, לכן כדאי שייהנו כל עוד הם ילדים.

המסר המוטעה שעובר לילדים: אפשר לאכול המבורגרים, צ'יפס, קולה וממתקים בלי הגבלה.

איך לעשות את זה נכון: לזכור שהרגלי האכילה שאתם מקנים לילדים נשארים איתם לכל החיים, ולא יהיה להם קל לערוך שינוי בריא יותר בגיל מבוגר. לכן כדאי לצרוך את המזונות האלה בתדירות נמוכה כיוון שהם לא מומלצים למבוגרים ולילדים כאחד. השפעת התזונה מתחילה להתבטא כבר בגיל צעיר: מחקרים מראים שהעורקים מתחילים להיסתם כבר בגיל הגן אם אורח החיים אינו בריא וצריכת מזונות עשירים במלח מגבירה את הסיכון ליתר לחץ דם. אחרון לא חביב: הילדים של היום, למרבה הצער, כבר מתרוצצים בחוץ הרבה פחות ויושבים מול המחשב או הטלוויזיה הרבה יותר.

‭.14‬ "בשבילי אוכל זה לא ביג דיל"

המצב: את אוכלת רק כי צריך לאכול. בשבילך אוכל זה לא משהו שחשוב ליהנות ממנו, אלא הכרח. את מכינה לילדים את המינימום האפשרי, בדרך כלל ללא גיוון.

המסר המוטעה שעובר לילדים: אין הנאה באוכל, צריך לאכול ו"לגמור עם זה‭."‬ הילדים הופכים בדרך כלל לבררניים מאוד, כיוון שהם לא מכירים מגוון של מזונות.

איך לעשות את זה נכון: גם אם נדמה לך שאוכל הוא עניין שולי, הרי שהיכולת ליהנות מאוכל טעים ובריא הוא אחת המתנות החשובות ביותר שתוכלי להעניק לילדים שלך. חשוב מאוד למקם את נושא האוכל במקום גבוה בסדרי העדיפויות, גם אם לך עצמך זה לא חשוב. הקפידי לשבת עם הילדים לאכול ולהגיש להם מאכלים מעוררי תיאבון. לא חייבים לדעת לבשל בשביל זה: אפשר להיעזר בקיצורי דרך כמו ירקות מוקפאים, ומספיק לקנות מצרכים מגוונים (גבינות וממרחים) כדי שהארוחה תהיה מגרה ונעימה.

‭.15‬ "אמא, איפה השוקולד‭"?‬

המצב: אתם מחביאים את הממתקים כדי שהילדים לא יאכלו יותר מדי.

המסר המוטעה שעובר לילדים: ממתקים הם מזון אסור, ולכן הם דווקא טעימים ונחשקים יותר. כדאי להסתיר מההורים את העובדה שאכלתי ממתקים.

איך לעשות את זה נכון: פשוט לא להחביא ממתקים. כדאי לצאת מנקודת הנחה שהילדים יגלו את המחבוא בסופו של דבר ובעתיד יסתירו מכם אכילה של ממתקים. פשוט אל תציפו את הבית בממתקים, אלא קנו כמות סבירה ואחסנו במקום ידוע לכולם.