אני וסוזנה

שלי גרוס פורסם: 26.06.11 22:22

תגיות:

>>>
בדרך לפגישה עם טריני וסוזנה, לא יכולתי שלא לחשוב כמה זה בטח לא נעים להיות טריני וסוזנה:
כולם מבזבזים אנרגיה מיותרת בנסיון לחשוב מה ללבוש לפני שהם פוגשים אותך, ומפחדים ממה תגידי.
כשאני אומרת "כולם", אני מתכוונת ל"אני".

>>>
מה לבשתי לפגישה עם טריני וסוזנה?
את המראה בניתי סביב פריט מרכזי: המחטב שלהן.
המחטב נבחר משני טעמים עיקריים:
1. חיטוב (אין מה לעשות, מדובר במחטב מצטיין שעושה את עבודתו בלי להתגלגל ובלי להניח בטעות שמי שרוצה להתחטב תהיה מוכנה לוותר על פעולות מיותרות כמו נשימה).
2. חנופה.

בתמונה:
חברתי החדשה, סוזנה (לובשת פסים, צילום: גטי אימג'ס).
ידידי הותיק, המחטב (בארץ אפשר למצוא אותו ברשת אפרודיטה).
שרשרת של ליאת גינזבורג, חברתן החדשה של טריני וסוזנה. כשנפגשנו, טריני היתה מאובזרת בשרשרת של ליאת, ואני רואה שהיא הספיקה לדווח עליה בהתלהבות גם באתר שלהן .

>>>
בספר "עריסת חתול", קורט וונגוט מסביר שהבוקוניסטים (דת חדשה שהוא המציא לצורך העניין) מאמינים שהאנושות עשויה צוותים צוותים.
כל צוות נקרא "טנרב". מכירים את זה שאתם פוגשים מישהו חדש ומיד מרגישים איתו בנוח? הוא מהטנרב שלכם.
סוזנה היא מהטנרב שלי.
טריני לא ולא.

מלמעלה:
1. משווקות את אחד הספרים שלהן (על תמונות היח"צ של הצמד הזה אפשר לעשות דוקטורט. אם אי פעם תצטרכו לעשות צילום מקצועי, הצטיידו מבעוד מועד בכל התמונות שלהן שתוכלו להשיג. אפשר ללמוד מהן מה ללבוש, איך לשבת, על מה לשבת ומה למקם מאחור.
2. מתלבשות בסגנון "טריני וסוזנה" קלאסי: צבעוני, מקושקש ומתאים במדויק למבנה הגוף הספציפי שלהן.
3. לובשות, שומו שמיים, שחור!

>>>
כשהחלק המקצועי היה מאחורינו, קמנו להיפרד.
במקום לחיצת יד או נשיקה מרפרפת, קיבלתי מסוזנה את המישמוש המסורתי בליווי הפסיקה: "ואזה".
זהו. אני שלה.
כל כך הרבה זמן חשבתי בטעות שאני שעון חול! ימים ולילות של התבאסות, כשאני בכלל אגרטל שברירי ופגיע!

>>>
לו הייתי לוקחת ברצינות את עניין האגרטלות, הייתי נאלצת להשליך 95% ממלתחתי, ולהתחיל לרכוש חצאיות עפרון וסריגי מעטפת.