אז כן, עברתי דירה. לא סתם מעבר מדירה אל"ף לדירה בי"ת, אלא מעבר מסוג אחד של חיים אל חיים אחרים לגמרי. מדירת שלושה חדרים בקומה שמינית ושתי נפשות לבית משפחתי עם גינה מלא חדרים וחמש נפשות. כן, איחדנו את כל החבורה לכתובת אחת, ועכשיו אנחנו קצת בריידי באנץ' 2.0.

צריך הרבה יותר מפוסט אחד לתאר ולהסביר את טווח הרגשות, החששות והסרטים שעובר אדם כשהוא חווה מהלך כזה. אני די בטוחה שחלקכן מכיר ומבין, ולכן, במקום להלאות אתכן בניואנסים אמוציונאליים אתמקד במה שאנחנו יודעות לעשות הכי טוב כששמחה ובלבול פועלים עלינו ביחד – להיות פרקטיות.

שכונת הארגזים

למעבר עצמו קדם לפחות שבוע של חיים על ארגזים, שזה כמו ניקיון לפסח, רק בלי הניקיון ועם כאבי גב. שבועיים של דיונים אינטנסיביים בוועדה למיוני נעליים, הכרעות קשות בוועדת המשנה לענייני בגדים, בתת-ועדה לענייני "תרומה או השלכה", ולילות שימורים של ויכוחים בתוך הראש של היושבת ראש כשלא התקלה החלטה פה אחד. כן, שלה. חמש עשרה השנים האחרונות שלי, שזה בטח כמה מאות בשנות גבר, חרצו בארונותיי פריטים ואביזרים בלתי נשכחים. רבים מהם העלו בי צחוק, ולא מעט אחרים קימטו את לבי ואפילו העלו דמעה. אתן יודעות, מעברים.

אחרי סינון אגרסיבי במיוחד נאלצו "אבי הובלות ובניו" להתמודד עם 70 ארגזים. כלומר, בלבד. לא עוד אריזות, נשבעתי לעצמי.

החלק של הפריקה קצת יותר חביב עלי. את זה אני מתקתקת בקלילות, כמו ג'יני ג'ינג'י שנשלף מתוך בקבוק, מסתחררת במהירות של טייפון בין כל הארגזים, שולפת פריט אחרי פריט, מפיצה ודוחסת לתוך ארונות ומגירות. באחד הרגעים הבודדים ששני בני ה-12 באו לעזרה זכיתי גם למנה קלה של ביקורת בונה:

• "לאן את לובשת את הדבר הזה?" (על מעיל פלומתי ענק בגוון בורדו של דורין פרנקפורט).

• "חחח.. את לבשת את זה אי פעם?" (וסט במראה כבשה של זארה). "בבקשה, אל תלבשי את זה לידינו".

• "זה המעיל שאת לובשת ללונדון?" (מעיל טרנץ' היסטרי בגוון חאקי). לא, לא ממש. לא הייתי בלונדון כבר 15 שנה.

• "יישאר מקום גם לדברים של אבא?" (בנו של האהוב משפשף עיניים מול ארון הנעליים).

אורזת? קחי טיפ

מה למדתי משבועות של אריזה? הנה כמה הצעות למשפרי הדיור, לכבוד עונת המעברים:

• לזרוק-לזרוק-לזרוק. מייני והעיפי ככל יכולתך. כל מה שלא לבשת או השתמשת בו בשנתיים האחרונות – לתרום, להעביר או לזרוק.

• סדרי מראש את כל הפריטים המיועדים לתלייה בארונות, מייני לקטגוריות (שמלות, חולצות וכו') וניילני כל קטגוריה לחוד. זה חוסך מלא זמן בפריקה ובסידור בבית החדש.

• מעבר דירה הוא חג הגרביים והתחתונים. העיפי לפח כל גרב שהתאום שלה נפל קורבן למכונת הכביסה והוכרז נעדר לפני שנתיים. הוא לא ישוב. כנ"ל גם את החוטיני הלא נוח שלך, ואת הבוקסר הקרוע שלו. די, הם מתו מזמן.

• שימי קץ ל"בגדי הבית", שזה שם קוד לקטגוריה עצומה של בגדים דהויים, מהוהים ומסמורטטים שפדיחה לתת אפילו להומלס, אבל הם לא קרועים ולכן כואב לכן הלב לזרוק אותם. ובכן, תזרקו אותם. את לא חייבת להיראות הומלס בבית.

• ריח טוב: הניחי סבונים ומיני מבשמים בין הבגדים גם בתוך הארגזים. הכליאה בארגז, לפעמים גם יותר משבוע, מחייבת פינוק ריחני, אחרת תצטרכי לפרוק הכל ישר לתוך מכונת הכביסה.

• תכשיטים: ארזי את השרשרות הארוכות והדומיננטיות בקופסאות נעליים ואגדי אותן בקשר עדין בשתי קצותיהן, שלא יהפכו לפלונטר גדול של מתכות.

• מספרי כל ארגז, רשמי עליו לאיזה חדר הוא מיועד, ונהלי רישום של כל הארגזים ותכולתם במחברת שתהיה זמינה לך ביום המעבר ובתהליך הפריקה.

רשימת המשאלות

אחרי יומיים של פריקה, פגש האיש שלי את חדר הארונות החדש שלי (סוף סוף! צהלולים וקולולו), ובמבט מבועת תהה בקול אם יש לי תוכניות לרכוש עוד בגדים אי פעם.

זו התשובה שלי לשאלה הזו:

שרשרת חוליות פלסטיק: Miwi - Fashion accessories

שמלת כיסים: Titi

תיק צד: Romina Rosemblat

כפכפי רצועות עור: Vikis

שמלת קשירה: Legaloutfit

סנדלי עור: Abramey

אם אתן בדיוק בשלבי מעבר – קחו אוויר. זה מלחיץ, זה מעייף, זה מורט עצבים, אבל פרופורציות אחיות שלי, תחייכו, אתן פותחות פרק חדש בחיים. לחיי ההתחלות החדשות של כולנו.

שלכן באהבה

שירלי

עקבו אחרי שירלי באינסטגרם - shirlyglick

לפוסטים קודמים: