לא בטוח שהשמות נעם פרוסט, שני זיגרון ונטלי אידלמן אומרים לכם משהו, אבל בתעשיית האופנה הם בהחלט מסמלים הצלחה. מדובר בשלוש הדוגמניות הצעירות שהפכו לייצוא הלוהט ביותר מישראל לתעשיית הדוגמנות העולמית בשנים האחרונות. הן אומנם לא נישאות על הילת מדורי הרכילות, כמו בר רפאלי או אסתי גינזבורג, אבל אט אט הן כובשות מעוז אחר, יוקרתי יותר - מסלולי התצוגות בניו יורק, לונדון, מילאנו ופריז, והפקות האופנה במגזינים החשובים. ויש להן המון סיבות להיות גאות על ההישג, בעיקר משום שהפעם האחרונה שבה נכבשה תעשיית האופנה העולמית על ידי כנופיה של דוגמניות ישראלית היתה לפני שני עשורים. אז היו אלה מעיין קרת, מיכאלה ברקו,
שירז טל,
מיקי ממון, נינה (ויק) ברוש וקים איגלינסקי, ששמו את ישראל על המסלול הנכון.
עוד בערוץ האופנה
- עטור מצחך זהב: כמה שווים הפרזנטורים של קיץ 2014?
- שומן הוא השחור החדש: שבוע האופנה למידות גדולות בלונדון
- שבוע האופנה בניו יורק: הרגעים הגדולים
המגמה המרשימה הזו לא נולדה במקרה. כידוע, מאחורי כל דוגמנית מצליחה עומד סוכן ממולח ונטול מעצורים, אבל צריך גם הרבה מזל, כפי שאומרת אלינור שחר, בעלת סוכנות הדוגמניות שעומדת מאחורי שלושת סיפורי ההצלחה הישראלים הללו, ועוד שורה ארוכה של דוגמניות מצליחות כמו ליאל דניר, שלומית מלכה, אור דניאל, דר זוזובסקי, אלינור זינו, מרים רות'ועוד. "אני רוצה להחזיר עטרה ליושנה", מצהירה שחר בראיון ל-Xnet. "לא טיפחו כאן דור חדש של דוגמניות, כי בשנים האחרונות תעשיית הדוגמנות בישראל התעסקה בעיקר בייבוא של דוגמניות זרות מחו"ל, מהלך שהחליש את מעמדן של הדוגמניות המקומיות. לפני ארבע שנים, כשפתחתי את הסוכנות, היתה לי אג'נדה: להוציא את הדוגמניות שלי לשוק הבינלאומי. לשם אני מכוונת".
את סיפור ההצלחה הגדול ביותר שנזקף לזכותה בשנים האחרונות חייבת שחר לדוגמנית השנה נעם פרוסט. בעולם האופנה בתם בת ה-20 של הדוגמנית ענת בירן ואיש הטלוויזיה עדי פרוסט, מוגדרת כמטאור, לאחר שהתברגה במהירות שיא אל מסלולי התצוגות הגדולות מעבר לים, ביניהם אלה של ג'ון גליאנו, אן דמולמסטר, ורוניק ברנקווינו ואחרים, והתמקמה בהפקות אופנה במגזינים בחו"ל. לאחרונה אף זכתה בתואר דוגמנית השנה בישראל, בטקס שנערך במסגרת שבוע האופנה חולון. "דוגמנית השנה שאין לה אף קמפיין בולט אחד בישראל", אומרת עליה שחר באירוניה. "היא קיבלה את התואר על ההישגים המרשימים שלה בחו"ל, וזה מגיע לה, אבל תכל'ס, אין לה כאן כמעט עבודה".
למה זה קורה?
"ישראל זה שוק קטן. בהגזמה, יש כאן אולי עשרה קמפיינים של אופנה, ואני לא מדברת על צילומים ליחסי ציבור. רוב המותגים סגורים מראש עם אותם פרזנטורים למשך 40 שנה. אתה צריך לחכות שפרזנטורית תיכנס להיריון או תקבל הצעה טובה יותר ממותג אחר, כדי שיתפנה פה קמפיין. יש את בר רפאלי, גלית גוטמן, אסתי גינזבורג וגל גדות שגורפות את כל הכסף, ויש את כל השאר, שמקבלות את כל הפירורים. בשורה התחתונה: אי אפשר לגדל כאן טופ מודלס. באופן די אירוני, דווקא בחו"ל, שם הסטנדרטים הרבה יותר קשים ונוקשים, יותר קל לי לטפח דוגמנית ישראלית. ועל מה אנחנו מדברים כאן? בטופ של הטופ זה הקיר בהלכה. זה מצחיק בעיניי".
יכול להיות שנעם, למשל, לא מקבלת קמפיינים גדולים כי היופי שלה לא "מסחרי"?
"יש הרבה שישאלו 'מה יפה בה?' וזה בסדר. יש לה יופי אליטיסטי, היא לא יפה קלאסית כמו שלומית מלכה, שעושה עכשיו את משקפי השמש של ראלף לורן והצטלמה כבר ארבע פעמים עבור הקולקציה שלו".
שחר, 37, אם חד הורית לרוי (ראשי התיבות 'רואה ושומר ישראל') בן השנה, היא דמות מוכרת בברנז'ת האופנה, אשר ניהלה בעבר רומן מתוקשר עם הסטייליסט גל אפל. לפני מספר חודשים נפרדו השניים, לאחר שהיו צפויים להתחתן. לדבריה, הם עדיין בקשר חברי קרוב.
בגיל 25 החלה לעבוד כבוקרית בסוכנות הדוגמנות MC2, שהקים עופר רפאלי, ובתפקידה האחרון לפני שהפכה לעצמאית, כבר שימשה כמנכ"לית הסוכנות. לפני חמש שנים החליטה לפרוש מהתחום, ובמשך שמונה חודשים הסתובבה בעולם, ואף התנדבה למשך תקופה קצרה בבית חולים שדה בניקראגווה, דרך ארגון "רופאים ללא גבולות". "התנדבתי במחלקת העיניים", היא נזכרת. "הייתי צריכה למיין משקפיים ולהתאים אותם לאוכלוסיה המקומית שנמצאה במרכזה של מלחמת אזרחים. אני מדברת איתך על אנשים שהולכים ארבעה ימים ברגל, כי אין להם 16 סנט כדי לקחת אוטובוס לטיפול רפואי".
כשחזרה ארצה החליטה לפנות לנדל"ן. היא חברה אל כריש הנדל"ן רן אפרת, שהפך במהירה לשותפה העסקי והשקט בסוכנות "אלינור שחר ניהול אישי". "לא רציתי לחזור לדוגמנות, אבל כנראה שזה היה חזק ממני", היא מסבירה. התוצאה היתה סוכנות בוטיק קטנה, שאיגדה קומץ דוגמניות צעירות בעלות מראה מרוחק וייחודי. גם כיום מדובר בסוכנות מצומצמת יחסית, אקסקלוסיבית אם תרצו, שמייצגת כמה עשרות בודדות של דוגמנים ודוגמניות, רובן נערות. כשהיא נשאלת מה הגיל הנכון להתחיל לדגמן, היא עונה בלי למצמץ, "13 עד 22 לכל המאוחר".
מה יש לילדה בת 13 לחפש בעולם האופנה?
"היא צריכה לעבור התמקצעות. את יכולה להיות מלכת הכיתה והכי יפה שיש, אבל את לא בהכרח דוגמנית. כל דוגמנית שמגיעה לסוכנות עוברת תהליך שינוי בטוטאל לוק שלה. בתור התחלה, אני שולחת אותן לעשות ספורט. גם בנות שהן בסדר בהיקפים - והן אף פעם לא בסדר בהיקפים - צריכות לתחזק את הגוף. זה תהליך שאנחנו עוברות יחד. הן חוזרות אחרי שלושה שבועות, מודדים אותן, מצלמים ושוב מודדים. אלה בנות שחוזרות לסוכנות שבוע אחר שבוע, ובתהליך הזה אתה גם מודד בעצם את הרצינות שלהן. וכאן צריכה להיכנס התמיכה המשפחתית, כי זה לא משהו שאתה עושה לבד".
הן בטח נאלצות לוותר על פעילות חברתית.
"בנות שחולמות להיות רשג"דיות בצופים, לא יכולות לעסוק בדוגמנות במקביל. זה לא קורה מיד בהתחלה, אבל כעיקרון אין זמן לעוד תחביב. כשהדברים מתחילים להתנגש, צריך להחליט: אודישנים וצילומים או צופים. היה לי מקרה של דוגמנית שיצאה לטיול שנתי והצילומים נפלו על אחד מימי הטיול, אז ההורים נסעו בבוקר, הביאו אותה לצילומים, ובערב החזירו אותה לטיול. בסופו של דבר, אי אפשר להיות דוגמנית צעירה בלי תמיכה מהמשפחה".
מה כוללת התמיכה המשפחתית?
"אני לא שולחת את הדוגמניות שלי לבד לצילומים או תצוגות בחו"ל, גם לא בגיל 20. מה זה חיילת? זו ילדה, עם שטויות בראש. זה לא בנות ה-20 של פעם, שכבר היו מתחתנות. אתה שולח דוגמנית לקאסטינג, ויש ימים שהולך לה ממש טוב, ואז שבוע שלם ששום דבר לא עובד, והיא מקבלת רק לא. במקרים האלה, חשוב שיהיו לצדה ההורים, שתוכל ליפול עליהם ברמה המנטלית. שני זיגרון, למשל, נוסעת רק עם אבא שלה. עכשיו הם נסעו למשך חודש, משבוע האופנה לניו יורק לשבוע האופנה בפריז. זאת הקרבה משפחתית מאוד גדולה, אבל לשמחתי הם רואים בסופו של דבר תוצאות".
העובדה שאת אישה ודאי מקלה על ההורים להתחבר אלייך.
"ללא ספק. אם לא הדוגמנית, אז אמא שלה. הרבה יותר נעים לעבוד עם סוכנת אישה. צריך לזכור שהיחסים בין סוכן למיוצג הם אינטימיים. אני יודעת כמעט הכול על הבנות שלי - אני מייצרת להן את חשבון הבנק, אני יודעת מתי היא רבה עם אמא שלה, מה אבא שלה חושב על הנסיעות ומה קורה עם החבר".
נגד פפראצי, רכילות ומתנות חינם
בתוך הענף שבו היא פועלת, נחשבת שחר לסוכנת דעתנית ואליטיסטית, כזו שלא "תדליף" אינפורמציה על דוגמנית שלה למדורי רכילות, או לחילופין, תדביק לה רומן עם סלב כדי לזכות באייטם אצל גיא פינס. "אתה יודע כמה טלפונים אני מקבלת מחדשות הבידור עם בקשות לתאם פפראצי בים לדוגמנית זו או אחרת?", היא אומרת. "כשאני עונה בשלילה הם חושבים שזה בגלל הים, אז הם מציעים בית קפה".
שחר גם מסרבת לשלוח את המיוצגים שלה לאירועים יחצניים ולדבריה, היא גם אוסרת עליהם לקבל מתנות ממשרדי יחסי ציבור – נוהג מקובל בביצה. "יש כאן תרבות של סלבס שעוברים מהשקה להשקה רק כדי לקבל מתנות חינם", היא אומרת בבוז. "וזה לא שאין להם כסף. תראה את אייל גולן, שפרסמו שהוא ניסה לעבור בטיסה ממחלקת ביזנס לפירסט באמתלה כלשהי, או שיש את אלה שהולכות להצטלם בחנויות למוצרי תינוקות. למה את רוצה עגלה שעולה 4,000 שקל בהנחה? יקר לך? תקני עגלה ב-1,200 שקל. זה כבר הפך לדרך חיים".
לאחרונה היתה מעורבת בניסיון להקמת איגוד דוגמניות מקומי, שידאג לזכויותיהן של דוגמניות, עד שגילתה כי איגוד נוסף מתגבש במקביל, ביוזמתם של הדוגמנית יאנה גור ובן זוגה דויד ישעיהו מסוכנות Devotional. "חשבנו על זה במקביל", מספרת שחר. "רציתי ליזום ארגון גג לדוגמניות, כמו שח"ם, למשל, שידאג שדוגמניות יזכו להסעות לצילומים, שכר על שעות נוספות וכדומה. שוק הדוגמניות מאוד פרוץ ויש בו לא מעט סוכנויות קיקיוניות. כשהתחלתי לאגד את כולם, גיליתי שגם יאנה ודויד עובדים על זה, אז שחררתי".
את חושבת שהקמפיין נגד אנורקסיה שמנהל עדי ברקן פוגע בדוגמניות?
"אני בדרך כלל לא אדם בוטה, אבל הפעם אני ארשה לעצמי להיות. עדי ברקן עושה מסע הפחדה שלא קשור לכלום. היה לו הייפ בתקופת סנדי בר. כולם אז ידעו מי זה עדי ברקן, אבל כשהוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה, הוא החליט למצוא דרך חדשה. אתה שואל אותי אם זה מאהבת מרדכי? אני לא בטוחה. עוד לפני שפניתי לתחום הדוגמנות, עשיתי בתואר הראשון שלי עבודה מקיפה על אנורקסיה נרבוזה. זאת מחלה מאוד קשה, מחלה נפשית שסיכויי ההחלמה ממנה קטנים. זו מחלה לכל החיים. לא מזמן ראיתי את עדי ברקן בתוכנית טלוויזיה עם בחורה אנורקסית שרצתה להיות דוגמנית. הסתכלתי עליה ולבי יצא אליה, כי על סמך הנתונים האובייקטיביים שלה היא בכלל לא יכולה להיות דוגמנית. לא משנה מה היא היתה עושה - היא לא היתה יכולה להיות דוגמנית. בן אדם אובייקטיבי לא ימכור לה אשליות".
ואיך בכל זאת את מתמודדת עם הפרעות האכילה שמפתחות דוגמניות רבות?"אני לא עוצמת עיניים. בסופו של דבר, אומרים לבנות להוריד היקפים, אבל אומרים את זה גם לספורטאיות. זו המקצועיות שנדרשת מדוגמנית, אבל העבודה היא עבודה הדרגתית, והבנות אצלי עושות הרבה ספורט ומקפידות על תזונה בריאה".
ואם כבר נגענו ברעות החולות של עולם הדוגמנות, מה בדבר ההטרדות המיניות? לא מטריד אותך, למשל, שיש לך קולגה, סוכן דוגמניות מאוד מוכר, שאת הרזומה שלו מטנפות תלונות בגין הטרדה מינית?
"היום לא יכול להיות קשר של שתיקה, כי הכול מפורסם, הכול ידוע וחשוף באינטרנט, וגם הפרטים על אותו סוכן. באופן אישי, אני לא מבינה איך אמא של דוגמנית לא עושה חיפוש בגוגל עם שם הסוכנות ופסקי דין. אם תקליד 'אלינור שחר פסקי דין', תראה שלא עולה כלום. אני 13 שנה בתחום ובחיים לא הגעתי עם דוגמנית לבית משפט, או לתיק נגדי במשטרה. מה שאני לא מבינה, זה איך ממשיכות להגיע בנות לסוכן הזה. כאן אני לא מאשימה את הדוגמנית, אלא את ההורים שנותנים לזה להמשיך".
