כמי שחוקרות במשך עשרים שנה את ספקטרום גווני החאקי, החול, הבז' והטבעי, לא יכולנו להתעלם מהפולמוס הזועם-נרגש סביב החליפה הבהירה של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה. לטעמנו, הבז' הוא אחד הגוונים הנפוצים והלבישים ביותר, שמשום מה לא זוכה לתשומת לב ראויה. החאקי היה הבסיס לאוסף א"א 100% כותנה שלנו, ולכן התפלאנו לגלות מהומה כה גדולה סביב חליפה אחת פשוטה ובהירה.
בעינינו, לא מתקבל על הדעת ללבוש שחור בקיץ, בטח לא בישראל שטופת השמש. אבל כפי שהוכיחה פרשיית החליפה, קוד הלבוש הגברי משרטט גבולות נוקשים במיוחד ומגביל מאוד את אפשרויות הלבוש. כיום, אימצו הפוליטיקאים בעולם, וגם במדינות החמות, את החליפה השחורה העסקית כחלק מקוד הלבוש הפוליטי. גברים ונשים בעולם העסקים והפוליטיקה מעדיפים ללבוש צבעים כהים או חולצה לבנה, ולא גוון חול, למרות שמדובר בצבע שאין הולם ממנו למזג אוויר טרופי ולאור קיצי בוהק. גם בלבוש ערב לנשים לא זוכים הבז' והגוונים הטבעיים למקום של כבוד, משום שהם נתפשים כפחות רשמיים וחגיגיים.
בארץ, כצפוי, הגבולות בין מקובל ושגוי פחות ברורים מאשר מעבר לים. במסיבת עיתונאים שהתקיימה בסוף מבצע "צוק איתן", לבש שר הביטחון משה יעלון חולצה בעלת שרוולים קצרים, שלא עוררה שום תשומת לב או ביקורת ציבורית. החולצה אומנם היתה בגוון תכלת ולא בז', אבל בוודאי לא ענתה על הציפייה שמנהיגים בכירים ילבשו חליפה ועניבה במסיבות עיתונאים רשמיות. נראה כי העובדה שוויתר על חליפה, לא פגמה ברצינות דבריו של יעלון (שאולי נשמעו לא משכנעים מסיבות אחרות). בארצות ערב, למשל, נהוג שפוליטיקאים ומנהיגים לובשים גלביות בהירות בקיץ, ואין בכך משום איום על סמכותם. כנראה שהכל תלוי בהקשר ובהרגל.
בשנות ה-90, עיצבה אילנה חליפות בהירות לנשים, בגוון חול, שנחשבו ליוצאות דופן בנוף המקומי. התגובה אליהן היתה מעורבת. היו מי שהתאהבו במראה הקיצי והאלגנטי, ואילו אחרות אמרו ש"הצבע הזה לא עושה לי כלום", או "אני נראית חיוורת". המשפטים הקלישאתיים ששמענו שימשו כהשראה לאחד הצילומים הזכורים ביותר מקטלוג 1997, בו הדוגמנית לובשת חליפה בגוון בז' ואומרת "הצבע הזה לא עושה לי כלום".