מה יותר ישראלי מפיתה רכה המלאה בכל טוב?

פיתה יכולה להכיל הכל: החל מסתם חומוס וטחינה דרך קבב, שווארמה, פלאפל עם סלט ירקות וטחינה נוזלית - ועד לשוקולד השחר עם בננות מבית היוצר של אייל שני. פיתה היא הלחם הכי טוב שיש: היא גם לחם, גם כלי קיבול - ובעתות מצוקה אפילו משמשת במקום מזלג או כף.

לאור ההתפתחויות הקולינריות בארצנו, נראה לי שלא רחוק היום שבו נמצא את כל המטבח שלנו בתור מנות בפיתה - ולכן נראה לי חשוב שכל אחד מאתנו יידע להכין פיתה בבית. אבל לפני שנתחיל בהכנת הפיתות היפואיות שלי, הנה כמה דברים שלא כולם יודעים על הלחם המופלא הזה:

היוונים הביזנטיים קראו לכל מאפה עגול פיתה. מאז ועד ימינו הפיתה הביזנטית עברה כמה שינויים – שכולם היו רק לטובה. במאה ה-10 כתב אבן סאיאר אל ווראק (Ibn Sayyar al-Warraq) ספר בישול ערבי הנקרא אל כיתאב אל טביח (Al Kitab Al Tabikh), שבו יש לא פחות משישה מתכונים לפיתה.

הטורקים קוראים לה Pida ואילו הבולגרים מכנים אותה Pitka ומגישים אותה בערב חג המולד. הם אופים אותה בבית ומקשטים את המאפה בסמלים שיביאו פרנסה ופריון למשפחה. נהוג להטמין באחת הפיתות מטבע זהב, ולמי שמוצא אותו מובטחת שנה מלאת פרנסה ועושר. מנהג בולגרי נוסף הוא לאפות לזוגות העומדים להינשא פיתה מקמח שנופה שבע פעמים – כך שהמאפה יהיה רך ונעים כמו חייהם המשותפים של בני הזוג הטריים.

את הפיתה אופים זמן קצר בחום גבוה מאוד - רצוי על אבן שמוט (שנמכרת חנויות הבישול והאפייה במחיר של כ-100 שקל). החום הגבוה, שמכה בבצק בבת אחת, גורם להפרדה בין שני חלקי הבצק - וכך נוצר הכיס שנותר גם לאחר שהמאפה מתקרר.

כדאי לשטח את הבצק באמצעות הידיים (צילום: יוחי מנדיל)
כדאי לשטח את הבצק באמצעות הידיים (צילום: יוחי מנדיל)

מרכיבים

  • 25 גרם (1/2 קובייה) שמרים טריים
  • 1/2 כוס מים פושרים
  • 1 כפית סוכר
  • 4 כוסות קמח
  • 1/4 1 כפיות מלח
  • 1 כוס מים פושרים
  • 1/8 כוס שמן זית משובח

אופן ההכנה

  1. בקערה קטנה ממיסים את השמרים ב-1/2 כוס מים. מוסיפים את הסוכר וכפית קמח, ומניחים לתערובת ל-15-10 דקות, עד שהשמרים מתחילים לתסוס.
  2. בקערה גדולה מערבבים בעזרת מזלג את הקמח עם המלח.
  3. מעבירים את הקמח לקערת מיקסר עם וו לישה. מפעילים את המיקסר ויוצקים לקערה לאט את תערובת השמרים. ממשיכים לערבל ומוסיפים את כוס המים הפושרים והשמן (שומן לא עושה טוב לשמרים, לכן תמיד מוסיפים אותו לאחר שהשמרים נבלעו היטב בתערובת).
  4. ממשיכים בלישה במשך 10-8 דקות, עד שמתקבל בצק די דביק ומעט גמיש.
  5. משמנים קערה גדולה בשמן זית ומעבירים אליה את הבצק. מעבדים מעט בידיים ומכסים בניילון נצמד. מניחים במקום חמים כדי שהבצק מכפיל את נפחו (בדרך כלל ההתפחה נמשכת עד כשעתיים).
  6. לקראת סוף התפיחה מניחים את אבן השמוט בתנור ומחממים את התנור ל-250 מעלות. חשוב מאד שהאבן תהיה לוהטת בעת הכנסת הבצק.
  7. לאחר שהבצק תפח מוציאים ממנו את האוויר.
  8. קורצים בידיים כדורים מהבצק, ויוצרים מכל כדור עיגול בקוטר של כ-10 ס"מ. אפשר להיעזר במערוך, אבל אני מעדיפה לעשות זאת בידיים – אני פשוט מעבירה את הבצק בעדינות מיד ליד.
  9. מניחים את הבצק על האבן ואופים במשך 4 דקות בלבד.

  • מתוך הבלוג של מירי גולדנפלד ויוחי מנדיל - אליוליני