נעמי קמפבל, מיכאלה ברקו, סטפני סימור, לינדה אוונג'ליסטה, אימאן, היידי קלום, סינדי קרופורד, ג'יזל בונדשן – כולן היו בנותיו של ג'ון קזבלנקס, מייסד סוכנות הדוגמנות Elite Model Management, שאתמול (שבת) הלך לעולמו בגיל 70 ממחלת הסרטן. קזבלנקס נפטר בביתו שבריו דה ז'נרו והשאיר אחריו אישה וחמישה ילדים, בהם סולן להקת The Strokes ג'וליאן קזבלנקס.
קזבלנקס, שייסד את הסוכנות המצליחה בשנת 1972 בפריז, ייזכר בדברי הימים של תעשיית האופנה הבינלאומית כמי ששינה את פני ענף הדוגמנות וברא את תופעת הטופ מודלס של שנות ה-90, אך גם כמי ששמו נקשר בלא מעט סקנדלים של סקס, סמים ורומנים עם דוגמניות בנות 16.
הקמתה של סוכנות Elite Model Management סימנה את תחילת עידן הדקדנס של תעשיית הדוגמנות. את הסוכנות פתח קזבלנקס במטרה לספק עבודה לבת זוגו, הדוגמנית הדנית ג'נט כריסטיאנסן, מלכת היופי לשעבר של דנמרק. עד אז תעשיית הדוגמנות נשלטה ביד רמה על ידי הסוכנות של איילין וג'רי פורד, שהוקמה בשנת 1946. קזבלנקס לא נבהל מהמונופול, אפילו להפך – כאיש עסקים מפולפל, שעבד קודם לכן בחברת קוקה קולה, הוא שכר את שירותיה של עובדת לשעבר בסוכנות פורד ויחד איתה העביר לצד שלו עוד מספר דוגמניות מובילות, במה שכונה מאוחר יותר כ-Model Wars של שנות ה-80. בהמשך פורד אף תבע את קזבלנקס על הצעד הזה, אך הפסיד במשפט ראווה.
כתב האופנה של היומון "ניו יורק טיימס" אריק ווילסון, מסביר כי כניסתו של קזבלנקס לענף שינתה את פניו. בניגוד לרמה המקצועית ושעות העבודה המוסדרות שהנהיגו סוכנויות הדוגמנות האמריקאיות פורד ו-וילהלמינה, קזבלנקס לא הפריד בין ביזנס לפלז'ר ויצר את הלייף סטייל המזוהה עד היום עם דוגמניות: מסיבות גדולות, גברים עשירים, אלכוהול שזורם ללא הפסקה וכמובן, גלוריפיקציה של הדוגמנית כאמזונה בלתי מושגת.
בראיון שהעניק בשנת 2009 לבלוג האינטרנט Modelina, שטח קזבלנקס את הרעיונות שהובילו אותו ליצירת דוגמנית כאייקון. את סינדי קרופורד, למשל, הוא הפך מדוגמנית אנונימית לטופ מודל כאשר דרש ממנה להצטלם על שער מגזין "פלייבוי" ומאוחר יותר גם שיבץ אותה בתפקיד של מנחה בתוכנית הסטייל של ערוץ המוזיקה MTV. בכך חשף אותה למיליוני צופים ברחבי העולם והעניק לה ערך מוסף מלבד להיות "סתם דוגמנית". דוגמניות רבות אחרות קידם לשערי מגזינים חשובים, כמו "הארפר'ס בזאר" ו-"ווג", בכל דרך אפשרית, גם אם זה כלל מתן שוחד לצלמים.
קזבלנקס האמין כי דוגמנית היא לא רק פנים יפות, אלא פרסונה, ולכן ברגע שמייצרים סביבה עניין תקשורתי נרחב – היא תצליח יותר. המיתוג של הדוגמנית כסמל סטטוס חלחל גם לדוגמניות עצמן, כולל הציטוט הנודע של לינדה אוונג'ליסטה – לשעבר בת זוגו של ג'ראלד מארי, נשיא סוכנות עלית בפריז: "אני לא מתעוררת בשביל פחות מ-10 אלף דולר ליום עבודה".
הדוגמנית מיכאלה ברקו, שהיתה חתומה אצל קזבלנקס משנת 1985 ועד סוף שנות ה-90, מספרת כי היא זוכרת וומנייזר שרמנטי, שיותר מכל היה איש עסקים ממולח. "הוא היה הסוכן הראשון שגבה עמלה לא רק מהדוגמנית, אלא גם מהלקוח", מספרת ברקו הבוקר בשיחה עם Xnet. "הוא היה לוקח 20 אחוז עמלה מהדוגמנית ו-20 אחוז עמלה מהלקוח. כך שבסופו של דבר הסוכנות היתה גובה 40 אחוז מכל עסקה. באותם שנים זאת היתה הסוכנות הכי חזקה שפעלה בתעשייה. בזמנו היא סגרה את אחד החוזים הכי יקרים לדוגמנית: אסתי לאודר שילמה 6 מיליון דולר לדוגמנית הצ'כית-אמריקאית פאולינה פוריזקובה. אז היה מדובר בחוזה שכל דוגמנית חלמה עליו".
עוד מספרת ברקו כי "הוא תמיד היה מוקף נשים יפות" ובכך מאשרת את מה שסיפר קזבלנקס בעצמו, בראיון שהעניק ל-modelinia, על חיבתו הרבה למין היפה. כמובן שהוא לא באמת היה צריך להודות בכך – החיים שלו מעידים על זה גם בלי מילים, ובעיקר השערורייה שנוצרה סביב הגירושים שלו מכריסטיאנסן בשנת 1983, לאחר שזו גילתה כי הוא מנהל רומן עם הדוגמנית הצעירה סטפני סימור, שהיתה אז רק בת 16 וצעירה ממנו ב-25 שנה.
עם דעיכתו של עידן הסופר מודלס בסוף שנות ה-90, אפשר לסמן גם את תחילת ההידרדרות של הסוכנות. Elite עדיין נחשבת לאחת הסוכנויות המובילות בעולם, אבל סוכנויות בוטיק קטנות החלו לנגוס בקריירה של קזבלנקס בתאוותנות. בהמשך הוא גם הוא הסתבך במה שמכונה "הונאת ג'ון קזבלנקס", לאחר שפתח רשת בתי ספר לדוגמנות מבלי לספק עבודה לבוגרות. בשנת 2002 מכר קזבלנקס את השם Elite Model Management לזכיינים שפתחו נציגויות רבות בעולם, כולל בישראל. מנכ"ל הסוכנות בארץ שי אביטל, המייצג בין היתר את הדוגמנית אסתי גינזבורג, מספר בשיחת טלפון הבוקר כי קזבלנקס תכנן לבקר בישראל מספר פעמים, בשל חיבתו לדוגמניות המקומיות, אך הדבר לא יצא לפועל.
אומנם קזבלנקס כבר לא יבקר בישראל, אבל סגנון הניהול שלו והמיתוג שיצר לדוגמניות מעבר לסתם פנים יפות, עדיין מניעים את גלגלי הענף בארץ ובעולם כולו.
