עשרים ומשהו שנים של קריירה לא הכינו אותי למגפה החדשה הזו, שלוכדת לאט-לאט אך בעקביות את רוב חברותיי וגם כמה מחבריי הטובים ביותר: השיבה הביתה.
זה הרקע ההכרחי: המהפכה הדיגיטלית שהתרגשה עלינו עם פרוץ המילניום מאפשרת לכל בעלת מקצוע חופשי לקחת את עצמה ואת העציץ שקיבלה ליומולדת מלקוח חביב-מדי, לוותר על חוזה השכירות השערורייתי באחת משדרות העיר המבוקשות, לדחוף את כל תכולת המשרד לתוך דיסק-און-קי בעל נפח ממוצע, ולעבור, פיזית, לעבוד מהבית.
והמגפה הזו מידבקת, כי אף אחד מסביבך לא נפגע ממהלך כזה - הלקוחות לא מרגישים בהבדל כי את ממילא כל הזמן מולם במייל ובוואטסאפ; הספקים יביאו כל ציוד ושירות גם לעיר השינה המנומנמת שלך בשביל עוד 20 שקל דמי שליחות, ובעל המשרד תאב הממון יוכל להעלות סוף-סוף את דמי השכירות. ומהצד השני, כולם גם מרוויחים: את מרוויחה עוד חצי שעת שינה, לפחות, מדי בוקר; הלקוחות מרוויחים אשת מקצוע ממוקדת שעובדת גם בשעות שבהן כל העולם תקוע בפקקים, והילדים (אם יש) מרוויחים נוכחות הורית משמעותית ברוב שעות היום. נוסחה פלאית.
בקיצור, לא רק אתן חושבות שזה רעיון טוב. רוב החברות המוצלחות שלי הבינו כבר מזמן לאן העולם מתקדם, קנו מכונת אספרסו, מחדד שולחני ושדכן, והסבו את הנישה שבסלון למשרד ביתי עם טאץ' אישי (שזו הגדרה מנומסת לגרסה קטנה של פארק אקסטרים).
וככה, הימים עוברים וכולם מרוויחים. אבל כמו בכל מעשייה אופטימית, גם למגזר הסחים שנהנים ממהדורה ביתית ומשוחררת של קריירה מקצועית אורבת סכנה גדולה, מידבקת לא פחות: הסמרטטת.
הדיבר ה-11: לא-תלבש
תאמינו לי, אין חכמה כבעלת ניסיון. את רוב העשור האחרון ביליתי בפרסום כתבות ופריטי אופנה באתרי מכירות במשרד הסלוני שלי כשאני עוטה את מיטב סמרטוטיית הבית. אמנם סמרטוטייה עם עבר סטייליסטי, ועדיין, מקבץ מייאש של בגדי לא-תלבש בגזרת אוברסייז, בלי חזייה, בלי איפור. הייתי בסכנת סמרטטת סופנית.
הבראתי רק כשעברתי למשרה של מבוגרים, עם משרד פינתי ופינת קפה וקפה עם לקוחות. פתאום היתה סיבה אמיתית להתענג על אאוטפיט מדי בוקר, להשקיע, לגוון, לאבזר, ורק אז הבנתי שיכולתי לעשות את כל זה גם רק לכבודי, כשקמתי מדי בוקר לצאת לעבודה בסלון.
אז לכבוד כל חברותיי שעדיין לא גילו את התובנה הזו, כולל א' הגננת (בחייאת, שימי עלייך משהו, ההורים מדברים), הנה קיצור חוקי הגליק על מה שלובשים כשעובדים מהבית.
מה בשום אופן לא
- פיג'מה
- בגד מוכתם משאריות מזון של ילדים
- סתם בגד מוכתם
- טי-שירט שלו מקורס מ"כים
- טי-שירט שלך מבה"ד 12
- כל דבר שישנת איתו כבר שני עשורים
מה אפשרי בהחלט
- בגדי קז'ואל שאפשר לאבזר ולשלב במהירות ובקלות עם שכבה נוספת מעל, במידה שיש פגישה מפתיעה במשרד הביתי או בחוץ.
- מכנסיים נוחים במראה לא מתאמץ, אבל לא זרוקים מדי.
- חולצות רכות מכותנה או משי, שאפשר להוסיף להן ז'קט, קרדיגן או צעיף, ולצאת.
- איפור קליל, בשביל ההרגשה הטובה.
אז אם אתן עובדות מתוך כוך, פינה ביתית, משרד ביתי מרווח ומפנק, מה שזה לא יהיה - העיקר שאתן עושות את מה שאתן אוהבות, ואוהבות את מה שאתן עושות,
שלכן, שירלי.
- לפוסטים הקודמים בבלוג
