אראלה טהרלב בן־שחר
ספרי המדריך שעל המדף צריכים להצטופף בימים אלה כדי לפנות מקום לתת־ז'אנר חדש של מדריכים. לצד מדריכי התיור הזכורים לטוב, המדריכים להיריון ולידה והמדריכים לבנייה ולשיפוץ הבית - מופיעים לאחרונה יותר ויותר מדריכים להתמודדות עם חולי וקושי. וטוב שכך, תסכימו איתי שמי שלא יודע איזה טפסים צריך להביא כדי לקבל הקרנה, איך אפשר לקצר את התור או איך לקבל דמי מחלה – זקוק למדריך לא פחות ממי שמסתובב בלונדון ולא יודע מה ההיסטוריה של ארמון ווינדזור או איפה נמצא הבית של צ'רלס דיקנס.
ניצחה את הסרטן. עילית פישר היום (צילום: טלי קיצורין)
אחד המדריכים האלה הוא 'מכורה לחיים' (הוצאה עצמית, מחיר 55 שקל). הוא נכתב על ידי עילית פישר, מפיקת קולנוע וטלוויזיה במקצועה, נשואה ואם לשני ילדים קטנים, שחלתה בסרטן השד על רקע גנטי בגיל 35. פישר, מפיקה בהווייתה, בחרה בדרך מעשית להתמודדות עם המצב והחלה לכתוב בזמן אמת את העובר עליה במטרה להוציא בהמשך מדריך שימושי לנשים במצבה. מדובר במדריך מעשי ולא יומרני שמתמודד עם השאלות היומיומיות המתעוררות בתקופת ההתמודדות עם סרטן השד, כמו: איך להשיג קנאביס, איך לקבל תו נכה, איך להזמין אחות הביתה, מה ללבוש להקרנות, כמה תמיכה לדרוש מהבעל ועוד.
הספר מתובל באנקדוטות אישיות, שמשתפות וחולקות גם בבעיות שעולות בזמן המחלה ולא רק בפתרונות. חלק מן העזרה שהספר מגיש הוא בעצם הדיבור הגלוי שמוצא ביטוי גם בתמונת הכריכה, שקוראת "תתרגלו להביט בי, אני יפה גם כשאני קרחת".
"מכורה לחיים". ספר שימושי ולא יומרני (צילום: רמי זרנגר לעיתון "פאוזה")
גילוי הלב הישיר, אפילו החושפני, שבו נכתב הספר - ניכר עוד יותר בסרטון שצילם בעלה במהלך מחלתה. כמו במעין "מחוברות - גרסת הסרטן", המצלמה אינה נסגרת לעולם - לא כשפישר בודקת עד כמה ילדיה נרתעים מן הקרחת, ומקבלת מהם תשובות מביכות, לא כשהיא רואה את עצמה במראה אחרי ההקרנות, ולא כשהיא בוכה ביציאה מבית החולים, בתערובת של זוועה ושמחה על כל מה שעברה ועל כך שעכשיו היא אחרי.
הספר, כמו הסרט, מספק לא רק עצות אלא גם סוג של קבוצת תמיכה. לדעת שיש עוד מי שחוותה את זה, הרגישה את זה על בשרה, ובעיקר לדעת שכל זה כבר מאחוריה. הספר מיועד לא רק לנשים שחלו בסרטן השד,
אלא לכל חולה אונקולוגי באשר הוא.
הסרט של עילית פישר:
>> עוד על חיי מחלימים אחרי מחלת הסרטן תמצאו בגיליון נובמבר של מנטה ("המלחמה שאחרי ההחלמה").
