>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
כמעט 27 שנים חלפו מאז השיקה מדונה את הלהיט מטריאל גירל (נערה חומרנית), בליווי הווידאו-קליפ המרהיב בו היא מצדיעה למרילין מונרו בהופעתה הבלתי נשכחת מהסרט "גברים מעדיפים בלונדיניות" (1953). מאז מלווה מטריאל גירל את מדונה, 53, כאחד הלהיטים הגדולים שבצעה. לפני כשנה הפך המושג נערה חומרנית לחומר ביד היוצרת, כשהשיקה יחד עם לורדס, בתה בת ה-15, את מותג ההלבשה לצעירות מטריאל גירל.
המותג נמכר החל מאוגוסט 2010 באופן בלעדי ברשת בתי הכלבו האמריקאית מייסי'ס.
בימים אלה העלו מדונה ולורדס לערוץ היוטיוב של המותג סרטון וידאו מתיש בן ארבע דקות, בו הן מקיימות שיחה נונשלנטית של אם ובתה על החיפוש אחר פנים חדשות (ה"לאקי סטאר", לדבריהן) למטריאל גירל. "אנחנו לא מחפשות דוגמנית", אומרת מדונה. "אלא מישהי שיכולה להיות הפנים של המותג, נערה צעירה עם אנרגיה ואטיטיוד".
במילים אחרות, מדונה מחפשת תואמת מדונה מודל 1984, ששרה באירוניה על העולם החומרני בו היא חיה. החל מיום רביעי הקרוב (2.11) יתקיימו חמישה ימי קאסטינג בארצות הברית, במהלכם יעברו מדונה ולורדס בין ניו יורק, מיאמי, שיקגו, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו וינסו לצוד את הכוכבת הבאה של המותג.
החיפושים הנרחבים מגיעים לאחר שבשתי העונות האחרונות ליוותה את הקמפיין המוזיקאית והפאשניסטה קלי אוסבורן. מאז השילה מעליה משקל רב בעקבות השתתפותה בשנת 2009 בגרסה האמריקאית של ''רוקדים עם כוכבים'', הפכה אוסבורן לאושיית אופנה בולטת באמריקה, ואף הצטרפה לפאנל המבקרים של תוכנית הטלוויזיה משטרת האופנה בערוץ E!, לצדה של ג'ואן ריברס. הקמפיין של מטריאל גירל ישב על אוסבורן כמו כפפה ליד, ומקסם את הלוק החתרני, האטיטיוד הביצ'י והפרסונה המוחצנת שלה.
אבל מה שמטריד את העולם בימים אלו הוא לא מרוץ הליהוקים של הליידיס M&L אלא הסרטון עצמו, בו מדונה מלהגת על עצמה בניסיון לשדר אירוניה. אך מרוב הפוך על הפוך מקבלים הצופים בדיחות שמריחות כמו מים עומדים. "אני מודאגת", אומרת מדונה לבתה בסרטון. "את יודעת, כשהתחלתי, אנשים קראו לי נערה חומרנית. זה היה אמור להיות אירוני, כן, שלא ייקחו את זה ברצינות. בעידן של היום אני לא בטוחה אם אנשים מבינים אירוניה". בהמשך היא אומרת: "אני לא יכולה לחיות עם השם הזה יותר. אנשים יכולים לחשוב שאני אדם שטחי, ואני לא. אני אוהבת סוסים, פרחים. אני לא אוהבת פרחי הידרנגיה, אני כן אוהבת טבע, עצים, חיות. לא את כל החיות".
בהמשך הסרטון מגיעה לורדס עם צלחת פירות ומציעה מהם למדונה, שאומרת לה בשברי משפטים: "פירות מכאיבים לקיבה שלי". "אבל זה ממש טוב", מתעקשת לורדס. "המחוך שלי צמוד מדי", עונה לה האם. לאחר מספר רגעים, לורדס מראה לה חתיכת אבטיח ושואלת אותה אם היא יודעת מה זה. בתגובה עונה מדונה "אני לא אוכלת דברים שאני לא יכולה לזהות".
המשחק המאולץ של מדונה וההומור שלא מצליח להתרומם אל מעל לקו מכנסי הג'ינס של לורדס, הופכים את חוויית הצפייה בסרטון למביכה ולסבל הנמשך על פני לא פחות מ-4.15 (!) דקות מקושקשות לחלוטין. התשובה ברורה: כי מדונה פשוט יכולה. חבל שאף אחד לא טורח להזכיר לה שאפילו בעולם חומרני כשלנו, הומור אי אפשר לקנות בכסף. וגם לא כישרון משחק.
