שכירת חרב טרנסג'נדרית, טרום הניתוח לשינוי מין, מגלה פתאום כי היא אבא לילדים – שארית מהחיים שניהלה לפני יציאתה מהארון. זהו התפקיד הראשי שמגלמת קלואי סוויני במיני סדרה הבריטית Hit and Miss, שמוסיפה אתגר נוסף לרזומה העשיר שלה. לרגל צילומי הסדרה, שהחלו בימים אלו בבריטניה, הפכה סוויני לברונטית. במידה מסוימת, זוהי סגירת מעגל עבור השחקנית הבלונדינית– שזכורה לרבים בזכות תפקידה כאהובתו של הטרנסג'נדר ברנדון טינה בסרט "גברים אינם בוכים" מ-1999.
ככה נראים החיים כשאת קלואי סוויני – שחקנית מוערכת שהופיעה ביותר מ-30 סרטים וסדרות ("אמריקן פסיכו", "ימי הדיסקו האחרונים", "זודיאק"), רווקה מסתורית שמנהלת רומנים בעיקר עם מוזיקאים וגוררת שמועות על דו-מיניות, ומלכת האינדי העולמית. אבל סוויני, שתחגוג את יום הולדתה ה-37 בנובמבר, לא מסתפקת רק בקריירה בתחום המשחק, היא גם – ואולי יותר מכל – אייקון אופנה, מודל לחיקוי לפאשניסטות ברחבי העולם ואיט גירל ששומרת על מעמדה כבר יותר משני עשורים.
בתקופה שבה צצות נערות זוהר חדשות בכל יום, סוויני שומרת על התואר בלי להתאמץ. צעירות ממנה מופיעות ונעלמות, והיא נשארת על כס המלכות: מוכשרת, מסקרנת והכי אמיצה בשטח. בעוד רוב השחקניות מתפרסמות כשהסטייל מהן והלאה (ורק כשחשבון הבנק תופח הן לומדות דבר או שניים על עולם האופנה), סוויני הביאה את השיק מהבית.
איך סטייל נולד
רזה ומוזרה מעט למראה, סוויני מזגזגת בין שיק נשי מתגנדר לסגנון טום בוי מהוקצע. תווי פניה הייחודיים אולי אינם תואמים את הגדרות היופי הקלאסי, אך הם נחרתים בזיכרון ומעוררים תגובה רגשית מיידית. כשהיתה בת 18, מעט לאחר שעברה לניו יורק (שם היא מתגוררת עד היום באיסט וילג'), עצרה אותה עורכת אופנה ממגזין סאסי ברחוב והציעה לה עבודה בזכות סגנון לבושה הייחודי. מיד אחר כך פצחה בקריירת דוגמנות קצרה ולוהקה לקליפ לשיר Sugar Kane של להקת סוניק יות', שבו הופיעה ביחד עם מעצב האופנה מארק ג'ייקובס.
קשה להיות יותר קול מזה.
ב-1995 הופיעה סוויני לראשונה על המסך בסרטו השנוי במחלוקת של לארי קלארק "קידס", שם היא מגלמת נערה שמגלה כי נדבקה בנגיף ה-HIV לאחר שקיימה יחסי מין בפעם הראשונה, ויוצאת לחפש את הנער שהדביק אותה. מיד כשיצא הסרט הופיעה על שערו של מגזין אינטרוויו – שיערה בתספורת עגולה ונערית והמראה כולו אומר בוסר מסוגנן. ב-1999 פרצה את גבולות תרבות השוליים וזכתה להכרה רחבה יותר כשתפקידה בסרט "בנים אינם בוכים" הביא לה מועמדות לפרסי האוסקר וגלובוס הזהב. אז כבר נראתה נשית ורכה יותר, בשיער בלונדיני באורך הכתפיים, אך עדיין שמרה על האדג' הבועט שלה. למרות שהובעו חששות כי היא נוטשת את האינדי לטובת יתרונותיו של המיינסטרים, אלה נעלמו במהרה.
בסרט The Brown Bunny מ-2003 שיחקה סוויני את אהובתו הנצחית של אופנוען מרוצים (וינסנט גאלו), וזעזעה את מבקרי הקולנוע בסצנה אוראלית פרונטלית. להקרנה החגיגית בקאן, שהסתיימה בקריאות בוז, היא הופיעה בשמלת מקסי של לנוון, יפה אך לא פורצת גבולות. אולי זהו הסוד שלה: מחול מטורף בין המרכז לשוליים, בין איכות לחספוס, בין התמסחרות לשבירת מוסכמות. "אנשים אומרים שאני מתלבשת פרוע או אוונגרד, לובשת פריטים מאתגרים. אך לטעמי זה דווקא תיאור של ביורק, אני לובשת בגדים מאוד שמרניים. יכול להיות שאני חושבת קצת מחוץ לקופסה", אמרה בראיון וידאו לאתר סטייל.קום.
תמיד במקום הנכון, בשמלה הנכונה
נראה שסוויני יודעת תמיד להיות במקום הנכון. גם בזירת האופנה היא לא מאכזבת, ובוחרת תמיד את הקמפיין, ליין האופנה, המותג או המגזין שטוב לשתף עמו פעולה: ב-2002 יצרה קולקציה במהדורה מוגבלת עם המעצבת טרה סבקוף, בתצוגת סתיו 2005 של דולצ'ה וגבאנה היא צעדה על המסלול, ב-2006 הובילה את הקמפיין של מיו מיו לאביב וב-2007 היתה הפנים של בושם מבית קלואה.
ב-2008 העמיקה את מחויבותה לעולם האופנה כשהובילה את הקמפיין UT Project של רשת יוניקולו, שבמסגרתו עיצבו אמנים חולצות טי במהדורה מוגבלת בהשראת דמויות המנגה היפניות, ואף החלה לעצב קו על שמה למותג הניו יורקי Opening Ceremony. הקו, שמשלב השראות רוק ופאנק עם מראה וינטג' ורטרו לשנות ה-80 ותחילת ה-90, תפס מאז תאוצה ומשווק כיום ביותר מ-100 חנויות. לפני כחודש אף ערכה לו תצוגת אופנה ראשונה ומוצלחת בהשראת שנות ה-90.
מלבד לנוון, בית אופנה לו שמרה אמונים במשך זמן רב, סוויני נודעה כחובבת המותגים פרואנזה סקולר, בלנסיאגה, ולנטינו, איב סאן לורן וכריסטופר קיין. היא מקפידה, כמובן, לשלב תמיד פריטי יוקרה עם בגדים בעיצובה, ולא להפסיק להפתיע. רגע אחד רואים אותה בשמלה וז'קט שחורים וחסודים של פנדי, ורגע לאחר מכן בשמלת מיני צמודה ומנומרת של לנוון. "הסתכלתי על כל התצוגות אונליין. אני עושה תחקיר משלי, לא עובדת עם סטייליסט", סיפרה בראיון לרשת NBC איך בחרה את שמלת הוולנטינו שלבשה לטקס פרסי גלובוס הזהב ב-2010. "עברתי על כל השמלות, ראיתי את זאת וידעתי. היא דיברה אליי".
