לאחר ארבע שנים של שתיקה והיעלמות ממסלולי התצוגות, אתמול זה קרה: מעצב האופנה ג'ון גליאנו הציג את קולקציית הביכורים שלו לקו הארטיזנל (ההוט קוטור) של בית האופנה מייזון מרטין מרג'יאלה לעונת אביב-קיץ 2015. אחד-אחד התאספו 100 המוזמנים לתצוגה, שהתקיימה בשעה ארבע וחצי אחר הצהריים בקומה הרביעית של בניין משרדים בלונדון, מרחק אצבע מארמון בקינגהאם ובסמוך למשרדי הסקוטלנד יארד. בשורה אחת של כיסאות לבנים שסודרו בקו ישר על רצפה אפורה ופשוטה, התיישבו זה מול זה 50 איש, ביניהם קולגות, עיתונאים ועורכים, קניינים וחברים, שהוכיחו בהתייצבותם לאירוע כי הם מקבלים את גליאנו בחזרה אל עולם האופנה בזרועות פתוחות. בין מעצבי האופנה שהגיעו לפרגן לגליאנו ניתן היה למצוא את כריסטופר ביילי, מנולו בלאניק וניקולא פורמיקטי, המעצב הראשי של דיזל – מותג הג'ינס בבעלות רנצו רוסו, הבעלים הנוכחי של מייזון מרטין מרג'יאלה והאיש שהעניק לגליאנו הזדמנות לחזור אל עולם האופנה.
עוד הצטופפו על כיסאות לבנים מעץ: צלמי האופנה פאולו רוברסי וניק נייט, עורכות ווג אנה ווינטור ואלכסנדרה שולמן, והחברה הכי טובה, קייט מוס, שהגיעה עם בעלה, ג'יימי הינס.
מעצב אופנה נחשב שהפתיע בנוכחותו היה אלבר אלבז, שהגיע לתצוגה של גליאנו ישירות מפריז ובידו שי צנוע: קופסת עפרונות – כך דיווחה אמש עיתונאית האופנה סוזי מנקס. זו היתה מחווה ייחודית של המעצב הישראלי-יהודי לגליאנו, שפוטר ממשרתו בעקבות אמירות אנטישמיות. הבחירה בעפרונות, סמל המאבק הנוכחי לחופש הביטוי לאחר הטבח במערכת העיתון הסאטירי שארלי הבדו בשבוע שעבר, מסמלת לא רק את היחס של אלבז למעצב שחוזר לפעול ועפרונות הם כלי עבודתו, אלא גם אמירה על חופש הביטוי. אלבז היה גם זה שתיווך בין גליאנו למחלקה לאופנה בשנקר, אליה הוזמן גליאנו ללמד סטודנטים בכירים, כחלק מהניסיון לשקם את המעצב לאחר פיטוריו. בידו היה כבר כרטיס טיסה לישראל, אך כפי שדיווח הווניטי פייר לפני שנה וחצי בכתבת דיוקן שפורסמה על המעצב, חבר הנאמנים של שנקר ביטל את השתתפותו בעקבות אמירותיו האנטישמיות. אלבז, כאמור, הוכיח אמש את אחת המעלות הגדולות ביותר של בני האדם: היכולת לסלוח.
עוד בערוץ האופנה
- על מסלול הטרור האיסלמי: תצוגת אופנה בלונדון באווירת לוחמי דאע''ש
- שמלות של זהב: המתלבשות הטובות והרעות בטקס גלובוס הזהב 2015
- מי אני ומה שמי: כוכבות השער שלא הצלחנו לזהות
לראשונה בתולדות בית האופנה שנוסד בשנת 1989, נחתמה התצוגה בקידה פומבית קצרה של גליאנו לקהל, שבסופה נעלם מאחורי הקלעים. לא היה שם זכר להליכה הטווסית הידועה של המעצב לאורך כל המסלול, שנהגה לחתום את תצוגות האופנה של דיור והמותג הנושא את שמו, ולתחפושות שנהג להתקין לעצמו – פעם פיראט, פעם קולוניאליסט אקזוטי ופעם לוחם במדים. אמש הסתפק גליאנו בהצצה חטופה מאחורי הקלעים לבוש בחלוק לבן כמו מדען במעבדה, סימן ההיכר של העובדים בבית מרג'יאלה – מהמעצב הראשי ועד אחרון המוכרים בחנויות. שיערו השחור נמתח לאחור ונאסף בקוקו דק, פניו גולחו למשעי, ומבטו הסגיר התרגשות מהולה בחרדה. בגיל 54 שב גליאנו לאחר פיטורים מבישים מבית האופנה כריסטיאן דיור בעקבות התבטאויות אנטישמיות וגמילה ממושכת מסמים ואלכוהול, וכולם חיכו לראות האם הפיטר פן הנצחי, הילד הרע של שנות ה-90, יצליח לשחזר את ימי התהילה שלו?
30 מערכות הלבוש שהתקין גליאנו היו שילוב בין השפה הדה-קונסטרוקטיביסטית של בית מרג'יאלה לטון הזוהר והמודע לעצמו של המעצב, שבתקופתו בדיור זכה לא פעם למראה מלוכלך וקלושרי. מספיק להיזכר בתצוגת האופנה של גליאנו מתחילת שנות ה-90, בה העלה אל המסלול דוגמניות בהשראת חסרי הבית בפריז, או בשמלות הפרומות שהציג לא פעם בבית האופנה הנושא את שמו. רוח היצירתיות נשמרה גם בתצוגה הנוכחית, שבמקרים מסוימים נראתה כמו תרגיל בהתעוררות של מעצב שהיה רדום בארבע השנים האחרונות; ובמקרים הטובים פחות, כמו דגמים שנפלטו מתצוגת בוגרים של מחלקה לאופנה.
ניתן היה לזהות את טביעת היד של גליאנו במערכות לבוש המנסות לחזור אל הסגנון של מרג'יאלה עצמו. הלוק הראשון שעלה אל המסלול הדגים זאת באופן מובהק: גליאנו העלה דוגמנית לבושה במעיל ללא שרוולים מזמש בצבע קאמל בהיר, במראה שמזכיר מאוד את הז'קט שיצר מרג'יאלה בשנת 1997 בהשראת בובת חייטים. מכוניות צעצוע שחורות מפלסטיק נתפרו לאורך אמרת המעיל, יוצרות את ההומור והאג'נדה של שימוש בחומרים יומיומיים שמזוהה עם קו הארטיזנל של בית האופנה. המראה המשיך בטייץ המחולק לשני צבעים – לבן ושחור, צבעוניות שהופיעה גם בנעלי הפלטפורמה של הקולקציה עם סוליה הנראית כמו שיניים ענקיות. ניכר היה שגליאנו עושה דה-קונסטרוקציה על הדה-קונסטרוקציה של מרג'יאלה, ומסמן לעולם שמעצב חדש נמצא בבית. עכשיו זה תורו.
השימוש בחומרים "נמוכים" שיוצרים אסתטיקה יוקרתית המשיך לאורך כל התצוגה, כמו במעיל צמר אדום שבמרכזו הורכב מעין פרצוף בתלת ממד, אשר נוצר מצדפות בגדלים שונים, חרוזים גדולים ומה שנראה כמו שאריות של שריון לובסטר. כל אלה נצבעו באדום עגבנייה לוהט, ונראו כמו סמל פגאני. מוטיב זה הותקן גם במרכזה של שמלת ערב עתירת בד בצבע שחור, שאזור הטורסו שלה עשוי בד משי בצבע קאמל. השימוש האמנותי בחפצים ושאריות חומרים בלט גם בשני הלוקים שחתמו את התצוגה: שמלה אדומה שבמרכזה שולבו סיכות מתכת מעוטרות פנינים, מראות קטנות, וחפצי מתכת אשר טיפסו גם לכיסוי הראש והכתר שכיסה את פני הדוגמנית. טכניקה דומה מילאה גם את "הכלה" של גליאנו, שפניה נראו כמו שלד מעוטר אבנים יקרות.
עם זאת, גליאנו הפגין לא רק צדדים אמנותיים. בקולקציה היו גם לא מעט פריטים שימצאו את דרכם ללקוחות עם מודעות יצירתית ואספירציות אמנותיות, שמעדיפות את הבגדים שלהן קצת יותר אנושיים. שמלת מקסי ללא שרוולים גזורה באלכסון בצבע יין או ז'קט מחויט בדוגמה מנומרת עם כתפיים משוננות, הם פריטי לבוש שמזוהים עם החייטות המוכרת של המעצב. אלו הצטרפו לחליפת מכנסיים שחורה עם מקטורן אוברסייז שנקשר על ידי חגורת אובי רחבה מעוטרת נוצות, או ז'קט מחויט דומה עם כפתרה כפולה. מכנסונים מג'ינס שמעליהם מעיל מקסי א-סימטרי שחור ממשי, הזכירו את הלוקים המזוהים עם חברתו הטובה, קייט מוס, שישבה בקהל.
בתצוגה היו את כל האלמנטים להפוך לאחת המסקרנות של העונה: קאמבק מתוקשר ושילוב בין אישיותו הססגונית של המעצב לאכסניה המינימליסטית שאליה הגיע. עם זאת, קשה לומר שקהל הלקוחות הנאמן של מרג'יאלה זכה לראות התפוצצות של כישרון כתוצאה מהחיבור בין שני השמות שניסחו את שנות ה-90. התוצאה הסופית היתה מעט צפויה והלכה על בטוח, אם כי חשוב לזכור שזוהי רק ההתחלה. גליאנו חימם מנועים השבוע בלונדון, וכולנו ציפייה דרוכה לראות מה הוא מתכנן בקולקציות הבאות של בית האופנה שיחשפו בשבועות הקרובים.
