אראלה טהרלב בן שחר

כוס קפה עם חברה? למי יש זמן. איך קרה שהחברות הכי טובות שלנו עברו מרשימת התענוגות לרשימת המטלות?

ברשימת ההחלטות הבריאות שלי לשנה החדשה הופיעו השנה רוב ההחלטות שהופיעו גם אצלכם: לרדת כמה קילו, להתחיל להתעמל, לנשום עמוק פעם ביום ולעשות יותר סקס. אבל, הופיעה שם החלטה אחת שקשה לי יותר להתוודות עליה והיא להחיות את הקשר עם החברות.

(צילום: שאטרסטוק)

לא שבאמת היתה לי רשימה כזו, אבל בכל אופן קימטתי אותה וזרקתי אותה לפח הניירות (גם פח ניירות אין לי אז הן התאימו זו לזו). למה? כי התביישתי בה. כי העלה בי דמעות לחשוב שהחברות צריכות להיכנס לרשימה של 'מה שצריך לעשות' של 'מה שיעזור לשמור על הבריאות'. נכון, הייתי צריכה להתכונן לזה. גם בגלל שכל כך הרבה שנים השקעתי בכל הדברים האחרים וקיבלתי את החברות כמובן מאליו, וגם כיוון שמשנה לשנה מצטרפות לרשימה הזו דברים שהיו נראים כמה שנים קודם לכן כדברים שאמורים לבוא מהנאה – כמו לעשות סקס, לדבר עם בן הזוג, ולצאת לחופש. דברים שמאז שחוקרי הדור החלו לחפש אחר הנוסחה לאריכות ימים, אושר ורוגע – עברו מרשימת התענוגות לרשימת המטלות.


ובכל אופן יש הבדל בין חברות לסקס. כי על העובדה שכל הדברים האלה (סקס, קירבה וחופש) נכנסו לרשימת האתגרים, הקשיים, אפשר היה לדבר עם החברות. אבל על העובדה שהן עצמן הפכו לעוד אתגר, משהו שצריך להחזיר לחיים כדי לדאוג להורדת המתח ואריכות ימים אי אפשר יהיה לדבר איתן. על כך שכולנו עסוקות, שהקריירות והמשפחות והנישואים שעודדנו וחיזקנו אחת את השניה בדרכנו להשיג אותן קמו עלינו ודחקו הצידה את החברות – על כך אי אפשר יהיה לדבר איתן. או לפחות לא באותה צורה בוטה, משועשעת, חד-צדדית אך לכאורה אובייקטיבית שבה דיברנו על כל הדברים האחרים.


יש דברים שבצעירותך נראים לך מובנים מאליהן: בטן מוצקה, עור נעדר כתמים, מחשבה שהעתיד יביא איתו רק הפתעות טובות ושיחה בלתי נפסקת עם החברות. שיחה שבה אינך חושבת אם את משעממת אותן, או מבזבזת להן את הזמן, אינך מוטרדת אם את חוזרת על עצמך, אינך בוחרת את המילים. הן פשוט שם. כאילו עשו מרוץ שליחים עם האמהות שלנו וקיבלו על עצמן את התפקיד. אבל אז הן מלוות אותך לחופה, ולחדר לידה, ופתאום החיים נהיים נורא רציניים ויש רק זמן לדאוג לדברים, ואין זמן לדבר עליהם וכיוון שהן, לא יזקפו לחובתך, וגם את לא לחובתן, את זה שאת בוחרת לתת זמן איכות לילדים על פני עוד קפה איתם, או לכתוב עוד מאמר על פני לדבר איתן בטלפון, או ללכת להתעמל, במקום לצאת איתן בלילה. אחרי הכל, גם במובן הזה חברות הן כמו אמא. הן לא יגרמו לך להפסיד משהו חשוב רק בשביל לפגוש אותן.

(צילום: שאטרסטוק)

וכיוון שתמיד יש משהו חשוב, אט אט, תכיפות השיחות פוחתת, ומספר הפעמים שאת צריכה לקטוע את שיחות הטלפון אתן עולה, המפגשים מצטמצמים לימי הולדת ולרגלים, ומה שהיה כמו אוויר לנשימה הופך להיות כמו נסיעה לחו"ל. וכשכבר נפגשים הזמן כל כך יקר שמתחילים לחשוב טוב טוב למה להקדיש אותו, אם לדבר על זה או על זה, אם לא גזלת יותר מדי זמן שיחה, אם את לא משעממת, ובמקום שהמפגש יפיג את הלחץ הוא גורם ללחץ – ואת יודעת שעל פי זה כנראה נגזר עלייך שלא להאריך ימים, אם לא יצא מחקר שמפריך את זה האחרון שאומר שחברות טובות טובות לבריאות.


אבל, אם בכל זאת נאריך ימים, בזכות קרם ההגנה מספר 50 שמרחנו בדרך לפגישה, הסיבים התזונתיים, הליקופנים והאנטיאוקסידנטים שבלסנו בסלט הבריאות, ההתעמלות שהתחלנו לעשות לפני שבוע, והסקס שהתחלנו לעשות אתמול – נקווה שאת ההארכה נבלה יחד.