שמה של מעצבת התכשיטים אור טוקטלי הולך הרבה לפניה, ולא רק בתחום התכשיטנות. טוקטלי, 36, נולדה לאחת המשפחות העשירות בישראל. סבה, יהודה טוקטלי, הקים עסקי ביטוח מצליחים והיה משקיע בנדל"ן. אחד מבני משפחתה הידועים ביותר הוא דני טוקטלי, איש עסקים המקורב ליאיר לפיד ואשר היה אחד המשקיעים בהקמת מפלגת "יש עתיד". עם הכסף, כך נראה, הגיעו גם לא מעט חיכוכים לגבי הירושה ועזבונו העסקי של הסב, והסכסוך המשפחתי בין בניו של יהודה טוקטלי קישט לא מעט מדורי כלכלה ועסקים. אור טוקטלי עצמה כבר הצהירה בעבר כי אינה מכירה רבים מבני משפחתה, כולל דני שאותו היא מכירה "רק מהעיתון".

המעצבת, שמגדירה את עצמה כ-late bloomer ("עד גיל 33 לא ממש ידעתי מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, לקחתי את הזמן"), יוצרת בשלוש השנים האחרונות קולקציות תכשיטים באמצעות צוות מגוון של צורפים, מודליסטים ומשבצים. "אני פרפקציוניסטית", היא אומרת, "אני רוצה שזה יהיה מושלם, אז אני לא יוצרת את התכשיטים בעצמי, זה לא ייראה טוב אם אני אעשה את זה".

עוד בערוץ האופנה

התכשיטים של טוקטלי עשויים מחומרי גלם איכותיים ומשובצים באבנים צבעוניות, אך הם אינם גרנדיוזיים או נוצצים יתר על המידה – מראה המתאים לנשים שרוצות עיצובים מחומרים יוקרתיים בלי למשוך יותר מדי תשומת לב לעושרן. "לקח זמן עד שאנשים הבינו את החומרים שאני עובדת איתם, כי זה לא היהלומים הנוצצים שרגילים אליהם", אומרת המעצבת. "חרוזי היהלומים הגולמיים, למשל, זה משהו שבהתחלה זלזלו בו ולא הבינו אותו, ומדובר בחומרים יקרים מאוד, פשוט לא נובורישיים".

עם זאת, לא מעט נשים כבר התחברו לנצנוץ העכור והגולמי שטמון ביצירותיה של טוקטלי. בין הלקוחות המפורסמות שכבר התחדשו בפריטיה ניתן למצוא את בר רפאלי, שענדה תכשיטים של המעצבת בתוכנית "אקס פקטור", אניה בוקשטיין, נטע גרטי, דורין אטיאס, נעמה קסרי, אגם רודברג, קרן מור, יעל פוליאקוב ויובל שרף. דמות מפורסמת אחרת שלה העניקה טוקטלי מתכשיטיה היא השחקנית נטלי פורטמן. "דרך חברים משותפים דאגתי שיביאו לה לסט צילומים בארץ צמיד שלי, אני לא יודעת אם היא ענדה אותו, אבל הוא אצלה".

כיום מתגוררת טוקטלי במרכז תל אביב ומנהלת זוגיות צמודה עם איש נדל"ן מקומי, אך בשנות ה-20 לחייה למדה בלונדון לתואר באנתרופולוגיה ופוליטיקה. כשחזרה ארצה החלה לעסוק מעט בסטיילינג ועיצבה קולרים לבעלי חיים. "הייתי מכינה קולרים אוליגרכיים עצומים, אבל זה היה מתפרק וגם היה יקר מדי", היא נזכרת. לאט לאט מצאה את עצמה מתאהבת בעיצוב תכשיטים לנשים.

איך הגעת מפוליטיקה לסטיילינג, לאביזרים לבעלי חיים ולבסוף לתכשיטים נוצצים?

"תמיד הייתי מאוהבת בתכשיטים. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה פותחת את הכספת של אימא שלי ומודדת את הקרטייה שלה".

את קונה תכשיטים של מעצבים אחרים?

"לא ממש, כל מה שאני רוצה אני יכולה להכין לעצמי. התשוקה שלי באופנה היא דווקא תיקים. יש לי מחלת תיקים, אם את פותחת את הארון שלי הם פשוט ייפלו עלייך. קניתי עכשיו, נגיד, את פונפון המפלצת של פנדי. אני קונה גם פראדה וגוצ'י. אגב, ראית את הבובה החדשה בדמותו של קרל לגרפלד?"

איזה מעצבים מקומיים ובינלאומיים את מעריכה בתחום התכשיטים?

"אני מאוד אוהבת את לורן שוורץ, שסלבס עונדות תכשיטים שלה לשטיחים האדומים בעולם, והיא גם ישראלית. דווקא אופנה אני קונה בעיקר בעיצוב ישראלי – עידן לרוס, שהוא חבר קרוב, אביבה זילברמן וסמפל, למרות שבדרך כלל אני במדים של ג'ינס וטי שירט לבנה. תיקים יקרים וטי שירט של פוקס".

מה דעתך על מותגי תכשיטים אחרים שמצליחים בישראל, למשל, נוריתמי, ליטל קלמנסון ומיכל נגרין?

"אני פחות מתחברת לנוריתמי – זה מותג מאוד מצליח בארץ ובעולם, אבל אני פחות אוהבת תכשיטים למוזיאון, אני אוהבת סגנון לביש. את ליטל קלמנסון אני לא ממש מכירה, אבל אין ספק שיש כאן עניין של מיתוג. למיכל נגרין יש אימפריה מדהימה, גם אני מתכננת כזאת בעתיד".

המותג שלה אומנם קיים כבר למעלה משלוש שנים, אך טוקטלי לא ממהרת לפתוח חנות בישראל. בינתיים ניתן להשיג את התכשיטים בעיצובה בחנויות ורנר, אליז וסמפל, בירידי שופליפטרס או בהזמנה אישית מהמעצבת שתשמח לפגוש אתכן לכוס קפה. "אני בונה את העסק לאט, אני לא ממהרת לשום מקום", היא אומרת. "אני בונה לאט את הביטחון העצמי בעיצובים שלי, הרי בשביל להעריך את עצמנו אנחנו צריכים לראות שמעריכים אותנו, לא? כשאני רואה שקונים אני מתחילה גם להעריך את עצמי וזה נותן לי ביטחון להמשיך. אני מעדיפה להתקדם עקב בצד אגודל. יש לי כסף, אבל אני לא אוליגרכית, אני לא יכולה להפשיר עכשיו את כל הבתים בשביל העסק".

היית שוקלת לפתוח חנות בכיכר המדינה?

"לא, כי הסגנון שלי כל כך לא מתאים לשם. בכיכר זה או גוצ'י או כלום. הכול נוצץ ומוגזם, אין אמצע".

מצד שני, טוקטלי לא מתנצלת על הנוחות הכלכלית שאליה נולדה. "אני מבינה שהמצב שלי טוב וזה בהחלט מקל על החיים כשאת מסודרת כלכלית, בעיקר כמעצבת", היא אומרת. "קשה להיות מעצב ישראלי ואין לי ספק שהמצוקה הכלכלית יכולה לגרום למעצב להתפשר על חומרים פחות טובים ולעשות עבודה פחות מושלמת".

בתור מי שבאה ממשפחה של אנשי עסקים, את נהנית גם מהצד העסקי של התחום?

"מבחינתי, אני עושה אמנות. אני לא אשת עסקים. אם לא הייתי חייבת להתעסק בכל העניין של כסף, זה היה מאוד משמח אותי".