הבית שבתמונות, שנבנה לפני 22 שנה ביישוב מכבים־רעות, שופץ לאחרונה מן היסוד כדי להתאים למשפחה בת שש נפשות שעברה לגור בו. לשיפוץ חברו כוחות מקומיים: מעצבת הפנים עדי אדליס המתגוררת בסמוך והאדריכלית נעמי גלברט ממודיעין.
>> לעוד בתים יפים, לחצו כאן
"בעלת הבית הגיעה אלינו עם תמונות אווירה בסגנון לופט שמצאה באינטרנט. אהבתי מאוד את התמונות, ועיצוב הבית החל בהשראתן", מספרת אדליס. "לאט לאט התחלנו, כמו שאנחנו תמיד עושות, להבין ממנה מה היא אוהבת בבית ומהן השאיפות שלה לגביו. את הדרך עשינו כמעט אך ורק איתה. כיוון שהיא ניחנה בטעם משובח בעיצוב, בן זוגה סמך עליה ולמעשה לא התערב כלל", מוסיפה אדליס. "אבל הייתה לו דרישה אחת שצייתנו לה, והיא שלא יהיו וילונות בסלון", מסייגת בעלת הבית.
הבקשות שהציגה בעלת הבית למעצבת ולאדריכלית כללו בית לבן ונקי, וגם "שיהיה הרבה מקום אחסון. אני אוהבת בית מסודר, לא אוהבת לראות סביבי הרבה חפצים". "לא פעם קיים קונפליקט בין מעצבים ומתכננים לבין בעלי הבית", מפרטת אדליס, "אבל נעמי ואני עובדות יחד כבר שנים ואנחנו למודות ניסיון. אנחנו תמיד בעד הלקוח, וכאן מצאנו לקוחה פתוחה מאוד לשמוע. בעיצובו ובתכנונו של הבית הזה גדלנו שלושתנו יחד, והמשכנו לצמוח בצוותא גם אחרי שהבית כבר עמד והלבשנו אותו יחדיו. כשהיו לנו רצונות מנוגדים, למדתי מהר מאוד שכדי לשכנע את בעלת הבית צריך לתת לה זמן להתבשל. בסוף היא תמיד קיבלה את דעתנו.
"למשל, היא חלמה על בית לבן ורצתה שגם הפרופילים בחלונות יהיו בצבע לבן, אבל במהלך העבודה המשותפת היא קיבלה את עצתי ובחרנו בפרופיל בלגי שחור שטוח בסגנון אמריקאי 'לופטי', שהתאים במיוחד לקומה התחתונה שמעוצבת כחלל פתוח ללא מחיצות. אני חושבת שבבחירה בפרופיל לבן היה משום ההליכה על בטוח, ואילו ההחלטה הסופית, שבעלת הבית הייתה שותפה לה, מצביעה על תעוזה ומקשטת את הבית בנקודות צבע. בסופו של דבר השחקן העיקרי בעיצוב הבית הוא הקונטור השחור בחלונות, במעקה ובחלק מגופי התאורה. למשחק העיצובי תורמים יחסי הגומלין בין השחור ללבן וכן בין הבית לגינה ולפטיו.
"לפני השיפוץ הבית היה קטן יותר וסגור. בסלון היו שני פתחי יציאה בלבד לגינה, שכלל לא נראתה מתוך הבית, וכן חלון עליון צר. כולנו הרגשנו שקשה לנו לנשום בתוכו, והיה מתבקש שנפתח אותו לאור, לאוויר ולגינה. נכון, שפע החלונות מזמן עבודת ניקיון לא פשוטה, אבל הנפש מתרחבת בכל פעם מחדש כשנכנסים הביתה", אומרת אדליס.
נעמי, את אדריכלית ירוקה. זה בא לידי ביטוי בבית הזה?
"בהחלט – בבידוד התרמי של הקירות, במערכות מתקדמות שהכנסנו למיזוג האוויר שגם תורמות לחיסכון, ובעיקר בשימוש הבלתי פוסק בתאורה טבעית. בבית הזה מדליקים אורות הרבה אחרי שעושים זאת ברוב הבתים האחרים".
חדרי הבית
הבית, המשתרע על 220 מ"ר, משקיף כאמור אל גינה מטופחת של חצי דונם שתכנן מתכנן הנוף טל שמש. מלבד בעלת הבית, שעובדת בהייטק, ובעלה המשפטן, מתגוררים בו גם ארבעת ילדיהם, בגילאי 9 עד כמעט 19. לכל ילד חדר משלו במפלס התחתון הכולל גם שני חדרי רחצה, אחד של הבנים ואחד של הבנות. למעלה נמצאת יחידת ההורים.
הרצפה בחלל הציבורי עשויה מבטון מוחלק שמשתלב היטב עם האור המציף את הבית דרך הפתחים הרבים. במרכז הסלון ספת עור שנקנתה בחנות "הציפור הצהובה" במודיעין, ולמרגלותיה שטיחים ירוקים שנקנו בקסטיאל As Is.
בין הסלון לפינת המשפחה ניצב קמין שחור שמתכתב עם הפרופילים השחורים של החלונות וכן עם מעקה המדרגות והמנורות התלויות מעל לאי במטבח, שכולם שחורים. אותן מנורות נקנו ב־Studio Beam במושב אחיסמך, ואילו שאר גופי התאורה בבית הגיעו מקמחי תאורה.
ארונות המטבח, שצבעם אפור בהיר מָט, נרכשו במטבחי זיו. אחד הארונות הגבוהים מסתיר מאחור את המקרר, וכך תורם לתחושת הניקיון השולטת בחלל כולו. האי במרכז המטבח מחופה במשטח קוריאן דק ומקיפים אותו כיסאות בר מהביטאט.
כדי ליצור באזור זה כתם צבע משובב נפש, העניקה אדליס לבעלי הבית אוסף של כלי קרמיקה ירוקים, שמתכתבים עם שטיחי הווינטג' הפרושֹים בסלון. קולט האדים והתנור התכולים, מתוצרת "לה קוצ'ינה", תורמים מגע צבעוני נוסף משלהם.
"עיצוב המטבח התחיל סביב רכישת התנור התכלכל", מספרת אדליס, "והמשיך משם".
מחלון המטבח מבחינים בפטיו ובו עציצי תבלינים. לצד החלון מדרגות מעץ אלון צבוע בלבן המובילות אל פינת משפחה, שממנה מסתעפים חדרי הילדים. בפינת המשפחה – כמו בכל המפלס הזה של הקומה – רצפת עץ לבנה (מחזי בנק), שעליה בולטת הצבעוניות של פינת הישיבה שנקנתה ב"אתנחתא" ושל שטיח הטלאים שהגיע מ"שטיחי ג'וזפון". פריט נוסף בולט בחלל הוא פסנתר שנצבע בשחור כדי להוסיף עוד מימד למשחק בין שחור ולבן בעיצוב הבית.
מחדר המשפחה מטפס אל הקומה העליונה גרם של מדרגות קלות מעץ וברזל עם מעקה מברזל שחור. אלו נבנו לאחר שהמדרגות הבנויות שהיו בבית לפני השיפוץ נהרסו. גרם המדרגות מוביל לגלריה הנתחמת במעקה שחור ומשקיפה אל המפלס התחתון ואל הגינה. הרצפה הלבנה מעץ האלון מככבת גם כאן וממשיכה את משחק הצבעים המתוכנן היטב.
האם יש פינה בבית שלא תוכננה לכדי ניקיון מושלם?
"כשעיצבו את הגינה", מספרת בעלת הבית, "היה כאן מנוף שהעביר את העצים מהרחוב אל הגינה האחורית. אחת הבוכנות של המנוף השתחררה והחל לנבוע ממנה זרם של שמן. הייתה גם סכנה שהמנוף יקרוס על גג הרעפים. לא ברור מה עבר עליי, אבל החלטתי שאני לא מתרגשת. הבאתי לגננים קפה ועוגות והם לא שכחו לי את זה. עד היום יש כמה כתמי שמן פה ושם, בעיקר בכניסה, אבל האמת שרק אני רואה אותם".
