אראלה טהרלב בן שחר
(צילום: shutterstock)
"חוקרים הראו שבימי הביוץ נשים מושכות יותר". אני קוראת באחד ממקורות המידע שאליהם אני גולשת כדי להתעדכן. ברגע הראשון ליבי מאיץ. ככתבת בריאות – מחקר חדש על ריח ביוץ ומשיכה מינית, עושה לי מה שעושה קייט מוס לצלם פאפראצי כשהיא חולפת לידו ברחוב, או מה שעושה מכתב חשאי של הרפז לכתב מדיני. אני מריחה סקופ! זרימת הדם בגופי מואצת, האדרנלין שוטף אותי, לפרסם מהר, להספיק לעשות עם זה משהו, לפני מישהו יקדים אותי.
אני מבייצת או חושבת? (צילום: Valua Vitaly/shutterstock)
אבל, אז אני מתחילה להרהר לאיזה מדור תתרום הידיעה יותר. מנסה לתרגם אותה לטיפ במדורים השונים:
במדור סקס היא יכולה להופיע כ: 'רוצה עוד סקס? הקפידי להימצא ליד גברים בימים שאת מבייצת’ ואולי במדור יחסים: 'בעלך איבד את החשק? שבי לידו בימים של ביוץ’ או:’התעייפת מסקס? התרחקי מבעלך בימי ביוץ'.
מצד שני, היא משתלבת לא רע במדור טיפוח: 'אם את באמת רוצה להיות אטרקטיבית, שיכחי מהבושם, ריח הביוץ, הוא הריח הטוב ביותר שאת יכולה להשיג’.
ואולי צריך לתת לו מקום דווקא במדור ששם יכול להיות לו משמעות מצילת חיים, במתבגרים בצורת: 'אל תתנו לבנותיכן לצאת מן הבית בימים של ביוץ’.
כיוון שבינתיים האדרנלין מצטנן, הביקורתיות עולה ואני מחליטה מחליטה להסתכל טוב יותר בשורות הקטנות. לבדוק אם מדובר במחקר רציני ומכובד.
ככתבת בריאות יש לי סכיזופרניה מסויימת. ככתבת אני מחפשת ידיעות סנסציוניות ופיקנטיות, אבל מן הצד של הבריאות אני מחפשת את אלה שזכו לתיקוף סטטיסטי במחקרים אקראיים כפולי סמיות, או משהו כזה. אז על הסקס כבר סימנתי ווי ועכשיו אני מסתכלת אם באמת גם כבדות הראש קיבלה את שלה, וזה מה שמסתבר: כדי לערוך את המחקר הושיבו סטודנטית באיזה בוטקה בכניסה לבניין, ואמרו לה – 'תשבי פה חודשיים, לבושה בטריקו פשוטה בלי מחשוף, ואל תפלרטטי עם אף אחד’. בשלב השני, שאלו את הגברים שעברו לידה בכל יום כמה לדעתם היתה סקסית.
אבל בעודי מנסה להתמקד בשיטות המחקר איני מצליח לחשוב על דבר מלבד על הבחורה. בחורה צעירה, שבאה לאוניברסיטה, בגיל שבו מחפשים זוגיות ואהבה, והיתה מנועה במשך כמה חודשים מללבוש מחשוף או מלפלרטט. האם זה מוסרי? וועדת הלסינקי אישרה את המחקר הזה?
אני מנסה לשים את עצמי במקומה. נשואה, מבוגרת , עם שני ילדים, האם הייתי מצליחה לשבת חודשיים מאחורי בוט’קה בלי לנסות ולהפעיל אף אחד מקסמיי (גם אם חלודים) הנשיים. דיכדוך נופל עלי מעצם המחשבה. ועוד יותר מכך מן ההבנה שמכה בי, שלמנוע ממני לפלרטט היה קשה לי יותר מלשחק 'כן, לא, שחור, לבן’.
המחשבה על ההבט המוסרי, גורמת לי להבין לאיזה מדור שייכת הידיעה, ומה טיבה. המסקנה האמיתית של המחקר אינה קשורה לפרומונים, ולאטרקטיביות, אלא להתנהגות נשים וגברים. ולמרות שכבר ידוע שגברים חושבים כמה פעמים בשעה על סקס, הרי שלא ידוע היה עד כה שנשים מפלרטטות באופן רצוף, ומפסיקות רק אם דורשים מהם במפורש להימנע מכך. הידיעה הזו לא מתאימה לא למדור סקס ולא למדור טיפוח. היא מתאימה לכותרת ראשית, אבל אולי בבלייזר ולא במנטה. ולהם אני לא מנדבת סקופים.
